אמש הודיעה השרה מירי רגב על בחירתה במרים כהן להשיא את משואת הנתינה בטקס יום העצמאות. מרים, תושבת מושב טפחות שבגליל, גדלה במושב דלתון כרועת צאן גאה.

מרים מספרת "משנת 2003 אני מבשלת בישיבה. כל החיים שלי הייתי במטבח ואני אוהבת את המטבח. משם למדתי להכין אוכל בכמויות גדולות רכשתי ניסיון רב בבישול מוסדי". בתחילת המלחמה מרים מתנדבת פעמיים בשבוע בפרויקט 'טעימא' של אגף הלוגיסטיקה בפיקוד הצפון ומכינה אוכל לחיילים באזור.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום: ישיבת ההסדר טפחות

"בתחילת המלחמה לא ידעתי מה לעשות והתחלתי לחשוב איך אני עוזרת ותורמת את עצמי למען החיילים היקרים שבחזית. החלטתי שהם יילחמו בחזית ואני בבית אכין להם אוכל. מאז ועד היום אני מכינה להם את האוכל".

קמה בארבע בבוקר להכין אוכל לבני הישיבה ולחיילים

גם בגילה כיום, מרים ממשיכה להכין את ארוחות הבוקר בישיבה בהשכם השחר. "אני קמה מוקדם, בשעה ארבע בבוקר ומתחילה להכין לישיבה את ארוחת הבוקר. אח"כ אני חוזרת הביתה, מתפללת, מטפלת בכביסות ובניקיונות ובשעה שמונה אני מבשלת לחיילים."

"יש לי שני מטבחים בבית", מספרת מרים. "מטבח אחד לנו לבית הרגיל, והמטבח השני עשיתי ממש חודש לפני המלחמה כשחשבתי לעשות בו סדנאות בישול ואפייה. אחרי שהחלה המלחמה אמרתי שאם לא יצא שאעשה סדנאות אז שכל המפונים מהצפון שפונו לטבריה יבואו לעשות סדנאות יחד איתי ואת האוכל נשלח לחיילים. לצערי זה לא הסתדר אבל עשיתי זאת בעצמי יחד עם היישוב שלנו. עשינו אוכל ביחד כמה פעמים ושלחנו לשטח לחיילים וזה היה מדהים".

עוד מספרת מרים: "אני כמו הבית של כל התלמידים בישיבה. אני ה'מאמא' של הישיבה ומרגישה שהתלמידים הם כמו ילדים שלי. הם הגיעו אליי עם זר פרחים וברכה וממש התרגשתי מהמחווה המדהימה שלהם". על החיילים היא אומרת בהתרגשות: "באחת הפעמים שלחתי להם אוכל לשבת והם שלחו לי סרטון בחזרה שבו הם אמרו לי 'מהיום אנחנו לא נקרא לך מרים, נקרא לך האמא של החיילים'. זה מאוד ריגש אותי. מאוד".