הפרשן הצבאי הבכיר, יוסי יהושוע, סבור שסיפור פרישתו של אל"מ דביר חבר יצא משליטה ואומר כי ההחלטה שלא לקדם אותו אינה קשורה לכיפה שהוא חובש.
"הסיפור של אל"מ דביר חבר יוצא משליטה ומאבד קשר למציאות", כתב יהושוע בחשבונו ברשת X. "עם כל הכבוד, הצבא מלא בקצינים דתיים ולא כל אחד שלא קודם זה בגלל הכיפה. יש מקרים חריגים ביותר של התנגשות, זה לא אחד מהם והנכונות לשרוף את המועדון בגללו מעידה על אינטרסים זרים והרסניים".
יהושוע מבהיר כי "העובדה הפשוטה היא שגם לפני המלחמה, אל"מ חבר מעולם לא סוכם לקידום אלא להיפך: הוא היה אמור לפרוש. ההתנהלות שלו היא חרפה פיקודית וטוב שהוא עוזב".
יהושוע הסביר כי ישנם מקרים חריגים בהם קצינים לא מקודמים בגלל אורח חייהם, אך הסיפור של דביר חבר אינו מקרה כזה: "אומר זאת שוב: ברוב מוחלט של המקרים מה שקובע הוא האופי ולא הכיפה. היכן יש חריגים? אחד האלופים לא אהב את ההתחזקות של אל"מ אבינועם אמונה. האלוף טועה קשות ויש הסכמה מקיר לקיר בנושא. במקום לעשות שטויות ולאיים בפרישה, סביר להניח שהרמטכ"ל הבא כבר יתעשת".
"הוא הדין לגבי אל"מ אפרים תהילה, שאין עוררין לא על היכולות שלו ולא על השגיאות החמורות שלו. גם נועם תיבון, שחקר את התקרית באגוז, ראה מה תהילה עשה במלחמה והוא משוכנע שצריך להחזירו למסלול פיקודי. ובעיקר: מי שיקדם קצינים בגלל הכיפה חוטא לביטחון כמו מי שלא מקדם אותם בגלל הכיפה".
מדוע חרפה ? מה עשה רע ? למה אי אפשר להניח לו לפרוש בשקט ולהודות לו מעומק הלב על שירותו וזהו ?????