ההודעות האחרונות מהירש: "אני אוהב אתכם, סליחה"

כבר 195 ימים שג'ון פולין מדמיין את הרגע שבו יחבק שוב את בנו הירש גולדברג-פולין שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר. "זה יהיה היום הכי שמח בחיים שלנו. הירש יחגוג את זה כיום הולדת חדש. אין ספק שאנחנו נהפוך את זה לחג", אמר אביו.

הירש, יחד עם חברו הטוב ענר שפירא, נסעו יחד למסיבת הנובה וכששמעו את האזעקות התחילו לנסוע לכיוון הבית. בדרך צפונה הם נתקלו במחבלים, ובהחלטה גורלית בחרו לעשות סיבוב פרסה ולהסתתר במיגונית סמוך לקיבוץ רעים. ענר נרצח במיגונית, והירש נחטף לעזה.

"הם חברים מכיתה ג', אהבו לדבר על נושאים עמוקים, שניהם אהבו מוזיקה, טבע ופסטיבלים וזה הגיוני שהם היו ביחד בפסטיבל" סיפר אבא של הירש והוסיף: "כל מי ששרד את המיגונית, אומר שרק בזכות ענר הם בחיים".

"ילד מצחיק אבל בלי לחצות גבול"

ג'ון ואשתו רייצ'ל עלו לישראל מארצות הברית ב-2008, כשהירש היה בן 8, בכיתה ב'. "מגיל צעיר הוא היה מאוד סקרן, אהב לקרוא, ידע את כל בירות העולם. מספר האנשים בכל מדינה בעולם. הוא היה ילד מצחיק אבל בלי להיות ליצן. כולם אהבו אותו. הוא לא היה ילד מושלם אבל הוא ידע איך להיות מצחיק ולא לחצות גבול" סיפר ג'ון.

"לפני שנתיים הוא בא אלינו ואמר: אני ביינתים לא שומר שבת כמוכם. אבל הוא תמיד היה עם כבוד. בבית המשיך להיות עם כיפה. ליטול ידיים. לבוא איתי לבית כנסת כי הוא לא רצה שאני כאבא ישב לבד. פשוט מכבד את כולם. את ההורים. את החברים. עושה כיף. אהב לבלות עם חברים אבל גם לשבת בספה עם ספר טוב".

"הירש סיפר שהוא הולך לקמפינג, לא חששנו בכלל"

אבא של הירש ביקש שנחזור רגע לליל ה-6 לאוקטובר: "בערב שמחת תורה הלכנו לבית כנסת כל המשפחה, רקדנו וחגגנו. הירש בדיוק חזר מחודשיים באירופה. הוא היה ב-6 פסטיבלי מוזיקה ב-6 מדינות שונות וחזר קצת לפני החגים". הוא נזכר. "הוא דיבר עם כולם וכולם שמחו לראות אותו. ואז הלכנו לארוחת ערב אצל חברים בשכונה עם עוד שלוש משפחות, היה כיף".

"הוא אמר לנו שאחרי ארוחת הערב הוא יוצא עם חבר טוב שלו ענר שפירא לעשות קמפינג איפשהו. ב-11 בלילה הוא קם, נישק אותי ואת אשתי ואמר לילה טוב נתראה מחר ויצא. לא ידענו, לא שאלנו, הוא בן 23, אנחנו סומכים עליו".

ג'ון זוכר כל רגע מאותו הבוקר: "למחרת, אני קם מוקדם לבית כנסת ב-7 וחצי. היו אזעקות. נכנסנו ויצאנו מהמרחב המוגן כמה פעמים. אחרי שעה בדרך חזרתי הביתה. אני נכנס לבית, בסביבות 9 בבוקר. ואשתי אומרת: יש לנו בעיה. ומראה לי שתי הודעות באנגלית שקיבלנו מהירש בשעה 8:11 בקבוצה שלי של אשתי ושל הירש".

"ההודעה הראשונה הייתה: "אני אוהב אותכם". ההודעה השנייה: "סליחה". ידענו שמשהו לא טוב קורה".

בכל רשימת שמות שהגיעה – השם של הירש הופיע

"על פסטיבל הנובה גילינו מהר מאוד דרך יניב חבר טוב של ענר והירש שהיה בחו"ל באותו זמן, אנחנו הרי יודעים שהירש אוהב פסטיבלים, מוזיקה, טבע. אז היה ברור לנו שהוא נמצא בפסטיבל". אמר האב. "שמענו את כל הסיפורים שיצאו בשעות הראשונות, ראינו כמה סרטונים והתחלנו לחפש".

בשעות הראשונות באותו בוקר, פורסמו ברשתות החברתיות רשימות עם שמות של מבלים שברחו ממסיבת הנובה. "ראינו כל מיני רשימות עם שמות של אנשים בקיבוץ סעד" ציין ג'ון. "באופקים, מכמה מקומות. בכל רשימה שראינו – השם שלו הופיע ביחד עם ענר. בכל מקום מצאנו מישהו שמכיר מישהו והיינו איתם בקשר וכל פעם הם חזרו ואמרו הוא לא פה, גם בבתי החולים אף אחד לא הכיר את השם שלו".

"באמצע הלילה אנחנו רואים פעם ראשונה תמונה מהמיגונית שבה הירש מופיע"

"למחרת, ה-8.10 – קרובי משפחה שלנו מצאו אנשים שהיו איתו במיגונית ומהם למדנו פעם ראשונה מה קורה" סיפר ג'ון, כשהוא מתאר את מה ששמע מהעדים. "ענר – גיבור ישראל עמד בפתח המיגונית והצליח להחזיר 7 רימונים לכיוון המחבלים. ברימון ה-8 זה התפוצץ ביד של ענר ורצח אותו. הם זרקו עוד 3 רימונים ואז נכנסו מחבלים והתחילו לרסס".

"מתוך 29 בני נוער שהיו במיגונית באותו הבוקר – 18 נרצחו, 4 נחטפו כולל הירש. 7 שרדו" הוסיף. "כל מי שהיה מתחת לגופות שיחק את עצמו מת ונשאר במיגונית 8 שעות עד שהגיע ב-2 בצהריים אזרח שנכנס למיגונית שאמר: כל מי שבהכרה, שיבוא איתי. אני מפנה אתכם עכשיו".

"העדים מספרים שהמחבלים חטפו 4 בנים והירש היה עם יד קטועה. הוא שמאלי ומהמרפק ביד שמאל נקטעה לו היד. את ארבעתם העלו על טנדרים. האיכון האחרון היה מתוך עזה ב10:25 בבוקר. זה מה שלמדנו" סיכם ג'ון את אותו הבוקר.

"בתוך שניות – זיהיתי את הירש בסרטון"

"שבוע אחרי, ביום העשירי. אני ואשתי התראיינו לאנדרסון קופר ב-CNN. אחרי הראיון, הוא התקשר אלינו ואמר לנו שהוא לא רצה להגיד את זה בשידור חי אבל יש לו סרטון של הירש והוא שולח לנו אותו".

ג'ון סיפר שאשתו לא רצתה לראות את הסרטון: "צפיתי לבד ותוך שניות זיהיתי את הירש. זה בדיוק מה שלמדנו מכל העדויות. הוא היה פצוע קשה, עם המון דם. זה כל מה שאנחנו יודעים, לא קיבלנו שום אות חיים מחטופים שכבר חזרו מהשבי".

למרות הכל, הוא נשאר אופטימי וגם מסביר למה: "הסיבה הראשונה היא שאנחנו יודעים שרוב הפצועים שהגיעו לעזה מוקדם בבוקר פונו לבית החולים לטיפול. אז למרות שאין לנו הוכחה, אמרו לנו מהמודיעין שיש סיבה טובה להאמין שהוא קיבל טיפול רפואי ואולי אפילו ניתוח".

"כמה מנתחים שהסתכלו על הסרטון אמרו שמאוד ברור איזה טיפול הוא צריך" הסביר. "אנחנו לא יודעים אם הוא קיבל או לא קיבל טיפול אבל אנחנו כן יודעים ממיה רגב שחזרה מהשבי ומעוד כמה חטופים שנפצעו וחזרו, שוטרינר ניתח אותם. אגב, אנחנו שמענו ממאות וטרינרים בכל העולם שאם זה מה שקרה, אין לנו מה לדאוג כי זה הניתוח הכי דומה בין חיות לבני אדם".

הסיבה השנייה היא שהמודיעין בישראל אומר מיד לכל משפחה שקרוב המשפחה שלהם לא בחיים: "אפילו אם יש חשש גבוה שהחטוף לא בחיים, הם עדיין מודיעים למשפחות".

"הם אמרו לנו שכל יום שאנחנו לא שומעים מידע חדש על הירש – אנחנו צריכים לקחת את זה כסימן טוב. אבל זה לא מרגיע אותי וזה מציאות הזויה אבל זה מה שיש לנו".

עוד באותו נושא

אם החטוף ברשימת 100 המשפיעים של מגזין "טיים"

16:53 | אוריאל בארי

1

0

😀 👏

קשר מאוד חזק עם הממשל האמריקני

כאמור, הירש הוא אזרח אמריקאי. 8 חטופים אמריקאים עדיין בעזה, ו-3 מהם – כבר לא בחיים. ג'ון סיפר שהוא בקשר קבוע עם הממשל האמריקני.

"ישבנו פעמיים עם הנשיא ביידן. עם סגנית הנשיא קמלה האריס. נפגשנו 7 פעמים עם מזכיר המדינה האמריקני טוני בלינקן" סיפר. "כל שבועיים בערך כל ההורים של החטופים האמריקנים נפגשים בזום עם היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן. אני כל כמה שבועות בוושינגטון, יושב עם חברי קונגרס. סנאטורים. קשר מאוד מאוד חזק".

למרות זאת, הוא הדגיש כי "אנחנו גם מציינים בפניהם שאנחנו מחפשים תוצאה אחת שעדיין לא הגיעה. אנחנו מודים להם שהם פותחים בשבילנו את הדלתות שלהם אבל בסופו של דבר, הירש עדיין לא בבית וזה מה שאנחנו רוצים. זאת התוצאה שאנחנו מחפשים".

"מרגישים שישראל מוכנה לשלם מחירים"

כשהוא נשאל לגבי עסקת חטופים אפשרית, ג'ון עונה בתשובה חד משמעית: "חייבים עסקה. אנחנו מרגישים שישראל כן מוכנה לשלם עכשיו מחירים בשביל לשחרר חטופים".

"בשבוע שעבר היינו בארה"ב וכולם אומרים שהעסקה הנוכחית זו עסקה שהחמאס חייב לקבל. גם מצרים וקטאר אמרו את זה, ישראל הייתה מאוד גמישה" הדגיש. לטענתו, מה שיביא את החטופים זה שילוב של משא ומתן ולחץ צבאי, כמו בעסקה הראשונה.

"יום אחד אנחנו שומעים שכן יש עסקה ויום אחר לא, זה משגע אותנו. עד שהחטופים לא נמצאים בידיים ישראליות אנחנו לא מאמינים לשום שמועה ולא מורידים את הרגל מהגז עד שהירש וכל החטופים יחזרו הביתה" סיכם.

"אנחנו חייבים לקום מהמיטה, אין לנו ברירה"

כששאלתי את ג'ון מה מחזיק אותו בימים אלה, במה הוא נאחז, הוא אמר כי "קודם כל, אין לנו ברירה. כל יום אני ואשתי קמים בבוקר, וההחלטה הראשונה זה לצאת מהמיטה. להישאר במיטה זה לא עוזר ולא יביא את הירש הביתה. חייבים לחזור לעבודה. אנחנו מקבלים כל כך הרבה תמיכה מכל העולם היהודי. אנשים בארץ. כל המגזרים. שולחים לנו תפילות, חיזוקים ותמיכה".

אבא של הירש תיאר שזה כמו להשתתף בקבוצת ספורט: "אנחנו חלק מקבוצה רחבה בכל העולם, אי אפשר לאכזב אותם וזה מה שאנחנו עושים. אין לנו מושג מה בסוף יעבוד אז אנחנו נהפוך כל אבן עד שנצליח להחזיר את הירש ושאר החטופים".

ביקשתי מג'ון לנסות לתאר לי את הרגע שהירש חוזר הביתה: "אנחנו מדברים על זה שזה יהיה היום הכי שמח בחיים שלנו. זה יהיה היום הולדת החדש שלו. אנחנו צריכים להפוך את זה לחג. אין לי מושג איך זה יהיה. אני מדמיין על כל מיני דברים. מבצע צבאי. משא ומתן".

"133 גופות זה לא תמונת ניצחון"

עם זאת, חשוב לו לציין כי "העיקר שלא נפסיק עד שזה קורה. אני לא רואה איך אנחנו, כעם ישראל, כמדינה, נוכל להתחיל את תהליך השיקום עד שלא מחזירים את כל החטופים הביתה וכמה שיותר בחיים. להחזיר 133 גופות זה לא תמונת ניצחון".

לסיום, ג'ון ביקש להודות לכל עם ישראל: "אנחנו מרגישים את זה. זה מחזק אותנו ונותן לנו את הכוח".

ויש לו עוד בקשה אחת: "אנחנו מבקשים מכל המגזרים. דתיים, חילונים, ימנים, שמאלנים. זאת משימה לאומית שכולנו צריכים להשתתף בה. איך שהם יכולים. תפילות. מכתבים. ישיבות עם חברי כנסת. כל מי שיש לו משהו לתרום, אנחנו חייבים להמשיך".

"אני רואה הרבה חובשי כיפות אבל אני רוצה שיבואו עוד. שכולם יתגייסו. ישתתפו" אמר. "זה לא מאבק פוליטי. המחבלים לא שאלו לפני שהם חטפו אותם מה אתם מצביעים. כולם צריכים להצטרף למאבק"

בסיום השיחה, בקול חנוק מדמעות הוא אמר: "אני חושב עליו הרבה, אנחנו מתקרבים לחג הפסח וזה קשה לנו מאוד ולכל המשפחות, איך אנחנו יכולים לחגוג ולדבר על חירות כשיש לנו יקירים, אהובים, חטופים בעזה?". "שמעתי על רעיון מעניין לפני כמה ימים, אולי כדאי לנו לוותר השנה על ליל הסדר, זאת תקופה מאוד מאוד קשה".