הפרויקט "לקראת נעילה" – ביוזמתם ובהפקתם של המעבד והפסנתרן אחיה אשר כהן אלורו, הזמר יונתן דרור והמפיק איתי צור הינו חוויה מוסיקאלית מיוחדת כהכנה ליום הכיפורים, המשלבת בין ישן לחדש, בין לחני פיוט מסורתיים ולחני תפילה חדשים, בין ניגונים קדומים ועיבודים עכשוויים הגיע בתחילת השבוע לצוללת הצהובה, צפו בביצוע המיוחד של חבר הפרוייקט הזר יונתן דרור מבצע את השיר "כבקרת" בנוסח קרליבך.
הערב (ה') יתקיים המופע האחרון של הפרוייקט "לקראת נעילה, במרכז סוזן דלל בתל-אביב בהשתתפותם של פייטנים וזמרים, ביניהם יונתן דרור, עופר כלף, רוני איש-רן והוא ילווה בקטעי סיפור ומשחק על ידי השחקן יאיר להמן.
צפו בביצוע מתוך ההופעה שהייתה ביום ראשון בצוללת הצהובה
(צילום וידיאו: איתי צור)
תגובות
אני חושב שאחרי שנים ארוכות בתעשיית המוסיקה אני חושב שאחרי שנים ארוכות בתעשיית המוסיקה היהודית, הגיע הזמן להתוודות. זה הולך להיות ווידוי קשה, מפתיע, ואפילו כזה שהולך להרגיז חלק מהקוראים. אבל לפעמים קשה לשמור דברים בבטן, ויש צורך עז לשים את הדברים על השולחן. ובכן, איך לומר בעדינות? אני לא מתחבר למוסיקת קרליבך. כן, בדיוק הימים אלה, כשיתחילו להלעיט אותנו מכל הכיוונים בניגוני קרליבך, לרגל יום השנה פטירתו, אני מטיל כאן פצצה. טוב, אולי לא כזאת פצצה, אבל העמדה הזאת בהחלט לא הכי פופולארית. אני מסכים, אבל הגיע הזמן להתוודות. בעיניי מדובר בסגנון מוסיקאלי מתיש, מעייף, כבד, נמתח כמו מסטיק , מאולץ, מרגיז. שניה לפני שאתם מתנפלים עלי באבנים ובמקלות, מגיע ההסבר. הרב שלמה קרליבך ע"ה, היה דמות ייחודית ונדירה. איך על כך חולק. המוסיקה שלו ממשיכה להנתגן בכל פינה בעולם. מורשת ה"אור ואהבה" שלו חיה, בועטת והיא כאן כדי להשאר. גם אני, כמו כולם, גדלתי על סיפורי קרליבך, המצמררים והמרגשים, כאלו שיגרמו לכל יהוד