אלקנה ליבמן, בן ה-28 הוא בנו של יו"ר מועצת קריית ארבע לשעבר- אליהו ליבמן, ואחיו של אליקים הנמצא בשבי החמאס בעזה. בראיון חשוף הוא מספר על הרגעים הקשים בשמחת תורה, על הלחימה בעזה בתקווה למצוא שם את אחיו, על ההפגנות של חבריו ממטה החטופים ועל הדרך הנכונה אותה צריך להוביל בכדי להשיב את החטופים.

אלקנה מתגורר בהר ברכה ביחד עם אשתו ובנו בן החודשיים, בשמחת תורה הוא הוקפץ למילואים כמו רבים מעם ישראל ומאז הוא נשאר כשלושה חודשים במילואים. לאחר לחימה בצפון הרצועה ותקופת מילואים ארוכה, השתחרר ליבמן וחזר לעבודתו במועצה האזורית בנימין. כעת הוא מנסה לשלב בין העבודה לבין המאבק להחזרת אחיו הצעיר משבי החמאס.

ההודעה מאבא בבוקר שמחת תורה: "אליקים מוקף במחבלים"

איפה היית בשמחה תורה? מתי שמעת לראשונה על מה שקרה? "עשינו חג בחווה ביחד עם אחות של אשתי ובעלה בבנימין. ב-7 בבוקר התקשר אליי הבוס שלי ואומר לי שהתחילה מלחמה. אני זוכר את המילים המדויקות שהוא אמר- 'לא יודע אם אתה שומע חדשות, אבל פרצה מלחמה' . חלק מהעבודה שלי קשור, למחלקת הביטחון אז הוא אמר לי לוודא שלא פושטים על כל החוות בסביבתנו, כל תחילת הבוקר דאגתי לחוות, פרפרתי בין כל החוות, לוודא שיש שם חמושים, שיש להם קשר, ולראות שהם ערניים".

"לאחר מכן, בצהריים הגעתי לבית ליד (בסיס צבאי סמוך לכפר יונה), שם באמת הייתה כבר אווירה של מלחמה. חתמנו על ציוד- האמרים, נשקים, ווסטים ואז אמרו לי שלוקחים אותי לחפ"ק מח"ט נח"ל החדש אחרי שהמח"ט יהונתן שטיינברג היי"ד נהרג כבר בבוקר בקרבות".

מתי אתה מתחיל להבין מה קורה עם אליקים? "בסביבות 9 בבוקר אבא שלח את ההתכתבות שלו עם אליקים שהוא אומר שהוא מוקף במחבלים. ב-9,50 שלחתי לו הודעה והיה וי אחד בוואטס אפ. התלבטתי אם להתקשר אבל חשבתי שאולי הוא מתחבא אז החלטתי שלא כדי שהפלאפון לא יצלצל ויחשוף אותו, לרגע אחד לא חשבתי שקרה לו משהו. במקביל ירדנו לאסוף חבר"ה מהסדיר שיחברו לחפ"ק מחט ונסענו לצפון הארץ, כי היה היערכות מוגברת של צה"ל גם בגזרת לבנון".

משפחת ליבמן בטיול משפחתי (ללא קרדיט)

יצא לך להגיע באותה שבת  לאזור המסיבה ממנו נחטף אליקים? "לאחי אלישע יצא, לי לא ואני אוכל את עצמי על זה שלא ירדתי דרומה לעזור. בסוף הייתה לי מחויבות ליחידה שלי, אני הנהג ואם אני לא בא הם מושבתים. הייתי בטוח שנרד דרומה, אבל העלו אותנו לצפון. זה רגשות לפה ולשם, מצד אחד המפקד צודק שיש לנו אחריות על מדינת ישראל וצריך להיות איפה שצריך אותנו, ומצד שני טובחים את אחינו בדרום, ואחי אליקים נמצא בצרה ואני לא יורד לסייע".

"הייתי בטוח שהוא מסתתר באיזה שיח והוא עוד מעט יצוץ"

אלקנה ממשיך ומספר לפרטי פרטים את השתלשלות האירועים הפרטית בזמן הכאוס שעברה מדינת ישראל באותו שבוע קשה:  "כבר בבוקר הבנתי שהוא בסיטואציה לא ברורה אבל חשבתי שהוא יהיה בסדר. באותו השבוע שמענו כל מיני עדויות עליו והייתי בטוח שהוא הגיע לאיזה שיח ושהוא מתחבא כי הוא חושב שיש עדיין ירי. גם במהלך השבוע התחיל להגיע מידע על עוד אנשים שמצאו אותם, אז חשבתי שבעזרת ה' עוד שנייה גם הוא הוא יצוץ. אחרי איזה שבוע שעבר זמן  וראיתי שהשיגו שליטה על המצב, אמרתי- אולי יש משהו מעבר".

אליקים (ללא קדיט)

מתי הגעת להבנה שאליקים נמצא בעזה? "אחרי איזה שבוע, באמת הודיעו לנו שהוא נחטף על בסיס איזה סרטון והתלבטנו אם זה הוא, זה לא היה נראה לנו הוא. כמה שבועות אחר כך, במוצאי שבת י"ב כסליו, חגגנו לו יום הולדת משפחתית בלעדיו, איפה שטיילנו איתו בפעם האחרונה בחוות מצפה מדרג במדבר יהודה. אני אמרתי שם שאין מצב שזה הוא בסרטון, אז רשמתי ביוטיוב את מה שהיה כתוב בערבית על הסרטון שהראו לנו. בזכות זה, מצאתי סרטון מזווית שונה של אותו סרטון שטענו שזה אליקים ומהסרטון החדש הבנו שזה לא הוא. שלחנו את זה למנהלת מטה החטופים והם גם אימתו שזה באמת לא הוא בסרטון".

יש אינדיקציה על המיקום שלו? צה"ל או מטה החטופים בקשר איתכם?

"לא יודעים כלום עליו משעה 9 בבוקר של שמחת תורה. מאז אין שום אינדקציה לגביו עד היום. הוא אחד מתוך כעשרה חטופים שאין עליהם שום מידע".

הכנאפה של אליקים: "אני מחכה שיקיים את ההבטחה"

ליבמן ממשיך ומספר על הפעם האחרונה בה דיברו ועל ההבטחה אותה הוא מחכה שאליקים יממש: "ביום רביעי של חול המועד סוכות עשינו טיול משפחתי. אליקים הוא מאד משפחתי ומאד אוהב לבשל ולאחד אותנו, הוא אוהב להכין כנאפה לכולם. יש את הכנאפה המפורסמת שלו עם גבינת עיזים, ואני מאד לא אוהב את הגבינה הזאת, באותו יום הוא לא עשה את הקניות, ומי שקנה, לא הביא גבינת פרה אז הוא עשה רק כנאפה עיזים, אז יצא שכולם אכלו ונהנו ואני לא אכלתי,  הוא הבטיח שהוא יפצה אותי ויכין לי כנאפה טעים, מאז אני מחכה לפיצויים מחכה שהוא יכין את הכנאפה שהוא הבטיח".

(ללא קרדיט)

יוצא לך לחשוב מה עובר עליו ביום יום בשבי? זה עובר לך בראש? "בהתחלה יותר, היום פחות, אבל זה מימד של הדחקה. עצם הלדמיין אותו בשבי גורם לדרדור. אני מעדיף להיתלות באופטימיות ובאמונה שיהיה בסדר ולנסות לדמיין יותר את החזרה שלו".

"שאני מדמיין מידי פעם זה, איך הוא מצליח לברוח מהם, איך הוא שומר על כל החטופים, איך הוא עומד על שלו ובעיקר שוב, מדמיין אותו מצליח להרוג מחבלים ולברוח ביחד עם חטופים מהשבי".

היית בעזה השתתפת במלחמה, ציפית למצוא אותו? איך היית ההרגשה? היה לי הרבה דמיונות שאני מוצא אותו וכל אירוע שקראו לי דמיינתי שאני הראשון שרואה אותו ומחבק אותו וקופץ עליו ומוציא אותו איתי בהאמר ביחד עם עוד חטופים. הרגשתי קרוב ושעוד מעט נחזיר אותו, מתוך אמונה שישועת ה' כהרף עין. אנחנו עדיין בציפייה הזאת שהדבר הזה יקרה".

אלקנה כותב לאחיו בעזה (צילום: אילן לורנצי)

אלקנה המשיך וסיפר על הגרפיטי המפורסם שהוא ואחיו השאירו לאליקים בכל רחבי עזה: "כתבתי- "אלייק אנחנו בדרך", "עד שאטי הגענו" ו-"עד דארג' תופאח הגענו", בכל מקום שהגענו, כתבתי לו בשאיפה שהוא יראה את זה. האמת בהתחלה לא חשבתי שהוא יראה, אבל אחרי שלצערי צה"ל נסוג מצפון הרצועה הסיכוי שהוא יראה את זה גבוה יותר, ראיתי את אחד הגרפיטי שלי בסרטון של עזתי מצפון הרצועה שפרסם ברשתות".

(צילום: אילן לורנצי)

הדרך להחזיר את החטופים: "להשתמש בדרישות של חמאס נגדם, להגדיל להם את הבעיה"

בזמן שבעם יש ויכוח נוקב על הדרך בה צריך להחזיר את החטופים, אלקנה שטח בפנינו תוכנית מפורטת ומסודרת לפיה לדעתו צריך לפעול על מנת להחזיר את החטופים: "צריך לעבוד בכמה מישורים-  מישור אחד- זה לחץ צבאי אמיתי ולא לחץ פיקטיבי, מישור שני- זה לחץ מסיבי על קטאר ומצרים, מישור שלישי- זה לחץ על ארה"ב".

"לחץ על חמאס זה קודם כל עצירת סיוע הומניטרי, אחרי זה, צריך בעצם לקחת את נספח הדרישות של חמאס ולהשתמש בו נגדם. זאת אומרת, אם מה שהכי חשוב לחמאס זה אסירים, אז לקחת את כל מי שאנחנו יכולים ולעצור אותם,  להקים מחנות מעצר ולהגיד להם 'אתם חטפתם? נעצור את כל מי שרק אפשר ולא נשחרר אף אחד עד שתחזירו את החטופים'. בעצם הרעיון הוא להגדיל להם את הבעיה ולהפוך את חמאס מגוף שכביכול משחרר מחבלים לגוף שרק עושה נזק לערביי ישראל ועזה וגורם לזה שיש יותר אסירים".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

לוחמי צה"ל (צילום: דובר צה"ל)

"צריך להציג לעולם עד כמה חמאס הוא- 'מחריב עזה' ולא- 'מגן על ערבים'. אם מה שחשוב לחמאס זה להשיג הישגים מדיניים, אז להגיד להם- 'כל יום שאתם לא משחררים חטופים, אנחנו מספחים עוד חלק מהרצועה לישראל'. בעצם הרעיון הוא שכל מה שהם מנסים להשיג בעזרת עסקה, להשתמש בזה נגדם. אם הם יראו שמדינת ישראל חזקה והם רק מפסידים, יהיה להם יותר אינטרס לצמצם את הנזק".

"בנוגע לקטאר, היא מנסה להיות מעצמה אזורית. יש לה אינטרסים פרו מוסלמים, צריך להילחם נגדם. אותו דבר מצריים, צריך למצוא את  נקודות הלחץ עליהם ולגרום להם ללחוץ על חמאס. כנ"ל גם על ארה"ב, ש להם יכולת ללחוץ  על איראן, על חמאס אז צריך להשתמש בבחירות שם ולהגיד לביידן וטראמפ- 'מה עשיתם בשביל החטופים? מה עשיתם בפועל בשביל ישראל?".

"יש גופים פוליטיים שרוכבים על גבי המשפחות"

מה אתה חושב על משפחות החטופים שחברו להפגנות השמאל נגד הממשלה?

"קודם כל, גם אני חלק ממטה משפחות החטופים. אני יחלק לך את זה ל-3 מישורים בהם מחולק המטה. א- זה המשפחות וזה אמור להיות העיקר, ב- זה המתנדבים והם אנשים מדהימים והם עושים המון בשבילנו. ג- זה האסטרטגיה, לצערי המישור הזה לא נקי מדעות פוליטיות, ועם זה קשה לנו, בגלל זה גם, קם פורום תקווה, משפחות פורום תקווה ברובם הם גם  חלק מהמטה, אבל ב-134 משפחות יש 134 דעות אם לא יותר".

ההפגנה לשחרור החטופים אמש (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

"הבעיה שלנו זה עם גופים פוליטיים שרוכבים על המשפחות. אבל יש גם משפחות שלא חושבות כמונו וזה בסדר גמור, הבעיה היא לא איתם אלה עם גופים שמשתמשים באירוע הקשה בשביל לקדם אג'נדות פוליטיות ולרכוב על גבי חלק מהמשפחות".

למרות חילוקי הדעות: "יש אחדות מאד גדולה בין המשפחות"

אלקנה שיתף על היחס בין המשפחות למרות חילוקי הדעות המהותיים בדרכי הפעולה: "גם בין המשפחות אם יש כאלה שחושבות 180 מעלות מאיתנו, בסוף ההבדלים הם נורא קטנים ומינוריים, והרוב משותף מאוחד והמטרה משותפת. אחדות היא לא אחידות ובין המשפחות יש אחדות מאד מאד גדולה למרות חילוקי הדעות. אנחנו נשארים עם האמת שלנו ומאד בעד אחדות, אנחנו בעד שהמטה יתעסק במשפחות ולא באסטרטגיה שלא מוסכמת על כולם".

"למרות שהאסטרטגיה לפעמים לא תואמת, בסוף יש אחדות, היה לי שיח עם הרבה משפחות שחושבות 180 מעלות ממני ותמיד זה בסוף שיח מחבר ומאחד".

"שוב, על המשפחות אין לי כעס. וגם עם חלק מהטענות אני מזדהה אבל אני לא מסכים עם דרכי הפעולה. לדוגמא יש טענה שביבי יושב על הגדר, אני מאד מזדהה עם הטענה אבל אני מבין שכל עימות פנימי משחק לידיים של האויב ואנחנו רואים את זה בשידורים של אל ג'זירה,  לצערי הטענה שביבי וקבינט המלחמה יושבים על הגדר ולא עושים פעולות מעשיות, היא נכונה. הפעולה הנכונה זה להגביר את הלחץ הצבאי  הציבור הימני צריך למצוא את הדרך לעשות את זה בלי לשחק לידיים של האויב כמו שהפגנות השמאל עושות לצערנו".

"אנחנו לא רוצים לעודד את מוחי קפלן, רוצים לעבוד ביחד ולא להגדיל את הפילוג"

איך הציבור הימני צריך להשפיע על המנהיגים? "הסיטואציה היא רגישה, ובסוף זה לא משהו ימני, זה משהו כלל ישראלי.  יש 3 יעדים מרכזיים שכולם מסכימים עליהם-מיטוט חמאס, החזרת החטופים והשבת הביטחון. אני מאמין שהדרך הנכונה להחזיר אותם זה שילוב של הכול ביחד כי הכול קשור אחד לשני".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אליהו ליבמן ונציגי פורום תקווה בכנסת (צילום: פורום תקווה)

"וזה בעצם פורום תקווה להחזיר את כולם ולא רק חלק, להגביר את הלחץ הצבאי, לכבוש את ציר פילדלפי ורפיח ואני קורא לציבור הימני להשפיע ולשנות, לשלוח הודעות לחברי כנסת ולראש הממשלה, ולעשות קמפיינים שהם אחראיים. בסוף שחמאס רואה שאנחנו חזקים נגדו הוא מתקפל יותר. אם נעשה צעדת תמיכה ולא הפגנה של שריפת כבישים בעיניי זה מחזק את עם ישראל מול האויב, בניגוד להפגנה שהיא רועשת ומפלגת ומחזקת את האויב".

"אנחנו מצד אחד רוצים להוציא אלפים לרחובות עם דגלי ישראל לצעדות תמיכה ומצד שני אנחנו לא רוצים לעודד את מוחי קפלן לעשות דברים אחרים, אנחנו רוצים לעבוד ביחד ולא להגדיל את הפילוג".

"הקבינט נאמן לאג'נדות אמריקאיות ולא לחטופים"

יש כעס על הממשלה? על הצבא? "אין לנו ארץ אחרת, אין לנו מדינה אחרת ואין לנו צבא אחר. הסיטואציה היא רחוקה מלהיות מושלמת אבל יש את מסגרת הקיים, כמובן שיש טענות שאמורים להתעסק בהם אחרי המלחמה אבל לצערנו, חלק מהטענות האלה רלוונטיות, כמו העניין הזה שבממשלת ימין מלא מלא, קבינט המלחמה לא נאמן לאזרחי מדינת ישראל, לא לחטופים, לא לחיילים ולא לכלל האזרחים. לצערי הוא נאמן לכל מיני אג'נדות אמריקאיות וקטאריות, אנחנו דורשים מהם לגבות מחיר כבד מהאויב, להחזיר את החטופים ולהיות נאמנים למדינת ישראל"

אלקנה מוסיף ותוקף את ראש הממשלה: "אנחנו רוצים להזכיר לרה"מ בנימין נתניהו שהוא ראש ממשלת ישראל ולא ראש ממשלת ארה"ב או קטאר, או מצריים. אם יש מבנה קטארי אז אסור לו לסכן חיילי צה"ל במקום להפציץ מהאוויר בגלל שיקולים כאלה ואחרים ואם יש בית חולים שיש עליו מידע שיש בו חטופים אסור לחכות לפני שכובשים אותו בשביל שהאוכולסייה העזתית תתפנה, ואם יש את רפיח ויש מידע על חטופים אתה לא תחכה בגלל האזרחים שנמצאים שם והשתתפו בפועל בפשע, אסור לתעדף אותם. והטענות הם לא רק כלפי נתניהו, הן גם  לרמטכ"ל  וראש אמ"ן וכל אבות הקונספציה שלצערנו נשארו בקונספציה ולא למדו לקח".

קבינט המלחמה (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

"אני הייתי בעזה וראיתי כשהמדינה רוצה לנצח, היא מנצחת! הבעיה שהמדינה מחליטה לא להכריע. לצערי, אנחנו נמצאים בקונספציה וכפופים לתכתיבים של אינטרסים זרים אבל יש לנו את היכולת, חמאס ידע שהוא לא יכול לנצח את ישראל אבל חלק מהאסטרטגיה שלהם זה להפחיד וליצור פחד וחשש".

"כל יהודי שנפגע זה נוראי וכאב עצום  אבל הם מנסים להפוך את זה לכך שאנחנו באובדן ובהתפרקות. נכון היה מחדל וזה קשה מאד אבל מדינת ישראל חזקה ויודעת להגן על עצמה.  זה שהצלחנו להחזיר את הביטחון יחסית מהר, ולהילחם בשטח בצורה כזאת, עוד ילמדו מהמלחמה הזאת המון והכל זה בזכות שיש את הקב"ה איתנו".

על הטענות המרושעות נגדם: "זה פוגע ומכאיב אבל אנחנו מתעסקים בדברים החיוביים"

יש לפעמים טענות מרושעות גם כלפי אבא שלך וגם נגדכם, שבגלל הגישה השונה שלכם, כביכול- 'לא אכפת לכם מאליקים', מה אתה עונה למי שאומר דבר כזה?

"יש אנשים לא אחראיים שלא מבינים, יש היום תרבות האינדיבדואל מאד מאד גדולה, ואני חושב שהנורמלי זה לראות את הפרט חלק מהכלל ואת הכלל תומך בפרט. זאת אומרת, שהם תלויים אחד בשני והם באים ביחד ולא בנפרד. החלוקה הזאת, בין או פרט או כלל היא לא נכונה".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אליהו ליבמן (צילום: חדשות 13)

"ברוך ה' חונכנו להבין שהפרט הוא חלק מהכלל ובגלל זה, מאד אכפת לנו מאליקים, ובאותה המידה חשוב לנו מעם ישראל ומשאר המשפחות. כמות התמיכה והחיזוק שיש לנו מעם ישראל היא מטורפת, אנחנו כל היום מקבלים פידבקים חיוביים, ואנחנו  מתמקדים בזה ולא בכל מיני אנשים מבולבלים. אין מה להתייחס אליהם, כמובן שזה פוגע ומכאיב שאומרים דבר כזה, אבל אני מעדיף להתעסק בדברים החיוביים, בעם ישראל היפה ובאחדות".

"אנחנו לא מבינים חשבונות שמיים אבל בטוחים שבסוף ייצא מזה טוב"

בעיצומו של ניסיון קשה כזה, יש לך כעס על הקב"ה? "כן ולא. אומרים שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. כשאדם לא מכיר ברעה כרעה אז המנגנון שלו מקולקל, כן יש כעס אבל אנחנו מבינים שהרעה הזו היא חלק מדבר טוב שהקב"ה מגלגל. חייב להכיר שזה רע אבל לברך על זה כי אנחנו יודעים שבהמשך ייצא מזה טוב, אנחנו לא יודעים איך, לא מבינים חשבונות שמיים אבל מאמינים בזה".

מה מחזיק אותך ברגעי שבירה בימים האלו? "יש הרבה. קודם כל האמונה בקב"ה שמגלגל את הדברים, דבר שני זה המשפחה, אשתי הילד שלי, ההורים, החברים והעם שלי. יש לנו צבא חזק, ממש לא מזמן היה היה שואה לעם ישראל ויהודים היו נטבחים בכמויות והיום יש לנו יכולת להשיב אפיים ולנצח".

אליקים ואלקנה (ללא קרדיט)

אלקנה מוסיף ומשתף: "חלק מהתשובה לטרור זה להביא חיים לעולם כמו הלידה של הבן שלי ושמחה בפורים ויום העצמאות. כשאנחנו שמחים ולא שוכחים זה המסר שלנו. צריך לעשות את הדברים מתוך שמחה, אנחנו מאמינים 'שעל ידי ריקוד ומחיאת כף מתמתקין כל הדינים'. אנחנו אומרים לקב"ה, אתה מביא לנו כאב אבל זה נועד בשבילנו ואנחנו מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה".

"למרות זאת, אנחנו לא נשארים רק במקום של התפילות, אנחנו מאד נמצאים גם במקום של ההשתדלות, אנחנו מאמינים שהקב"ה הביא לנו את יכולת ההשפעה בעולם, בסוף הקב"ה ציווה לפעול פה בארץ, להרבות טוב ולהרבות שלום אמיתי שמבער את הרע".

הסיבה לשם של הבן הבכור והמסר: "תרבו אהבה ואחדות"

במהלך המלחמה הקשה והמאבק להחזרת האח, חווה אלקנה גם שמחה גדולה כאשר נולד לו ולאשתו, בן בכור. אלקנה סיפר בהתרגשות על סערת הרגשות ברגע העוצמתי הזה:  "קודם כל, אשתי הצדיקה התפללה על אליקים בלידה, ואיך שהתינוק נולד, היה רגע כזה של בכי שלי ושל אשתי. זה היה רגע של של בכי ושל שמחה מהולה בעצב, מצד אחד התרגשות עצומה ומצד שני צער גדול, 2 הדברים האלה ביחד מצד אחד שמחה גדולה על בן בכור, ומצד שני העצב הגדול שאליקים לא איתנו ואנחנו לא יודעים מה איתו".

"הברית הייתה מאד עוצמתית. קראנו לילד דוד על שם דוד המלך שהיה 'עדינו העצני' הוא מצד אחד היה מאד עדין כלפי האוהב ומצד שני קשה כמו העץ מול האויב. אנחנו היום במצב שאנחנו צריכים להיות עדינים כלפי האוהב, כלפי עם ישראל, גם כלפי מי שרחוק ממנו בדעות הפוליטיות אבל הם חלק מהעם שלנו אנחנו צריכים להיות עדינים אליהם ולהרבות אהבה ואחדות בינינו, ומצד שני להיות קשה כמו עץ מול האויב".

אלקנה בברית לבן הבכור

סיבה נוספת שהזוג הצעיר החליט לקרוא לילד -'דוד', זה הסיפור התנ"כי של דוד המלך עם צקלג: "דוד הלך להילחם עם האויב ובמהלך הקרב, שבו את הנשים והילדים שלו בעיר צקלג. גם אז דוד היה מאד בצער והעם כעס עליו שהוא כביכול הפקיר את האנשים שלו. למרות כל הצער והכאב הוא התאזר בגבורה, השמיד את האויב, והצליח לשחרר את כולם בכוח הזרוע. אחרי זה הם הגיעו לנחל הבשור, ואומרים שנחל הבשור זה נחל עזה, זה בדיוק אותו מיקום, ומקרה מאד מאד דומה למה שקרה בימינו".

לסיום מעביר אלקנה מסר חשוב לעם ישראל ומבקש:  "תהיו- 'עדינו העצני'. תהיו עדינים כלפי האוהב, תרבו אחדות בעם ישראל, ותהיו קשים כלפי האויב!  המסר הזה הוא בצורה חזקה, להיות הכי עדינים לאוהב והכי קשים לאויב המסר הזה הוא גם לימין וגם לשמאל גם לדתיים וגם לחילונים. להיות כמה שיותר עדינים אחד כלפי השני ולהרבות אהבה ואחדות, ומצד שני להיות הכי קשים שיש כלפי האויב".