אחת הבריתות שנרקמו בשנים האחרונות בפוליטיקה הישראלית, היא זו שבין בצלאל סמוטריץ' לציבור החרדי. עוד הרבה לפני הקמת מפלגת "הציונות הדתית", אי שם בימי 'תקומה' ו'האיחוד הלאומי', בהמון סוגיות סמוטריץ' היה הרבה יותר קרוב לחרדים מאשר לחלק מאחיו למגזר הסרוג. מספר המנדטים שהוא קיבל בבחירות האחרונות אינו משקף כלל את כוחו הקלוש של הציבור החרד"לי במדינה, שהתחלק בינו לבין מפלגת 'נעם', מה שמזמין את המסקנה שלא מעט חרדים הצביעו לסמוטריץ'.
אך כמו שקרה להמון אנשים, השבעה באוקטובר שינה גם את בצלאל סמוטריץ'. הקו הניצי שהוא הוביל נגד פגיעה בציבור החרדי, התחלף בקריאות לגייס אותם. אולי כהוראה מלמעלה או סתם אווירה של "רוח המפקד", גם חברי מפלגתו יישרו קו עם הגישה של סמוטריץ' וקוראים חדשות לבקרים כי יש לגייס את החרדים ושהמצב אינו יכול להימשך כך.
אך נראה שלא רק השבעה באוקטובר הזיז משהו בתפיסה של סמוטריץ', אלא גם הסקרים בחודשים האחרונים שכמעט בכולם סמוטריץ' לא מצליח לעבור את אחוז החסימה. בצר לו, ניסה סמוטריץ' לנסות להיפתח לקהלים אחרים כשהטרף הקל לכאורה חונה בציבור הליברלי, זה שבחר פעם אחר פעם להצביע לנפתלי בנט, למשה פייגלין ולאיילת שקד. אם אני אקרא לגיוס חרדים, אמר סמוטריץ' לעצמו, אולי הם יבינו שהפערים ביני לבין בנט ושקד לא כל כך גדולים, והם יסכימו לבלוע כמה גלולות בנושאים אחרים ולהצביע לי.
אך מספר חודשים אחרי שהוא עבר צד, סמוטריץ' נוכח לגלות שלהעביר מנדטים מצד לצד אינו דבר של מה בכך, והעמודה שלו בסקרים סירבה לצמוח. גם התבטאויותיו בנושא החטופים לא צפויות להניב לו יבול של פתקים בקלפי בבחירות הבאות.
מלבד מצבו בסקרים, קשה להסביר כיצד סמוטריץ' נטש את בני בריתו החרדים ושימש כפיון של אנשי קפלן בלוח המשחקים. הרי גם הוא יודע שהחיבוק החילוני לציונות הדתית הוא רגעי, עד שהמאבק נגד החרדים יוכרע בהצלחה. יממה אחרי שזה יקרה, יתפנו כל שוחרי גיוס החרדים והשוויון בנטל לטפל בנושא ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות. רק שאז הבעיה של סמוטריץ' והציונות הדתית תהיה הרבה יותר גדולה: הפעם הם לא ימצאו לידם לא את החרדים ולא את הליברלים.
תגובות