ארצות הברית של 2024 היא לא המדינה שהכרנו בעבר, למרות שישראל וארה"ב ידעו ריבים גם בעבר תמיד הייתה הבנה בסיסית בין הממשלים: לכל מדינה יש את הזכות להגן על אזרחיה, ארצות הברית של ביידן כבר לא מאמינה כך לגבי ישראל.
ארצות הברית תמיד הייתה הבלם של ישראל, תמיד זו שמנעה ממנה את ה"ניצחון המוחלט" כפי שראש הממשלה נתניהו קורא לזה, מאז מבצע קדש בשנת 56' ארצות הברית מנעה מישראל פעולות צבאיות בעלי תוצאות סופיות, שישמו את ישראל עם ידה על העליונה במזרח התיכון וישימו בפניה את הקלפים לשלוט בגורלה.
זה נכון, ארצות הברית מנעה מישראל מלהיות כוח מחץ במזרח התיכון, מעצמה אזורית אמיתית, זה פשוט לא היה באינטרס האמריקאי. אך ארה"ב מעולם לא סיכנה באופן אקטיבי את קיומה של מדינת ישראל ואת חיי אזרחיה, ממשל ביידן הוא הראשון שעושה זאת באופן מוצהר ואקטיבי.
זה ברור לכל בר דעת, כי בבחירה בין העם היהודי היושב בציון, לבין כהונה נוספת בבית הלבן, בחר ביידן ללא סייג בבייס הפוליטי שלו. המפלגה הדמוקרטית הפכה לאורך העשור האחרון למפלגה פרוגרסיבית קיצונית על פי כל מדד הגיוני, ואחד ממאפייניה הבולטים הוא סלחנות קיצונית לאנטישמיות שמאלנית, בדומה ללייבור הבריטית, שגם צעדה באותו מסלול בתקופת ג'רמי קורבין.
ביידן אמר מילים יפות עם תחילת המלחמה, שילם מס שפתיים ועמד רגעית לצד ישראל, אך ברגע שהבייס שלו הפנה אליו עורף החל לשנות את הטון, להצר את צעדיה של ישראל ולדאוג קודם כל לעתידו הפוליטי. ביידן גם לא מאותגר רק מקבל מצביעיו, אלא גם מחבריו למפלגה: האיום המרכזי על ביידן בפריימריז של 2020 היה ברני סנדרס, הסנאטור היהודי האנטי ישראלי הקיצוני, ושורות מפלגתו מלאות בשונאי ישראל, בין אם מדובר בחברות קונגרס כמו אוקסיו קורטז, רשידה טאליב, או אילהאן עומאר או סנאטורים כמו סנדרס, אליזבת וורן ודומיהם.
על הישראלים להבין, ישראל לעולם לא תחזור להיות מה שהייתה, היא לעולם לא תקבל תמיכה מהבייס הדמוקרטי כמו שתקבל מהרופבליקני, היא לעולם לא תחזור למעמד ה"על-מפלגתי" שנטען שהחזיקה בו בעבר. הדמוקרטים זנחו חלקים רחבים מהבייס המתון שלהם והחלו לחזר אחרי קבוצות קיצוניות כמו לאומנים שחורים (BLM) קבוצות להטביות, (Queers for Palestine) סוציאליסטים רדיקליים (ANTIFA) וצעירי אוניברסיטאות היונקים שנאת ישראל ישר מהמרצים.
אין דרך להחזיר את הגלגל אחורה, ועל ישראל לבחור: האם להמשיך את ה"יחסים המיוחדים" עם ארצות הברית, שהגי הזמן להודות בכך, כבר לא כאלה מיוחדים, במיוחד כאשר ישראל הופכת לשק חבטות תחת כל ממשל דמוקרטי. או שהגיע הזמן שישראל תפסיק להיות מדינת חסות, תפתח את כנפיה ותהיה סוף סוף לעצמאית.
לכל החלטה יהיו השלכות, להמשך התלות בארה"ב יתלוו דרישות יום יומיות לספק לפלסטינים השיגים עד אין סוף, לא משנה עד כמה ירצחו יהודים או יפגעו בישראל. תצטרף לכך השפלה בין לאומית וזכיה בפרסי ניחומים חסרי משמעות כמו נורמליזציה עם סעודיה אחרי שכבר תוקם מדינה פלסטינית.
לניתוק התלות בארה"ב גם לה יהיו השלכות משמעותיות, איכות החיים בישראל ככל הנראה תיפגע, לפחות לתקופה מסוימת. עסקים הנשענים על המערכת הבין לאומית יספגו מכה ככל הנראה שנקנה פחות מקדונלס ולקסוס, ונידרש להסתפק ביותר סחורה מקומית.
אך הגיע הזמן שהישראלים יבחרו באמת: האם אנחנו רוצים מדינה עצמאית או מדינת חסות?ואם אנו בוחרים במדינת חסות, כדאי שנדע את ההשלכות.
תגובות
אל תשכחו פורים מסוגל להורדת מסכות לגבי כל מדינה
הכול נכון השאלה אם הם יפנו עורף מי יתן לנו נשק תחמושת סיוע מודעיני ועוד.. ועוד.. אנחנו לצערי נראה נהיה בבעיה גדולה תארו לכם לפי המצב המתהוה מלחמה מול חיזבאלה בצפון .לפי התקשורת יש בעיות בחימוש וחסר רב הקיים היום בצהל כולם חכמים היכן הפיתרון צריך למצוא את דרך הבניים אנו צודקים במלחמתנו בחלאות האדם אבל צריכים גם גב חזק וארהב הוכיחה זאת אז לכול המתלהמים צאו וחשבו פעמיים כי טוב.
תלות מסוכנת הנשיא אייזנהאואר, הגנרל המהולל, משחרר אירופה במלחמת העולם השניה, עמד לבחירות לתקופת כהונה שניה בנובמבר 1956. אבל באותם ימים ממש הוא מצא זמן להתעסק בישראל, המדינה בת 8 השנים, שנאלצה לצאת למלחמה נגד מצרים לאחר התקפות חוזרות ונשנות מרצועת עזה. אייזנהאואר אילץ את ישראל לסגת לא רק מסיני אלא גם מרצועת עזה, למרות שגם הצרפתים חשבו אחרת, ולמרות שרצועת עזה אינה חלק ממצרים. את התוצאות אנחנו משלמים עד היום.