שאלה

כבוד הרב, איך והאם מותר לעשות כפרות על תרנגולים אם זה צער בעלי חיים?

מסובבים תרנגול והוא עף בסחרחורת מעל הראש ונשברים לו העצמות ואז הורגים אותו, מסכן מה הוא עשה? בגלל שאני חטאתי התרנגול צריך לסבול??

האם בזמננו שכבר התקדמנו לא צריך לעבור לכסף וזהו?

בתודה

תשובה

והלא ד' קידשנו במצוותיו וציוונו לזרוק שעיר עזים מראש ההר ולראות אבריו מתפרקין, כחלק מכפרתנו. ושם מידת צער בעלי חיים נדחית מפני כפרת ישראל.

ואמנם כאן אין מנהג הכפרות ציווי אלא מנהג ישראל, אולם עקרונית ודאי אין בעיה לסובב בעדינות תרנגול מעל הראש ואחר כך לשחוט אותו עבור עני לאכילה. לא מסובבים בסחרחורת וכד' ולא נשברים שום עצמות, כל אלה המצאות של שונאי התורה כדי להגחיך את מנהגי אבותנו ואמותינו הקדושים.

כפרות בתרנגול הוא דבר מותר, ואין בו צד איסור בימינו משום צער בעלי חיים וכד'. כמובן אין טעם להכאיב לתרנגול אלא רק לסובב לאט כנהוג, ואין לו צער רב בזה. ואדרבה, זכה התרנגול הזה לשמש כלי לטהרתם של ישראל, ונעשה בו גם חסד למאכל עניים. והלואי יגיעו מעשינו למעשי אבותינו, ומי שטוען שיש בזה אכזריות על עוף הרי הוא מוציא לעז על ראשוני צרפת ואשכנז שהקפידו במנהג הזה.

ואמנם הרמב"ן והרשב"א יצאו נגד מנהג הכפרות שנראה כדרכי האמורי, וכן הכריע בשו"ע שיש להמנע מכך. אולם נהגו ישראל להתיר זאת עוד מימי הגאונים, והעושה כן נוהג לכתחילה וכדברי רמ"א 'אין לשנות כי הוא מנהג ותיקין' והמליץ על כך גם מהרח"ו בשם האר"י. אותם המלעיזים על המנהג בימינו, בשם הערכים המערביים המוגזמים של חמלה יתירה, מרמזים על כך שהאר"י לא עמד בסטנדרטים המוסריים הליברלים שלהם, ואנו אין לנו אלא מוסר התוה"ק ולא ממרחק נביא לחמנו.

החשש היחיד הוא שמא השוחט אינו ממוקד בשל העומס של העופות, ולכן כתב החיי"א להעדיף כסף. אולם אם יש שוחט עם ישוב הדעת אין סיבה להמנע. ואדרבה יש בזה את טעם הראשונים במצוות הקרבן, שהוא חינוך עצמנו לכך שמה שעושים בתרנגול היה ראוי להיעשות בנו בשל חטאנו, אלא שד' ברחמיו יקבל תשובתנו ונינצל מגזירה רעה, והתרנגול כפרתנו. ומבט זה מעורר לתשובה מיראה, המצטרפת לתשובה מאהבה.

לכן אפשר לעשות על כסף או עוף, אולם אסור ללעוג למי שעושה עם עוף, ואסור להוכיח אותו על צעב"ח שאינו קשור לזה כל עיקר.