האמת, כששמעתי היום את דבריו של מפקד אוגדה 98, תת-אלוף דן גולדפוס בהם הוא פנה למנהיגי העם הפוליטיים, הופתעתי ממש. מעבר לכך שבעיני לא ראוי שמפקד בצבא ימתח ביקורת על הדרג המדיני, באיזו מן זכות גולדפוס הרשה לעצמו להתבטא בצורה פוליטית, כאשר חייליו אינם מורשים לעשות זאת?

ראינו לא מעט פעמים בהם חיילים ננזפו על ריסוס גרפיטי כזה או אחר, "ביבי המלך", "בחירות עכשיו" ועוד. וכאן, בריש גליי, אל מול מצלמות רבות, מתייצב מפקד אוגדה ודורש מהפוליטיקאים לנהוג באחריות.

אחד מהדברים שהשמאל הביא איתו בצורה מקולקלת מאז ומעולם, אך המון העם נחשף לזה רק בשנה האחרונה – זה עניין ההתנשאות וחוסר ההפרדה המובהק שחייב להיות במדינה דמוקרטית בין הדרג הנבחר לדרג המבצע ובכללו הצבא.

ראינו כאן על בסיס יומיומי מפקדים, טייסים ובכירים בצה"ל שמתנהגים במדינה כאילו היתה שלהם ומרשים לעצמם לאיים בכל הקשור לשמירה על המדינה בשל אי אלו התנגשויות עם הדרג הפוליטי. ראינו איך מפארים סרבנים, ואיך כל בכיר בשב"כ חושב שמותר לו להביע דעה פוליטית כאילו הוא אינו נושא במשרה ביטחונית.

הנאום המביש שראינו היום, ניטע כבר אז, כאשר כל הגבולות נפרצו ונוצר בלבלו בהיררכיה הברורה. קודם כל ולפני הכל עם ונבחריו ואח"כ כל השאר. את הדברים האלו שיכולים להוביל לאנדרלמוסיה מוחלטת בצה"ל (אם לא קרתה כבר) הובילו כל ראשי גוש הרל"ב, שבשל שנאתם לנתניהו, הסכימו להקריב את כל הערכים על המקדש המזויף שלהם.

"אתם חייבים להיות ראויים לנו", אמר המפקד. באיזו זכות מפקד פונה לפוליטיקאים בצורת ציווי ומחייב אותם להיות ראויים למשהו? וסלחו לי אבל נראה לי שכולנו מבינים למי התכוון המפקד בדבריו: "לדחוק את הקיצון".

העם ורק העם יחליט מי יהיו נציגיו ובעזרת השיטה הפוליטית יחליט מי הם האנשים שירכיבו את הממשלה במדינתו. גם אם לטעם מפקדים מסויימים הם נחשבים לקיצון.