הכתבים החרדים מסכימים:

כשיש 'הותר לפרסום' כל יום, לחרדים אין תירוץ

שני הכתבים החרדים של סרוגים ישבו לעשות סדר ולחשוב על פתרונות אפשריים לסוגיית גיוס החרדים. "אחרי השבעה באוקטובר, גם הציבור החרדי מבין שהוא צריך לעשות משהו. אבל בכוח זה לא ילך"

כשיש 'הותר לפרסום' כל יום, לחרדים אין תירוץ
צילום: (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

סערת גיוס החרדים עולה שוב לכותרות ונראה שהפעם עד לפתרון קבוע. כולנו שמענו את ההקלטה של הרב יצחק יוסף מאיים כי כי אם יאלצו את הלומדים להתגייס – החרדים יעזבו את הארץ. האמירה הזו קוממה אנשים רבים, ובכלל נראה שהפעם הולכים עד הסוף בסוגיה הזו, בעיקר בגלל המלחמה.

שני כתבי סרוגים, חני אדרי ויהודה קליין, שניהם בני המגזר החרדי, ישבו לשיחה משותפת, בה סקרו את הסוגיה, ניסו להסביר את הרקע להתנגדות החרדית להתגייס לצבא וגם לתת פתרונות אפשריים למצב.

הציבור החרדי מרגיש את המצב

עוד לפני שנגלוש לתוכן הדברים, חשוב לנו לומר. זו סוגיה מורכבת, בעינינו אין בה שחור ולבן ויתכן מאוד שהדברים לא ימצאו חן בעיני כולם. אך עדיין ניסינו להסביר את המניעים העיקריים של המגזר החרדי שמונעים ממנו להתגייס ולנבות ולתת פתרונות אפשריים לסוגיה הכואבת והחשובה הזו.

את השיחה פתחתי אני, חני ואמרתי ליהודה: "אני מרגישה שרוב המגזר החרדי מרגיש את הכאב של הציבור הדתי על חוסר השוויון, רובו מדבר על כך בסעודות שבת בנימה שלא מפחיתה מערך בחורי הישיבות, אך גם מבינה את התחושות הקשות".

אמא חרדית יכולה לישון בשקט בלילה

כאשר אמא לבן שלוחם בעזה, מדברת על כך עם אם חרדית ואומרת לה: "את יכולה לישון בשקט בלילה, כי אין לך את הפחד שידפקו לך בדלת עם ההודעה הנוראית", לרוב האם החרדית תבין אותה ולא תענה לה "אנחנו באותה המשבצת".

"בנושא השכול והשינה בשקט בלילה", אומר יהודה, "לדעתי זו ה-סוגיה היחידה שלציבור החרדי אין מה לענות עליה. וזה גם הסיבה שאף אחד מהציבור החרדי לא ירצה עכשיו לדבר ואף אחד לא ירצה להתראיין, כי בזמן מלחמה שחיילים נופלים, אין באמת מה לענות. אף אחד לא יצליח לצאת צודק בוויכוח הזה".

על המשפט הזה הסכמנו שנינו, לאחר שבימים האחרונים ניסינו לראיין כל ח"כ חרדי אפשרי, כל פעיל חברתי חרדי ואף עיתונאיים חרדיים, ורובם ככולם סירבו לדבר על חוק הגיוס.

בית עלמין צבאי (יונתן זינדל/ פלאש90)

"מבינה את מה שאתה אומר לגבי השכול, אך מה הציבור החרדי יכול לענות כאשר סוגיית ההשתמטות ולקיחת הנטל עולה לכותרות? הרי כל אחד אחד שמתגייס יטען מדוע הוא צריך להקריב שלוש שנים מחייו וללכת לצבא בעוד הנער החרדי לא".

"אחרי השבעה באוקטובר", משיב יהודה, "יכול להיות שהציבור החרדי כן יבין שהוא צריך לעשות משהו. לפני כן הייתה איזו שהיא תפיסה גם בציבור החילוני, שהשירות הארוך בצבא הוא לא באמת נצרך ואפשר כן לסמוך על צבא קטן ומקצועי, על טכנולוגיות, הייתה טענה כי יש אבטלה סמויה בצבא ועוד כל מיני סיסמאות שהצליחו איכשהו להצדיק גם את האידיאולוגיה החרדית,

אבל אחרי מה שראינו והבנו שהצבא צריך הרבה כוח אדם, אז הציבור החרדי מבין שהוא כן צריך לעשות משהו. ואני מאמין שכרגע הוא מתבשל לאט לאט עם עצמו מה זה המשהו הזה שאפשר לעשות. זה יכול להיות הוצאות של העלאת מין מס כזה שציבור שלא יתגייס ישלם אותו, זה יכול להיות הרחבה של מתווה חב"ד של גיוס בגיל מאוחר יותר, ועוד כל מיני פתרונות שהציבור החרדי מבין שהוא זקוק לחשוב עליהם".

נראה גיוס חרדי המוני?

חני: "למרות כל הדיבורים וגם אם נראה שינויים כאלו ואחרים – אני לא רואה את החרדים מתגייסים בהמוניהם לצבא. אז כן, גם אם כיום יש יותר תופעה של נוער חרדי נושר שהמדריכים וההורים שלו מבינים שכדאי שהוא ילך ויתגייס מאשר שיתבטל ברחוב, עדיין לא מדובר על מסה של בחורים ובטח לא החרדי המיינסטרים".

יהודה הסכים גם הוא עם האמירה וטען בצורה תקיפה: "לא יהיה גיוס המוני, פשוט לא. גם אם אצל הספרדים יש יותר פתיחות מחשבתית לזה, עדיין הציבור האשכנזי לא ישתתף בזה, לא יהיה גיוס המוני וודאי לא בגילאים שצעירים חילונים מתגייסים".

ההצהרה של הרב יוסף

"ההצהרה של הרב יצחק יוסף בשיעור שלו רק הוכיחה את העניין הזה (חוסר גיוס המוני במגזר החרדי) בצורה תקיפה. האידיאולוגיה החרדית זה שלימוד התורה קודם לכל, זה קודם לישוב בארץ ישראל, זה קודם לתקציבים וזה קודם לכל איום שיהיה.

הרב יוסף: "אם יכריחו ללכת לצבא, נסע כולנו לחו"ל"

במגזר החרדי יש הסכמה גורפת לדברים שהרב אמר, מבחינתם הם אפילו לא מבינים איפה הבעיה בכלל, הם מגנים על עם ישראל בלימוד התורה והחיילים מגנים פיזית. בימים האחרונים הרב גם מקבל תמיכה וחיזוקים מרבנים נוספים במגזר, שגם הם אומרים: לא ניתן יד לגיוס חרדים", אומר יהודה.

החשש האמיתי של החרדים: חילון בצבא

נניח והיו מוציאים פתרון לסוגיית ביטול התורה והערך שלה, עדיין אחד הדברים שיש לחרדים מהם חשש מוצק ויציב – זה עניין החילון בצבא. לא מעט חרדים באים ואומרים בעצמם, תסתכלו על הרבה משפחות דתיות ששלחו את בניהם לצבא ושם הם חזרו בשאלה ונטשו את הדת, "איך תרצו שנשלח את ילדינו לצבא אם רוב הסיכויים שהם לא יצאו משם חרדים?", הם טוענים.

עכשיו השאלה עד כמה הצבא ערוך ומוכן בכלל לקבל חרדים. כל מי שמסתכל מהצד יודע שאם ברגע זה אלפי חרדים צובאים על דלתות הבקו"ם, אין לצבא באמת מה לעשות איתם. מעבר לזה, האם הצבא בנוי לזה שיהיו לו התנגשויות בשרשרת הפיקוד? שהרי אם נניח תהיה סוגיה שהמפקד יחליט שיש לבצע אותה בשבת והרב יפסוק שלא מדובר בפיקוח נפש – כיצד החרדים ינהגו?

וודאי שלפי דעת הרב, האם הצבא יסבול דבר כזה? מעבר לכך יש כמובן את עניין הכשרויות המהודרות, טקסים צבאיים, סוגיה של הדרת נשים ועוד לא מעט נושאים שאי אפשר פשוט לעצום את העיניים ולהתעלם מהם. יש צורך לתת להם פתרון אמיתי.

טקסים צבאיים (עמוס בן גרשום / לע"מ)

צריך להיות חכם ולא צודק

עכשיו, יבואו דתיים/חילונים ויגידו, אותי לא שאלה האם מתאים לי להתגייס בצורה כזו או אחרת ובכל מקרה התגייסתי כי זה חובה, אז מדוע הם לא? השאלה הזו אכן צודקת ולא ניתן להתווכח איתה, אך כאן חשוב לזכור כי אם רוצים לראות שינוי מסוים, צריך להיות חכם ולא צודק.

מאז קום המדינה ההסדר הזה קיים עם החרדים, לא יהיה אפשר לשנות אותו בלי שיח אמיתי והידברות כנה. וכן, גם מציאת פתרונות לצבא חרדי.

וכאן אנחנו מגיעים לשאלה האמיתית, אז מה עושים? הרי ברור שהמצב לא יכול להימשך כמו שהוא ולכן יש צורך למצוא פתרונות. חני: "אני חושבת כי אם הצבא באמת זקוק לכוח אדם ומעוניין בגיוס חרדים, יש צורך בעבודת שטח מעמיקה על המגזר החרדי,

גיוס אנשים מבפנים שמכירים את העולם ויצירת קשר עם עסקנים במגזר החרדי. השלב השני, הוא הליכה טהורה ללא מניעים פוליטיים, לרבני המיינסטרים של המגזר ולבוא עם תוכניות מסודרות. כמו למשל, להתחיל לדבר על ליבם שהם ירתמו למשימה ויתחילו מלפנות לישיבות של נוער חצי לומד חצי עובד, ולהתחיל מגיוס שם.

כמובן שכל התאוריה הזו יכולה לקרות רק אחרי שיהיו פלוגות מסודרות לחרדים בלבד, עם כל ההחמרות והדרישות. משם, ורק בהידברות מלאה – נוכל אולי להתחיל לראות שינוי".

ח"כים חרדיים במליאה (יונתן זינדל/פלאש90)

בכוח זה לא ילך

יהודה התייחס גם הוא לנקודה ואמר: "אני חושב שהנקודה צריכה להתחיל במקום הזה של המס. כמו שיש מדינות בעולם שבהן מי שלא מתגייס משלם מס, בו הוא כביכול נוטל חלק – כך צריך לעשות גם כאן. דבר נוסף, זה התגמול למי שכן מתגייס לצבא, כמו למשל מימון תואר ראשון בחינם.

כמובן שיש גם את עניין הקצבאות, ההנחות בארנונה וכל התחום הזה של התקציבים שגם יכולים להוות תמריץ. כמובן שזה לא יכול לכלול מניעה של שירותים בסיסיים, אתה לא הופך אותם לסוג ב'. ההיפך, אתה מנסה לחשוב איך לתגמל את השאר בשביל לתת תמריצים".

בשורה התחתונה: מדובר בסוגיה כואבת ומורכבת, השינוי יוכל לקרות רק אם יהיה רצון אמיתי להידברות, ואם בצבא יבינו שבכוח זה לא ילך ושיש צורך למצוא פתרונות הלכתיים לכל הסוגיות המורכבות שמגיעות יחד עם החרדים.

סרוגים premium

המהדורה המובחרת!

הניתוחים, הפרשנויות והסיפורים החמים, מוגשים בצורה מעמיקה וממוקדת ישר למייל

הטבת השקה מיוחדת:

במקום 39 בחודש עכשיו ב 0

תגובות

31
21
רועי שץ
12.03.24

צריך לעשות אבחנה ברורה וחד משמעית בין ההנהגה הפוליטית של הציונות הדתית שנאנסה על ידי אנשים שבקושי שרתו בצבא לבין אנשי הציונות הדתית שמהוים היום את שדרת הלוחמים בכל החטיבות כל עוד לא תוחלף ההנהגה הפוליטית הציונות הדתית לא תוכל להתבטא פומבית בנושא חייבים להקים הנהגה פוליטית חדשה מייצגת וראויה לא מר סמוטריץ וחבורותו

20
פרזיטיות ושנור
12.03.24

שתי מחלות קשות

19
אוהב
12.03.24

כל החוקים שיחליטו עליהן צריכים לחול על כל הציבור, לדוגמה , מי שלא משרת מגיל 18 לא יכול תקבל מהמדינה כסףס אין לו ביטוח לאומי ושום דבר, מי שמתגייס הלימודים חינם, אם אדם רוצה לקנות שחרור מהצבא ישלם 300 אלף שח, דברים בסגנון הזה שיחולו על כל האזרחים במדינה כולל הערבים