לפי הגדרת האקדמיה ללשון עברית, המילה אחריות משמע "מצב שבו אדם מקיים את חובותיו ונושא בתוצאות אם פעל שלא כדין או גרם לנזק". משפט קצר שמתאר את ההפך הגמור מכל מה שראש הממשלה בנימין נתניהו מייצג.

הודעת הליכוד בעקבות פרסום דו"ח ועדת החקירה לאסון מירון היא כמעט יצירת אומנות ביכולת של גוף פוליטי לברוח מכל טענה עניינית או בכוונה להתמודד עם המציאות.

העובדה היא ששלושת חברי הוועדה הממלכתית הגישו דו"ח מקצועי ורציני שמצאה את ראש הממשלה נתניהו אחראי באופן אישי למותם של 45 בני אדם, באסון האזרחי הכי כבד שידעה המדינה.

חברי ועדת החקירה (צילום: חיים גולדברג/פלאש 90)

הקלות שבה נתניהו – שמסתתר בפחד מאחורי דובר הליכוד – זורק רפש על איש מקצוע מהוועדה רק בכדי להסיט את האש ממנו, הוא מהאירועים המבישים שנעשו פה, גם בסטנדרטים שלו עצמו.

סיפתח לקראת חקירת השבעה באוקטובר

מותם של 45 גברים, צעירים וילדים חותמים על ידיו של מי שכיהן באותו הזמן, אבל נתניהו פשוט לא מסוגל להגיד את המילה "אחריות". ראש הממשלה בורח מזה כאילו היה מחלה מדבקת.

צריך להגיד בקול רם – ישראל לא יכולה לסבול יותר חוסר לקיחת אחריות, בייחוד לאחר השבת השחורה לפני חמישה חודשים.

הצער הוא שמדובר רק בסיפתח לקראת החקירה שבוא תבוא על טבח השבעה באוקטובר, וכבר עכשיו ברור שנתניהו וחבר מרעיו יעשו הכל להשחיר את המבקרים ולטעון שידיהם נקיות.

בית הרוס בבארי (צילום: יוסי זמיר\פלאש 90)

הגיע הזמן שדווקא מחנה הימין יוקיע את ההתנהלות הזו ותבהיר לנתניהו וכל אנשי מפלגתו, שמשהו השתנה.

ראש ממשלה שרוצה רק לקטוף הצלחות וזורק את האשמה על מחדלים הצידה, לא ראוי להנהיג את המדינה הזו יותר.

חלק מהתיקון לא יהיה רק שיפור תפיסת הביטחון או שיקום החוסן הלאומי. ישראל חייבת להקיא מתוכה את המנהיגים שלא יודעים לקחת אחריות ומוכנים לטובת הישרדות פוליטית לשרוף את המדינה.