התסיסה ביהודה ושומרון גרמה לנשים לקום ולעשות מעשה: שמונה נשים מבנימין, גוש עציון והשומרון הקימו את "הצופות- דורשות ביטחון בבית", ויחד הן סחפו אלפי נשים שדורשות ביטחון ברחבי יהודה שומרון.

הדס מדמון מהישוב מגדלים, ממקימות המיזם, מספרת איך הכל התחיל: "מה-7/10 היישובים התרוקנו מגברים, 90% גוייסו ונותרו מעט מאד גברים. התחושה הייתה של חוסר ביטחון. חודש אחרי אישרו מסיק זיתים מתחת לבית שלנו, כמויות של ערבים מתחת לסלון שלנו, זה היה מטלטל".

הדס מתארת כי באופן ספונטני הנשים קמו ויצרו שיירה של מוזיקה ודגלים עם שירים של עם ישראל חי ומספרת כי "הגברים בחזית וגם אנחנו בעצמנו החזית, לפני כן הרסו פיצריה בחווארה, הרגשנו הרתעה – ואז פתאום נתנו להם את המסיק, החלטנו לפעול".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: הצופות)

"מה שלא נעצור פה יגיע למרכז"

מדמון מתארת את הביקוש: "פתחנו עצומה באותו יום השגנו 7,000 חתימות, פתחנו קבוצת וואטסאפ ו-1,000 נשים הצטרפו. הייתה היענות גדולה צריך לשנות את תפיסת הביטחון ביו"ש, נכנסנו לוואקום. יהודה ושמורון הוא קו התפר הכי ארוך במדינה מעפולה עד באר שבע, מה שיקרה פה יקרה גם בכפר סבא ורעננה, מה שלא נעצור פה יגיע למרכז"

לדבריה, הדרישה של הפורום היא לשנות את התפיסה, לגרום הרתעה, ולהבין שזו גיזרה שצריכה טיפול. "אם אדם מרגיש מורתע ויודע שיש מחיר הוא יחשוב פעמיים אם לבצע פיגוע" אמרה. "להגלות את משפחת המחבל באותו ערב לירדן ולהרוס את ביתו, לא לחכות עם זה".

מדמון מתארת את הרשתות בכפרים לידם: "אנחנו עוקבות בטלגרם אחריהם, מה שהולך שם זה בלתי נתפס. אם זה היה פדופילים הם היו בכלא. הם יכולים כל רגע להתהפך עלינו".

(צילום: מיצג בחומוס אליהו מיד לאחר הפיגוע בעלי. צילום: הצופות)

"הרעיון שלנו הוא לעורר מודעות, בתחנת הדלק בעלי הייתה עמדה צבאית שהורידו אותה מעט לפני הפיגוע. אם לא יהיה בצמתים מישהו אנחנו נעמוד שם. נשמור על הילדים שלנו" הוסיפה. "המציאות היא שקיבלנו את זה שיש פיגועים כי אנחנו מתנחלים, אבל הם רוצים להרוג את כולנו בכל מקום, הצעקה שלנו היא שזה לא ימין או שמאל זה עניין של ביטחון. זה או אנחנו או הם, אי אפשר לחיות עם איום תמידי וכדור ברקה. הם מבינים שפה של כח".

מדמון מתארת גם הצלחה: "אנחנו עסוקות בהסברה, בכנסת, בתקשורת, מכתבים למח"טים. לא מזמן ילדה קטנה זרקה מהכפר קוצרה אבן, כתבנו מכתב למח"ט ויומיים אחרי זה סגרו את הכניסה לכפר עד היום היא סגורה. יש לנו כנשים כח מאד חזק. נשתמש בו לשמור על ילדינו".

(צילום: הצופות)

"הקמתי סיירת נקיון בישוב כדי שלא ירגישו בחסרון הפועלים"

מלי סגל, תושבת מעלה אפרים, משתתפת בפורום ומספרת כי "התחושה של חוסר ביטחון, חוסר משילות ופחד קיומי הובילו אותי להצטרף לארגון. זה יכול לתפוס אותך בכל מקום, כמה דקות לפני הפיגוע בעלי עברתי שם, בעצמי חוויתי פיגוע כשהייתי בכיתה ח' בעמנואל, היו שם 11 הרוגים ו-35 פצועים וזה לא הגיוני שהילדים שלנו פחות מוגנים, עדיין מתעסקים בביטחון קיומי וזה לא מתקדם לשום מקום".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(הצופות בפגישה בחומוס אליהו. צילום: הצופות)

סגל מתארת איך פעלו בפורום: "ברגע ששמענו על הפיגוע בעלי כל אישה שנשאה נשק יצאה מחוץ לישוב שלה להראות נוכחות ולשמור על הבית שלנו. בנוסף שלחנו מכתב חריף לקבינט, לא אנחנו צריכות לשמור על ביתינו אבל הגענו למציאות הזויה. זה לא ענין של ימין או שמאל זה החיים של כולנו".

סגל מדגישה כי לא מתייחסים כראוי למציאות ביו"ש: "לצערי חוזרים להעסיק ערבים בישובים, אני בעצמי הקמתי סיירת נקיון בישוב מיד בתחילת המלחמה כדי שלא ירגישו בחסרונם של הפועלים הערבים".

(צילום: הצופות)

סגל מסכמת ואומרת כי "כמי שחיה ביהודה ושומרון השבעה באוקטובר לא הפתיע אותי, אסור שנגיע למצב כזה ביו"ש. לא הגיוני שעדיין מתעסקים בדברים שוליים כמו אלימות מתנחלים או תרחישים הזויים ולא מתעסקים במציאות היומיומית פה".