בבחירות האחרונות רה"מ בנימין נתניהו יצא בסרטון שבו הבטיח "חיסכון של 36 אלף שקלים בשנה" לכל זוג צעיר עם ילדים מגילאי לידה עד 3 עבור תשלום מעונות היום. ההבטחה נולדה כשברקע חשיפה תקשורתית של אירועי אלימות מטלטלים במסגרות לגיל הרך, מחסור במסגרות ובצוותי חינוך ופער גדול בין ההשקעה הנמוכה בתחום בישראל בהשוואה למדינות המפותחות.
הבשורה הענקית שחרטה את איכות החינוך במסגרות ואת יוקר המחיה של הורים לילדים צעירים על דגלה, רק החלה לאחרונה את צעדיה הראשונים בישראל, לאחר מאבק מתמשך של שנים.
עוד בשנת 2011, בימי המחאה החברתית, מחאת העגלות ודו"ח טרכטנברג שנכתב בעקבותיה, עלתה הדרישה ל"היפוך הפירמידה". ההבנה כי הגיל הרך הוא הבסיס וחלון הזדמנויות להתפתחותם של ילדים ולצמצום פערים חברתיים יצאה אל האור!
מאז חוקק גם חוק הפיקוח על המעונות לפעוטות והמחויבות לאיכותן כללה תקציב ראשוני לתקופת מעבר התחום לאחריותו של משרד החינוך.
אלא שבימים האחרונים הולך ונחשף הקיצוץ המסוכן המסומן בתקציב הגיל הרך במשרד החינוך.אם תקציב משרד החינוך לשנת 2024 צפוי להיות מקוצץ ב – 300 מיליון ש"ח,כשמתוכם כ-200 מיליון בגיל הרך, הרי שמעבר לחוסר המידתיות יש בכך סדר עדיפות המעורר סימני שאלה רבים.
המשמעות, בין היתר, שהתקציב שהיה מיועד ל-10שעות חודשיות למדריכות, שמלוות את המחנכות במעונות ודואגות כי הילדים והן לא יוזנחו, יקטן ל -5 שעות בלבד. זהו אינו משחק במספרים אלא פגיעה ישירה בילדים !
ההדרכה נבחרה להיות מרכיב מוביל בתוכנית הממשלתית לילדי הגיל הרך והוריהם ולא בכדי, להדרכה בתוך המסגרות לגיל הרך השפעה עמוקה ובמיוחד בימים אלה !
ההדרכה היא תהליך מתמשך בתוך המסגרת, הפוגש ישירות את הילדים ואת צוותי החינוך. היא מטפחת את יכולתן של המחנכות להבין את תחושותיהן ומחשבותיהן לגבי מצבים יומיומיים את תגובותיהם של ילדים. בונה בזהירות סביבה בטוחה רגשית ומותאמת לשלב ההתפתחותי שלהם. ההדרכה עוסקת בהקניית ידע והבנה מקצועית, משלבת תצפיות על ילדים, איתור וזיהוי עיכובים וקשיים ומדריכה בכל אלה.
שגרת החיים של הילדים השתבשה כתוצאה מהמלחמה
ומה קורה בימים אלה? סקר שהתבצע במרכז טאוב הראה שמעגלי הפגיעות עקב המלחמה פגשו כמעט כל משפחה בישראל. ילדים שנחשפו לאזעקות חוזרות ונשנות, שמסגרות החינוך שלהם נסגרו, שרצף הטיפולים השוטף שלהם נפגע (כגון קלינאית תקשורת, טיפת חלב וכד') ושסביבתם הורית המיידית הייתה נתונה אף היא במתח וחרדה. שגרת חיים שהשתבשה אנושות.
בנוסף, נמצא שכשליש מהמשפחות עם ילדים בגיל הרך חוו את המלחמה באופן ישיר, כולל עקב שירות של הורה במילואים, משפחות שפונו מביתן, משפחות שחוו אובדן ושכול ישירים או במעגל המשפחתי והחברתי המורחב.
לא פלא שאחוז ניכר מהילדים הראה סימני מצוקה ובעיות רגשיות והתנהגותיות, כולל התפרצויות זעם, בכי וחוסר שקט, קשיי הרדמות, קשים באכילה, קשיי פרידה, חזרה להרטבה ונסיגה בהתפתחות.
מסקר נוסף בקרב צוותי החינוך במעונות עלה כי מקור התמיכה המקצועית והאישית המרכזי עבורם הינן המדריכות החינוכיות. "מדריכה במעון היא הממ"ד של המעון בחירום ובשגרה. הקיר התומך שעליו נבנה המעון" צוטטה אחת מהמשיבות.
מול ההצהרות על צמצום דווקא בבטן הרכה של הגיל הרך קשה שלא לחוש תסכול מעצם הנסיגה במחויבות לילדי הגיל הרך, שנדמה היה שהיא כבר כאן.
זה הזמן לבטל את הגזרה המסוכנת הזו ולבחון חלופות תקציביות אחרות שאינן נוגעות ישירות בילדים ובצוותי החינוך.
כי הגיל הרך אינו משחק ילדים והשלכות עלולות להדהד עוד שנים קדימה !
דר' נעמי מורנו היא מנהלת דיאלוג לגיל הרך, חברה בשותפות "בידיים טובות" שמרכזת מעל 60 ארגונים חינוכיים וחברתיים שפועלים לקידום החינוך בגיל הרך.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
