יום אחרי שנרצח בפיגוע הירי הקטלני בכניסה ליישוב עלי, יצחק צייגר ז"ל הובא היום (שישי) למנוחות בהר המנוחות בירושלים. בפיגוע נרצח גם אוריה הרטום מדולב.

(צילום: יוצר אור – מועצה אזורית שומרון)

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, הספיד את יצחק: "הלב נקרע כשאתה עומד ליד הבנים, ליד רעייה ואישה שמתרגשת ואומרת כמה הוא היה טוב. הלב נקרע כשאתה רואה איך יושבים הורים מבוגרים שמביאים לקבורה את בנם. כשאתה יודע ששליח ציבור מסור וטוב כל כך, מי שתמיד רץ לעשות טוב למען אחרים, נשלח כלפי מעלה. מי שרצה להרוג לא חיפש דווקא את יצחק, אלא פשוט חיפש לרצוח יהודי, להפריע לעם ישראל לשבת באדמת הקודש. הוא חיפש לרצוח יהודים ולהפר את שלוות החיים, את המציאות של אלו שרק רוצים להקים חיים. איזה פער והבדל בין מי שמחפש לבנות ולחיות, למי שמחפשים לרצוח, להרוג ולהרוס".

"תמיד היית שליח ציבור בחייך, וגם במותך. כולנו מבקשים ממך לשלוח ולבקש מבורא עולם שייתן נחמה שלמה לכל המשפחות שזקוקות לכך בימים הללו, ושישלח בריאות לכל הפצועים, הצלחה לכל החיילים ושישובו בריאים ושלמים עם החטופים" הוסיף. "אנא אמור לריבונו של עולם שימחה דמעה מעל כל פנים ויזכנו בנחמת ציון וירושלים".

" היית בכל מקום, דאגת לכל אחד ואחד"

רב היישוב שבי שומרון, הרב יהושע שמידט: "היית בכל מקום – זק"א, משטרה, מתנדב וידיד. דאגת לכל אחד ואחד, תמיד שאלתי את עצמי מתי אתה הולך לישון. כל כך הרבה דברים טובים עשית, היה אכפת לך מכולם. נכנסת למשפחה בכזאת אהבה וכזה אמונה, הייתה לך אהבה גדולה אליהם".

"יצחק נהרג על קידוש ה' על ידי רוצחים בני עוולה. חשבנו אחרי שמחת תורה שהם קיבלו מורא ופחד, אבל במקום להרוג את הערבים – רוצחים יהודים" הוסיף. "רבי יצחק היקר, לא הייתה לך שום נקודה פרטית, רק נתינה ועשייה. גם עכשיו כשנרצחת היית בדרך למצווה. אני בטוח שרצית להרוג את המחבל, אבל הוא הקדים אותך. תמיד היה לך אמונה פשוטה, הדברים היו כל כך ברורים. תהיה מליץ יושר עבור שלומית, הילדים וכלל היישוב שבי שומרון, שספג מכה אחרי מכה".

"הספיק מה שאחרים לא יספיקו במאה שנה"

רב היישוב פסגות, הרב שלמה וייצן: "יצחק היה קצין בצבא, לא ישן כמעט. היה לו בלי סוף כשרונות וחריצות. בדרך הטבע אדם כזה היה צריך להיות מיליונר, אבל הוא לא היה מיליונר – כי את כל החיל הזה הוא לא עשה בשביל עצמו. הוא קיבל את הכשרונות האלה מהקב"ה. כל בקשה, קטנה כגדולה, לא משנה מה היא, יצחק היה מוכן. קשה לנו להיפרד ממך יצחק, כמה כבוד נתת לנו. כזה היה יצחק, אדם שהשאיר את כל החשבונות במקום אחר. בדרך כלל אומרים לנוח על משכבך בשלום, אבל פה אנחנו אומרים: אל תנוח, יצחק. תמשיך לפעול למען ישראל, תתן כח לשלומית ולילדים להתמודד עם הקשיים שלהם".

(צילום: יונתן זינדל\פלאש 90)

הרב הראשי לישראל שלמה עמאר: "גם כשהחושך מכסה את הארץ, עליך יזרח השמש. אנחנו מסתכלים אחרת על העולם, רואים את החושך והעדר האור. מיום שמחת תורה נהיה עת צרה, אנחנו רואים את הרע ולא את הטוב. אבל הקב"ה מוליך את עולמנו. חובתנו לפחות לנסות לראות ולהבין את דרכי ה'. אנחנו בתקופה של הסתר פנים, אבל הכל ברור וגלוי לפניו – גם אם עינינו לא רואות. אנחנו חושבים שהגאולה תבוא, זה לא תופעה פוליטית, מדינית או צבאית".

רב היישוב איתמר: "אני עומד כאן ותמה איך מחבל הצליח לרצוח אותך. התנדבת בכל מקום, תמיד אמרתי שיש לך מטען מהיר. היית כמו 3 עובדים, ובסיום העבודה במקום לנוח היית נוסע להורים או למירון. לא היה תחום אחד שלא נגעת בו. שלומית הייתה בטוחה שתחיה חיים ארוכים, שכן כיבדת את אביך ואת אימך. אבל אני רוצה שתדעו שהוא חי חיים ארוכים ומלאים. ב-57 שנה הוא הספיק מה שתלמידים אחרים לא יספיקו במאה שנה".

בן גביר: "תתפלל עלינו שלא נחזור על טעויות העבר"

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "לא תמיד אנחנו מבינים, יש שאלות שאנחנו יודעים שלא תמיד נפתור אותם בעולם הזה. לא תמיד מבינים את השיקולים של שמיא, אבל יש דברים כאן בארץ שכל אחד יכול להבין ולהפנים. אם אתה לוקח חבורת רוצחים ומחמש אותם בנשק ומחזיר אותם לישראל, חזקה שהם לא יכוונו את התנועה. אם אתה נותן להם רכבים ממוגנים, חזקה שהם לא יעשו עם זה ספורט. ואם בעזה מאפשרים לרוצחים לאסוף רקטות וטילים ולבנות מנהרות – אז מה אתה חושב שיקרה?".

"כמה זעקנו, כמה הציבור הזה צעק נגד אוסלו – אל תתנו להם רובים. לא שמענו, וקיבלנו רצח. למה לגרש יהודים מהבית בגוש קטיף? בשביל מה לתת להם? לא שמעו לנו, והטילים נחתו על אשדוד, אשקלון ובאר שבע. גם בשנה האחרונה אנחנו אמרנו שצריך לעשות סיכולים ממוקדים, להפסיק את הקייטנות בבתי הסוהר, ומה אמרו? סתם להציף את הרחוב בנשק? כל מיני אמירות שעכשיו מבינים כמה הקונספציה הזו הייתה טעות".

(צילום: יונתן זינדל\פלאש 90)

"חייבים לומר שיש מי שהתפכח, ועדיין ריבונו של עולם – אי אפשר להבין למה יש כאלה שרוצים לעשות מחוות לרמדאן ולשחרר חלאות אדם. עדיין אי אפשר להבין למה החיים שלנו ביו"ש הופכים להיות הפקר כשמסירים מחסומים, למה לא ברור שצריך להעביר חוק עונש מוות למחבלים. עדיין אי אפשר להבין את כל אלה שעדיין מחזיקים בתפיסת העולם שמוחיכה כמה היא שגוייה".

"יצחק היקר, לשמוע על הלב הגדול שהיה לך, אני יודע שאין לי ספק שהילדים שלך ימשיכו את דרכו של אבא הצדיק שלכם. שתחיו אותו יום יום במעשים הטובים שלו" סיכם. "תתפלל עלינו שנצליח, שכל עם ישראל, גם בחלונות שלמעלה, יפקחו את העיניים ויבינו שאסור לחזור על טעויות העבר, שיש לנו חיילים נפלאים ומדינה נפלאה עם אזרחים מוסרי נפש – אבל שרק צריך לתת את ההוראה להכרעה מוחלטת וניצחון עד הסוף".

בנו של הנרצח: "הרוח שלו לא מתה, אלא רק הגוף"

הבן אוריאל: "אנחנו יודעים מה יהיה בנקודת הסיום, אבל בדרך צריך לאבד אבנים. לנו יש רצון אחד בחיים – שלום. אבל לאוייבינו יש סכין בין השיניים. כל מה שמניע תהליכים זה הרצון, ואנחנו רוצים אהבה, אחדות ושמחה. אנחנו עם של מטורפים, שכאשר אבא שלך נרצח, אנחנו נדבר על המטרה שלנו בעולם במקום לדבר עליו כעוד מת. הם אויבי העולם, לא רק האויבים שלנו".

"אני בטוח שאבא שלנו בגן עדן מארגן צוות חילוץ ראשון, אחראי על צוות מד"א של אבותינו, עוזר לדוד המלך ויוסף הצדיק בכל מה שהם צריכים. הרוח שלו לא מתה, אלא רק הגוף" אמר. "לכם, עם ישראל, יש את הכוחות האלה. אנחנו יודעים להוציא אותו לפועל. אנחנו נותנים כוחות, אנחנו אחים. אפילו כשזה נראה שאנחנו רבים וקשה לנו, אנחנו זוכים להתאחד בארץ הזאת. צריך ללמוד להבין אחד את השני, וכעת אנחנו לומדים שמה שהיה – לא יהיה שוב. אנחנו נבין שרק ביחד בשמחה, נגיע לאותו סוף – אבל זה יהיה ביחד, באהבה גמורה ובחיבור מושלם".

"המשימה של מנהיגינו ברורה, ואין שאלה מה לעשות או איך. זה ברור לכל בר דעת, ואפשר להעיף את אויבי העולם מארצנו היפה. עד שזה יקרה – בואו נהיה יחד, נשמח, נהנה, ונצפה בסוף המושלם שיעשה טוב לכל העולם" סיכם. "לצערי, עד אז כנראה צריך אקדח במכנס למי שרוצה להשיב אז – כמו שאבא שלי רצה לעשות. זו גבורה. אבא, תודה על כל מה שעשית בשבילנו".

אשתו של צייגר: "אשתדל להמשיך את הדרך שלך"

אליעזר, גיסו של צייגר, נשא דברים בשם אשתו של הנרצח: "מי היה מאמין, יצחק שלי אהובי – קיבלתי מתנה מלאה באור לשנתיים. הכל בזכותך, עשית אותי מלכה. הכנסת אותי למשפחתי כמו מלכה אמיתית. היית איש של נתינה וחסד. נרצחת על קידוש ה', אחרי שקנית תפילין מיוחדות ורצית לקחת על עצמך שניים מקרא ואחד תרגום. כל שבת הקפדת לסיים ספר תהילים שלם. עכשיו סוף סוף יש לך זמן ללמוד עם רשב"י, אחרי שנים שהסעת אנשים להתפלל אצלו".

"מי יכין לי עכשיו נרות שבת, יבדוק את החמץ, יגיד לי מילים חמות? מה יהיה עכשיו? זכיתי להיות איתך עשרות שבתות, עזרת לכל כך הרבה אנשים והכל במאור פנים. רק לפני שבוע וחצי השתחררת ממילואים, איך אני אמורה לעשות עכשיו את הסדר שתכננת? אשתדל להמשיך את הדרך שלך, אוהבת לנצח".