"חולית: חלק 2" הוא סרט המשך מצוין, אך ממש לא מושלם

סרט ההמשך של "חולית" מחזיר אותנו, איך לא, אל הכוכב אראקיס (או בעברית חולית) ומתחיל ממש ברגעים בהם הסתיים הסרט הראשון. הבמאי דניס וילנב מתייחס לשני הסרטים כסאגה אחת, לטעמו ההפרדה בין השניים היא טכנית בלבד, והסיפור ממשיך מיד מהיכן שעצר בסרט הקודם.

הסרט הראשון בסדרה התרכז בתככים ובמזימות שהובילו את משפחת האצולה אטראדיס אל הכוכב חולית ואל התפרקות כמעט מוחלטת של שושלת האצולה המשפחתית. השורדים היחידים הם פול אטראדיס, היורש הצעיר של בית האצולה המגולם על ידי טימות'י שאלאמה, שממשיך להציג כישרון משחק פנמונלי בתפקיד פול.

השורדת השנייה של בית האצולה היא אמו של פול ג'סיקה, המגולמת על ידי רבקה פרגסון, שגם היא ממשיכה להציג יכולת משחק מצוינת למרות זמן מסך מצומצם הרבה יותר מבסרט הראשון.

אם הסרט הראשון בסדרת חולית היה סרט אנסמבל שהובל על ידי קבוצה גדולה של שחקנים מוכשרים ודומיננטיים, חולית חלק 2 הוא לחלוטין הסרט של שאלאמה בתור פול וכמובן של זאנדיה בתור צ'אני, נערת חלומתיו הנבואיים מהסרט הראשון.

השעה הראשונה של הסרט מוקדשת כמעט כולה לסיפור ההתבגרות של פול בין הדרדרים, אנשי המדבר המקומיים של חולית. פול לומד כיצד לשרוד במדבר וכיצד להפוך לדרדר בעצמו, הכל דרך הדרכתה של צ'אני ובפיקוחו של סטילגאר, מנהיג הדרדרים המקומי בגילומו של חוויאר ברדם, שמציג משחק עמוק של דמות מורכבת עם אמונות מתנגשות.

סטילגאר מייצג את הרוחניות והדתיות של שבטי הדרדרים המדבריים, שמשחקות חלק מרכזי בחלקו השני של הסרט, כאשר בעוד פול מנסה להתרחק מגורלו הנבואי, אמו ג'סיקה פועלת מאחורי הקלעים להכין את הקרקע לעלייתו כנביא, בעזרת כוחות וסמכויות חדשות אותן היא צוברת על ידי שימוש באומנותיהם של הדרדרים.

ניתן להגדיר את החלק הראשון של הסרט כאיטי ושיטתי, הדבר יכול להיות מעט מבלבל למי שהסרט הראשון עוד טרי בזכרונו, כאשר הסרט קופץ בין שיא הדרמה של סיום הסרט הראשון לשעה הראשונה של סרט ההמשך, המרגישה אפילו מעט כמו סרטי רומני הנעורים של תחילת שנות האלפיים.