בית המשפט העליון דן בעתירה נגד מינויו של ח"כ איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי כפי שעתרו על כך אורני פטרושקה, יוסי שוסמן, התנועה לחיזוק הסובלנות בחינוך הדתי וגדי גבריהו נגד ח"כ בנימין נתניהו, ח"כ איתמר בן גביר והיועצת המשפטית לממשלה. העתירה הוגשה מספר ימים לאחר הבחירות טרם כינונה של הממשלה.

העותרים טענו כי מינוי ח"כ איתמר בן גביר לשר הינו בלתי סביר באופן קיצוני נוכח עברו הפלילי של השר בן גביר והתבטאויותיו במשך השנים.

העתירה נדחתה פה אחד.

השופט עמית נימק כי "לנוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות והתיישנותן, לנוכח גילו הצעיר של בן גביר בעת ביצוע העבירות ואי העמדתו לדין מזה שנים ארוכות, בהינתן שחלק מההתבטאויות נאמרו לפני שנים ובטרם כיהן בתפקיד ציבורי, בהינתן הצהרתו של בן גביר בפני ראש הממשלה ובפני בית המשפט כי שינה אורחותיו, ובהתחשב בכך שראש הממשלה ביצע בחינה מחודשת בעניינו של השר בן גביר ושקל את הדברים – לנוכח כל אלה, נקבע כי יש לתת לעברו הפלילי של השר בן גביר ולהתבטאויותיו משקל נמוך במלאכת האיזון בין כלל השיקולים".

השופט נעם סולברג הצטרף לדברי עמית והתייחס לעילת הסבירות: "משהונחה לפִתחנו עתירה המבקשת להפעיל את עילת הסבירות כדי להורות לראש הממשלה לפטר שר משרי הממשלה, הריהי ראויה לשמש כתקדים מרענן. עלינו לתחוֹם את גבולותיה של עילת הסבירות, ולהכריז: עד כאן!"

והוסיף "גם אם ב-40 השנים האחרונות, ספינת המשפט הישראלי מפליגה, בשיטתיות ובעקביות, לעבר הקוטב 'האקטיביסטי', הרי שאין זה מן הנמנע להסיט קמעא את מסלולה של הספינה, טיפין טיפין, גם לכיוון שונה, שמרני יותר, מבלי צורך ב'מהפכה'" דחיית עתירה כמו זו שלפנינו, עשויה להיות צעד ראשון בכיוון הנכון. 'צעד קטן לאדם, צעד גדול למשפט הציבורי'; לוּ יהי".

השופט מנחם כשר חיזק והוסיף "כי רק במקרים חריגים ונדירים יתערב בית המשפט בשיקול דעתו של ראש הממשלה בכל הנוגע להרכבת הממשלה".