איריס חיים, אימו של יותם חיים, החטוף שנהרג בשוגג ע"י כוחות צה"ל, היא אישה מרשימה ואצילית שניתבה את הכאב העצום שלה להוספת אור ולחיזוק בעם.

קשה מאד לתפוס את איריס לשיחה, היא עסוקה בסבב הרצאות גדול בארץ ובעולם, לבסוף אחרי הפנייה למרכזיה ולבן שלה- תובל, אנחנו מוצאות חלון לשיחה טלפונית, ואני שואלת מה קרה בעם? מה כולם צריכים ממנה? מה כולם צמאים לשמוע? איריס מיד מתחברת "אני עסוקה עד מעל לראש לתת תמיכה נפשית לעם ישראל, לאנשים סביבי וגם לי"

לחיות ללא כעס וללא האשמה

ומוסיפה "אני מדברת על איך אפשר להתמודד במקום הכי גרוע, ילד שחטוף ונהרג ולהרים את הראש ללא כעס וללא האשמה, אנשים צמאים לקבל כוחות נפש של התמודדות".

(צילום: באדיבות המשפחה)

איריס מתארת את הסיפור של יותם "הסיפור של יותם הוא סיפור של מורכבות רגשית, הייתי אמא מלווה עוד לפני שנחטף. לצד אדם מתמודד הייתי צריכה לשחרר שליטה, הייתי במקום שאני יודעת מה יהיה עם הבן שלי, אני אטפל, אני אוציא אותו מהשבי ופתאם הוצרכתי לשחרר שליטה. רגע לפני שנחטף הוא אמר לנו: תסמכו עלי".

"אנשים מזהים את הסיפור העמוק, לא הצהוב, רוצים לשמוע על הכוחות, היכולות, התובנות ולאמץ אותם לעצמם. בסוף ההרצאה ניגש אלי אדם ואמר לי "אני מקנא בך" אמרתי לו: אתה שומע מה אתה אומר? אתה לא רוצה לעבור את מה שאני עברתי. הבנתי שהוא רוצה את היכולת לראות את העולם בצורה אחרת ולא שלילית, למרות כל מה שקורה".

(צילום: באדיבות המשפחה)

איריס בעצמה מופתעת מעצמת החום, האהבה, והרצון לשמוע של העם "זה משהו מעבר, חוצה גילאים, מגזרים, דתיים חילונים, ילדים, נוער, מבוגרים, יש פה כח מאד גדול".

"יותם היה מורה לחיים"

כדי להעניק לעם את התמיכה הנפשית איריס מתארת מאיפה היא שאבה את כוחותיה "שנים של עבודה פנימית אינטנסיבית, יותם היה מורה לחיים, עברתי איתו תהליך שהלך והתעצם. כמה חודשים לפני החטיפה יותם סבל ממצבים קשים פחדתי שיעשה לעצמו משהו והייתי צריכה לשחרר שליטה, זה המסלול שלו, עבדתי על לשחרר את זה. הוא אמר לי "תאמינו בי תסמכו עלי" ואמרתי לו 'אז תראה לי שאפשר לסמוך עליך'. ואז הוא נחטף".

כאן קולה של איריס נשבר אך היא מיד מתעשתת ומחדדת "לכל ילד יש מסלול חיים, אנחנו לא נתכנן את החיים שלהם, הם עקשנים, יש להם דרך שונה ולא קונבנציונלית, אנחנו צריכים לפתוח את הלב והנשמה. אם אתה קשוב- הילד הוא המורה הכי טוב שלך".

"בגיל צעיר עזבתי את הבית ולקחתי אחריות על החיים שלי"

איריס משתפת מעט על ילדותה "הבית שלי היה בעייתי וקשה, כל מה שעברתי כילדה הכין אותי לאיזשהי יכולת של התמודדות כזו, לא להשען, לקחת אחריות. לא היה לי על מי לזרוק את הבעיות שלי, בגיל צעיר עזבתי את הבית ולקחתי אחריות על החיים שלי, זה תהליך של עבודה על התודעה שהיא אפשרית".

(צילום: באידבות המשפחה)

איריס היא אחות במקצועה המלווה חולים סופניים "גם משם אני שואבת כוחות איך עוברים את כל השלבים של האשמה, כעס, השלמה, כי מוות הוא לא ניתן לבחירה. נפגשתי עם טרגדיות והגעתי לתובנה שהדברים פשוט קורים והם לא בהאשמת אף אחד".

"זה לא סיפור של פספוס זה סיפור של גבורה"

את גבורת הנפש שלה היא מתרגמת לסיפור של יותם, שם היא בוחרת לראות את את הסיפור אחרת ממה שנראה מבחוץ "אחרי מה שקרה ליותם בחרתי לא להתמקד בפספוס, כי אז היו לי חיים נוראים ומזעזעים. זו טעות אנוש, אנחנו לא רובוטים, אני מספרת סיפור אחר של גבורה, יותם בחר לנסות לצאת מהשבי, הוא היה אדם חופשי".

איריס עוברת לדבר על ההנהגה ועל הקולות מהעם "מה שקרה ב7/10 העיר את העם, ההנהגה היא לא הנהגה, יש פער בין העם לממשלה. ויש הנהגה חדשה בתוך העם שתתפוס את המקום של הפוליטיקאים שהם לא מנהיגים, הם כרגע מטפלים בעניני המדינה להוציא אותנו מהברוך שהם הכניסו אותנו אליו, זו לא הנהגה זה טיפול".

"זאת הזדמנות לעשות את השינוי, רוב האנשים שפונים אליהם, אפילו אלי אומרים לי בואי תנהיגי, אין לי ידע והנסיון. אנחנו רגילים להנהגה מסוג מסויים שנבחרת שוב ושוב, אני לא רואה מנהיג שיכול לרומם אותנו כרגע למקום הזה, אני לא יודעת איך זה יקרה אבל העם רוצה משהו אחר".

"אסור ללכת לבחירות"

איריס נחושה "אסור ללכת לבחירות, אין מועמדים, אי אפשר לבחור באלו שהיו בקואליציה ובאופוזיציה, אין שם רוח גדולה, רק אינטריגות להפיל ולהכפיש משני הצדדים, העם צמא לאמירות מסוג אחר".

(צילום: באדיבות המשפחה)

לפני שבוע טסה איריס לארצות הברית לנסיעה שאירגנה ברכה שילת, מארגון מעיינותיך ושרון אדם (אמא של עומר אדם) שחברו יחד למסע מנהיגות לאחדות עם ישראל "הן הפגישו אותנו עם חלקים בעם שלא הכרנו. היינו בכנס השלוחות העולמי של חב"ד, המוני אנשים פנו אלי ומדהים לראות איך בכל העולם מכירים את מה שקורה בארץ, זו רקמה אנושית חזקה מאד, הלב פתוח לנתינה ואחווה ועשייה משותפת וכולם מחפשים מנהיג חדש שיאסוף את כל זה".

הפגישה עם מזכ"ל האו"ם: "הגענו ללב שלו"

בנוסף נפגשה עם מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש "הפגישה הייתה טובה, אנושית ומהלב, הוא דיבר על כך שאסור שיקרא מצב של חטופים חייבים לשחרר אותם בכל מחיר. האמנתי לו, דיברנו על פרידה באופן כללי, סיפרתי לו שחטפו לי את הילד ולא הספקתי להיפרד ממנו, הוא סיפר על אשתו שנפטרה מסרטן, הוא היה קשוב, אני חושבת שהצלחנו לגעת בלב שלו, על אף שהוא אומר דברים קשים. הוא אדם מבוגר עם תפיסת עולם משלו ואי אפשר לשנות אותו, צריך לבחור איפה לשים את האנרגיה".

עם כל מה שקרה לה ובעם ישראל איריס חיה באופטימיות "חוץ מביום ה-15/12 בו סיפרו לי על יותם, אף פעם לא הייתי ביאוש, לא ידעתי איך אני קמה מהרגע הזה אבל אני כנראה לא רואה דרך אחרת, אני אופטימית כל זמן שאנחנו פה יש לנו אפשרות לתקן וכל זמן שאני אופטימית אני יכולה להשפיע".

אנחנו מסיימות את השיחה במילים אישיות, אני מספרת לה על בני הקטן יותם, ועל האור והשליחות שהיא הביאה לעם ועל כך שהיא נבחרה בידי הקב"ה. איריס מתרגשת, הדמעות מציפות ומבעד לדמעות היא צוחקת ומחייכת לאנשים שסביבה "כולם פה בוכים יחד איתי, איזה עם אנחנו".

(צילום: באדיבות המשפחה)