חבר שלמד מנהל עסקים באחד המסלולים היוקרתיים של הרווארד סיפר לי שאחד הכללים שמלמדים שם מדבר על ניהול עסקים ללא רגשות. הם מביאים דוגמאות של רשתות ענק ומפעלים שקרסו, רק גלל שנהגו כלפי העובדים שלהם בהתחשבות. הבחור שניחן ברגישות טבעית, סיכם זאת; "להיות איש עסקים מצליח הולך עם אכזריות, לכן אני לא שם"!

לי נדמה שההגדרה 'אכזריות' היא הפרזה. אבל ברור שאנשי עסקים מחשבים את המהלכים על פי המספרים ולא על פי האנשים. שחקן הרכש המוצלח של 'הציונות הדתית'. קנה את היוקרה שלו בזכות ניהול עסקים מוצלח. הוא התעשר בגיל צעיר, לא בגלל טוב לב או שותפות במאבק כנגד העקירה בגוש קטיף. הוא פשוט ידע מתי לקנות ומתי למכור, את מי להעסיק היום ואת מי להשליך כשזה יפסיק להשתלם, ומה הרגע הנכון לעשות אקזיט. בן דמותו המושלם של האדם המערבי המודרני, למהדרין מן המהדרין. חלומה של כל אמא מרעננה ועד גבעת שמואל.

הוא חישב נכון, כשקנה בלי מחיר את המפלגה פושטת הרגל של אורבך, אך הוא קצת טעה בהערכה שהוא נתן למפלגה הפיקטיבית 'תקומה'. מפלגה שהצלחותיה ניכרות בזכות הרכיבה שלה על סוסים אחרים, ומעולם לא בזכות עצמה. ואיש עסקים כמו בנט לא חוזר על טעות פעם שניה.

שלושה חודשים לפני הבחירות הקודמות וערב ההחלטה של אלדד ושלי לרוץ ברשימה משותפת, התעקש פרופ' אלדד לערוך סקר עומק, על מידת ההיתכנות שלנו לצלוח את אחוז החסימה. זה היה סקר יקר מאוד שכלל כ-2200 איש, כמעט פי חמש ממה שמקובל, סקר שירד לרזולוציות מאוד מדוייקות בזכות מרחב התמרון שלו. הסקר שנערך על ידי ד"ר מינה צמח, לימד שחיבור של אלדד ושלי מביא לשלושה מנדטים ואילו התמודדות של מפלגת תקומה מזכה אותם במנדט אחד בלבד. מבחינתו של אלדד זה היה אור ירוק להתמודדות שלנו (אינני מסתיר, אני הייתי מתמודד בכל מקרה, גם אם הסקר לא היה נותן היתכנות). בשעה הזאת אורי אריאל ניסה לסחוט מבנט הסכם של חלוקה שווה של מנדטים. בנט סירב לתת לאריאל מחיר מופקע על שני המנדטים שהוא הביא איתו. אריאל יצא בקמפיין דומה למה שהוא עושה היום. הוא איים על בנט שיתמודד אתנו נגדו, כפי שהוא מנסה עתה להשתמש בחרדים נגד בנט (כידוע החרדים בזו לו על הניסון להשתמש בהם). לצד האיומים, אריאל הפעיל רבנים. לבנט היה אז עדיין קורטוב של הכרת הטוב לרבנים שסללו לו את הדרך להביס את אורלב. בסופו של מו"מ קשה ובשם 'האחדות', אורי אריאל קיבל 40%, שהם ארבעה חכי"ם בעשירייה הראשונה. כבר במהלך הבחירות הבינו בנט ויועציו את הטעות המרה שהם עשו, הזקן המפואר של הרב בן דהן והשביס של אורית סטרוק, הפריעו לו לפרוץ אל ה15 מנדטים שהוא ייחל להם. בנט שהיה ונשאר ליכודניק בתפישתו, רצה 'מפלגת ישראלים', לא רבנים ולא מתנחלות, ואם חייבים לקחת כאלו, רצוי שיהיו בסגנון לייט וידידותי לסביבה.

.
אורי אריאל ונפתלי בנט. שני סוחרים (צילום: פלאש 90)

רק כשהסתיימו הבחירות הבין בנט, עד כמה הנזק היה גדול. 'עוצמה לישראל' גרפו, מעל שני מנדטים (67,000 קולות כשמנדט היה שווה 29,000) מתוך ארבעה שהיו לאיחוד הלאומי. תקומה לעומת זאת יצאו מהבחירות עם שלל דרמטי של ארבעה מנדטים למפלגה וירטואלית, בזמן שהנדוניה האלקטוראלית שהם הביאו איתם הגיעה לא עלתה על שני מנדטים, אחד בזכות עצמה ואחד בזכות זה שהצליחו להבריח לנו מצביעים, בקמפיין: 'לא עוברים את אחוז החסימה'. קמפיין שהושקע בו הון עתק, והתרכז במיוחד ביום הבחירות בעשרות אלפי מסרונים ומיילים עם סקר שקרי שלא היה ולא נברא, כביכול בשמו של הסוקר סמית: "עלה ירוק ועוצמה לישראל לא עוברים את אחוז החסימה". זה הזיק לנו וגרם לאובדן של שני מנדטים, אבל זה גם לא כל כך הועיל לאורי אריאל.

בנט יודע לקרוא מספרים. הוא מבין שאריאל וחבורתו, הם סוחרים טובים שגנבו אותו פעם אחת ולפחות שני חכי"ם של אריאל יושבים על חשבונו. אבל בנט מגיע מליגה אחרת של סוחרים, הוא מבין שאריאל הוא לא רק לא רווחי, הוא נזק משמעותי בדרכו לשלטון, ולעזאזל האידאולוגיה. הדמעות, המודעות והלחצים הרבניים, גורמים לבנט לחייך חיוך שובב, כלפי אורי אריאל. אריאל סייע להעביר את חוק המשילות כדי שמרזל ובן ארי "לא ישליכו מנדטים לפח", או מדוייק יותר לסכל כל ריצה מימין לבנט, אך באותה שעה שאריאל חשב שפגע בנו, הוא קבר את המפלגה הווירטואלית שלו.

כדי להסיר כל ספק, אנחנו נתמודד בבחירות הבאות, בכל קונסטלציה. אני ממליץ למי שהאלוהים שלו הוא מנדטים שיבדוק בערב הבחירות למי יש יותר מנדטים; נתניהו, בנט או ליברמן, אותה גברת באותה אדרת ללא חשש אידיאולוגיה (נסו למצוא את ההבדלים). אך מי שמאמין שצריך הובלה עם אני מאמין מול בליל הסיסמאות השדופות, יידע שיש כתובת.