71% מהישראלים מרגישים תחושת שותפות חזקה יותר עם העם היהודי מאז המלחמה, כך עולה מסקר חדש שערכו עמותת לובי המיליון ומרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי. זה נתון שכל ישראלי ככל הנראה חש על עורו בחודשים האחרונים, שהאירו ביתר שאת את עומק החיבור בינינו אל מול הרוע.

ונבחרי הציבור שלנו? הם, כמו תמיד, נותרו מאחור, חוששים לעסוק בסוגיות רגישות וזה באופן אבסורדי נעשה ״בשם האחדות״. בשם האחדות, משמרים סטטוס קוו של מדיניות מפלה, בשם האחדות, פוגעים באוכלוסיות שנתפסות כנישה, בשם האחדות – רק לא לגעת בגבינה.

בגלל תקציב, עכבו גיור של 100 איש יותר משנה

לפני לא הרבה זמן, בעולם של אתמול, העולם של לפני השבעה באוקטובר בער כאן ויכוח על חוק השבות ועל תהליכי גיור מחמירים והיו שדרשו בקולניות לצמצם ככל הניתן את שער הכניסה לעם היהודי. נקודת המבט שפטה את צאצאי היהודים למניעים כלכליים, בחנה את טוהר הכוונות ודרשה שיהפכו ויחמירו את אורחות חייהם למען הוכחת רצינות הכוונות שלהם להשתייך לעם היהודי. ואז הגיעה המלחמה, וכולנו ראינו בשידור חי איזה מחיר נורא אפשר לשלם על היותך יהודי, כולנו ראינו את גלי ההדף האנטישמיים מכל רחבי העולם שהזכירו לנו את שותפות הגורל בין יהודי ישראל לתפוצות וכולנו גם חווים את השותפות במאבק על הבית. איך ניתן להמשיך לדרוש ולהחמיר כך מול שכנינו, שותפינו, מול אחינו לנשק, ישראלים לכל דבר ועניין?

היום סוגיית הגיור תידון שוב בכנסת, מסתבר שענייני תקציב משכו סיום תהליכי גיור של מעל למאה איש כבר מעל לשנה. מאה איש ששינו את חייהם מקצה לקצה, לעיתים נפרדו ממשפחותיהם ועברו מקום מגורים וקהילות, עברו מסכת שלמה אך נתקעו מול הבירוקרטיה. זהו דיון שני ומסתמן שעבורם ימצא פתרון נקודתי – אך מה עם המתגיירים הבאים?

לאור האירועים האחרונים – צריך להקל בגיור

היום ברור שמי שבוחר להצטרף לעם היהודי מודע להשלכות לא פשוטות של בחירה זו, האם עדיין יש מקום להטיל ספק בכנות המניעים שלו? הגיע הזמן לשינוי הקונספציות גם בתחום הזה. נתוני הסקר החדש מראים שהציבור כבר שם – 70% רואה בישראלים מ'זרע ישראל' (בנים או נכדים ליהודים) חלק מהעם היהודי, ו-67% סבורים כי יש להקל על הליך גיורם. רוב הציבור הישראלי-יהודי מבין שהמציאות הישראלית היא מורכבת, חצי מיליון ישראלים נחשבים כאן חסרי דת אך חשים עצמם כיהודים לכל דבר ועניין. לאור האירועים האחרונים – צריך להקל עליהם ולפתוח למעוניינים בכך את שערי הגיור.

ממדי האסון והמלחמה יצרו וודאות והעצמה של הזהות המשותפת של הקולקטיב הישראלי, ודווקא מתוך אותו מקום מועצם קיימת הבנה ציבורית שאפשר להרחיב את מעגל השייכות ולהקל על מי שמעוניין להשתייך באופן מלא – הציבור הישראלי מוכן לכך, ההנהגה שלו כנראה עדיין לא. נבחרי הציבור מדי פעם זורקים את חוב האחדות לחלל האוויר במתק שפתיים, אך כדאי לזכור שאחדות זה לא רק לדבר בנועם ונימוס, לא רק לקדם דברים ברורים שאין עליהם מחלוקת, אחדות זה לאפשר לכל מי שנאבק איתנו על הבית להרגיש שווה בין שווים.

==

מרדכי אסקין הוא מנהל תחום דת ומדינה בעמותת לובי המיליון, שמקדמת צרכי ישראלים דוברי רוסית מול מקבלי ההחלטות.