"קבע חברותות לפנות בוקר ובלילות, עולמו היה רוחני"

נועם צוקר, חבר קרוב של יובל ניר ז"ל שנפל אתמול בקרב בדרום רצועת עזה, מספר לסרוגים על יובל  "הקשר שלנו התהדק מאד, הכרתי אותו מקרוב בשיחה ולימוד, תמיד ביקש לשתף אותי ואחרים בעולם הפנימי העמוק שהיה לו. הוא עבד על עצמו 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע".

"יובל התחיל חברותות בחמש בבוקר בימי חול ושבתות וגם בלילה, הוא לא למד בשמונה- תשע בערב, את הזמן הזה הוא הקדיש למשפחה, אלא למד בשעות מאוחרות. יחד למדנו גמרא אבל יובל למד את כל חלקי התורה, הוא שיתף אותי בלימוד שלו על מסילת ישרים, שיעורים של הרב אלישע וישליצקי שהוא מאד העריץ, הרב חנן פורת, היה לו עולם רוחני עשיר".

"השקיע ברוח, בתורה, במשפחה ותיקון המידות"

צוקר מוסיף כי ליובל היו דעות ברורות "העסיק אותו מאד מה שקורה בעם ישראל, היו לו דעות מגובשות אבל תמיד מצא גם בדעה ההפוכה נקודה טובה. הוא היה אומר: "יש להם בלבול אבל הנקודה הטובה תברר והכל יהיה לטובה".

יובל היה כלכלן בחברה שייצרה מנועים למערכת הביטחון וצוקר מוסיף "התפקיד היה תובעני, אבל הוא ניצל בצורה מקסימלית את הזמן תוך כדי תנועה, בשנים האחרונות הוא השקיע הרבה באספקטים הרוחניים של החיים תורה, משפחה, תיקון המידות. הוא תמיד אמר שהמשפחה זה במקום הראשון"

יובל ניר גדל במגדל עוז, למד בישיבה התיכונית נווה שמואל משם במכינה בעצמונה והתגייס לסיירת צנחנים, וצוקר מרחיב "כששאלתי אותו איך הוא חש את השטח? הוא ענה: "אני בורג במערכת, יש עוד הרבה עבודה אבל מתקדמים טוב, אני בסדר אבל הכי חשוב זה עם ישראל". באחת ההודעות האחרונות שהוא שלח לי כתב: "הכי חשוב ללמוד ולהתפלל להצלחת עם ישראל ומלחמתו הקדושה".

העריץ את דגן ורטמן ז"ל

צוקר מספר כי יובל העיד על עצמו כי היה שטותניק בעברו "עם השנים הוא נהיה משהו אחר, לא היה לו רקע ישיבתי אבל הוא לא ויתר ופתח תוספות קשים ורצה להבין ולהתקדם, אדם שעבד על עצמו והצליח לגדל אישיות לתפארת. היו לו חמישה ילדים קטנים, בלימוד לפעמים היה מביא את אחד מהם ודואג לו ברגישות רבה, כולם אהבו אותו, ראו שהוא מיוחד".

נועם צוקר מספר כי בלימוד היה יובל מזכיר הרבה את דגן ורטמן שנפל בעפרת יצוקה. "הוא העריץ אותו, היה מזכיר אותו הרבה למרות שלא הכיר אותו אישית, ומה שקרה לדגן קרה גם ליובל. הוא היה "עדינו העצני", בלימוד היה מעדן עצמו כתולעת, לא נתן לי לחפף כל דבר שאל והסביר, ובשעה שיצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ – לוחם ללא חת, חבל דאבדין ולא משתכחין".