מה הסיפור של חוק הגיור?

בשנה האחרונה ישנה מתקפה של חקיקות אנטי דתיות, שמטרתן לנסות להפריד את הדת מהמדינה, או לפחות להחליש עד כמה שניתן את הקשר של מדינת ישראל למסורת ישראל.

אחד המנופים המרכזיים בתהליך זה הוא "חוק הגיור". כלומר, ניסיונות לשנות בחקיקה את הסמכות הממלכתית שתהיה אחראית על תחום כ"כ חשוב ורגיש, שבו נקבעת זהותו של האדם, אם הוא גוי או יהודי. יש לזכור שבמדינת ישראל, יש הרבה מאד השלכות לשאלה אם האדם הוא גוי או יהודי.

כלפי חוץ, הטענה המושמעת היא: הרצון לשפר את הבירוקרטיה, תנאי השרות ואת היחס כלפי אלו הבאים להתגייר. כאשר חלק מהשיפור הנדרש הוא גם בהקלת הלכתיות שיקלו את התהליך מבחינה מהותית. אלא, שבפועל מתחת הכותרת "חוק הגיור" מסתתרות מגמות נוספות.

מגמה הראשונה היא החלשת הרבנות הראשית והשפעתה על המדינה. הרי, אם כל מה שמניע את אותם אנשים וגופים הוא שיפור התנאים, היה ניתן ללחוץ יותר על הרבנות הראשית שתפעל בכוון. כשם שלא מרפאים חולה ע"י שהורגים אותו, כך לא משפרים את התנהלות הרבנות ע"י הריסתה ופגיעה בסמכויותיה. אלא שפגיעה ברבנות הראשית כן משרתת מגמה אחרת של החלשת השפעת הדת על המדינה.

שערי המדינה ייפתחו לכל סודני

מגמה נוספת היא ניסיון להגדיר מחדש מיהו יהודי, ומהי זהותה של המדינה. חוק הגיור, בסופו של דבר חותר להגיע לגיורים רפורמיים. זה מתחיל מהוצאת הסמכות מהרבנות שהיא גוף ש"נשלט" לגמרי ע"י רבנים אורתודוכסים, ת"ח גדולים, לרבנים שונים, ומכאן הדרך לא ארוכה להגיע להכרה ברבנים רפורמים כבעלי סמכות לגייר. במידה וייכנסו גיורים רפורמים למדינה, משמעות הדבר, שבפועל החברה הישראלית תכניס לתוכה גויים רבים בתור אזרחים. שערי המדינה יפתחו לכל סודני, אריתראי, שוודי או אפילו פלשתיני, שיחליטו שיש כאן תנאי מחיה טובים, והם יוכרו כאזרחים מן המניין משום שהם יוכרו כיהודים למרות שהם לא יהיו כאלו בפועל. בצעד זה יש איום ממשי על יהדותה של המדינה, וצעד גדול לכוון מדינת כל אזרחיה.

אם כן, חוק הגיור הינו תהליך שמטרו לפגוע בצורה גדולה ביהדותה של המדינה. אויבנו הערבים, מנסים מזה מאה שנה לפגוע בקיומה של המדינה היהודית-ציונית מבחוץ, ללא הצלחה ב"ה. אולם חוק הגיור מגיע לאותה התוצאה רק ע"י פגיעה מבפנים. התוצאה – חיסולה של מדינת היהודים.

לעמוד על המשמר

הציונות הדתית, לוקחת על עצמה אחריות גדולה בכל הקשור לחוסנה וזהותה של החברה הישראלית. החל מההתמסרות לצבא, דרך רוח התנדבות גדולה, חינוך, התיישבות, גרעינים תורניים, מגזר ציבורי ועוד. דווקא משום כך, אסור לנו לעמוד מהצד מול תהליך זה של הפרדת מהמדינה. זוהי פגיעה ישירה בזהותה וחוסנה של המדינה, ועלינו לעמוד על המשמר, ולהתנגד לכל פגיעה במערך הגיור ובמעמדה של הרבנות הראשית.

עלינו לשים לב לזהותם של אותם חכי"ם וגופים שפועלים בתחום זה ולראות את מעשיהם לא כמאבק מקומי בלבד על הגיור אלא כחלק מתפיסתם הכוללת של המדינה ושל מעמד היהדות בתוכה. אמור מעתה, הצעות לשיפור המצב בשיתוף פעולה עם הרבנות הראשית – כן, להפקיע את סמכויותיה והשפעתה על החברה – לא ולא.

הערה לסיום, מפלגת הבית היהודי היא המפלגה הדתית היחידה בקואליציה ועל כן עליה מוטלת כל האחריות לכל שינוי ופרצה בתחום זה. מלבד האחריות הממלכתית, הרי שמפלגה זו נהנתה מתמיכה רחבה מאד של רבנים בציבור הדתי, שאכן ראו בה מפלגה התואמת לערכי הציונות הדתית ותורתו של הרב קוק זצ"ל. כזכור, לפני הבחירות המפלגה פרסמה רבנים רבם הקוראים להצביע לה. אם מפלגה זו, תלך בנושא כ"כ רגיש נגד דעות רוב הרבנים, יש כאן גם בעיה אתית כלפי הבוחרים וכלפי אותם הרבנים שלפני הבחירות התבקשו לתמוך בה.

==

הרב איתן קופמן- ר"מ במכינה בעלי וחבר מרכז ליב"ה.