"הדבר הכי קשה בתפקיד שלנו הוא לראות בעל חיים סובל" .כך אומרים המטפלים בספארי ברמת גן, אשר כחלק מעבודתם גם סועדים את בעלי החיים בעת מחלתם וזקנתם. אלו בעלי חיים בהם אנו מטפלים במשך שנים ונקשרים אליהם. לראות אותם סובלים זה מאוד קשה ולכן אנחנו עושים הכל על מנת להקל על סבלם "

כך למשל במקרה של בו הדובה הסורית שחיה בספארי ברמת גן. בו הדבה, אחת משלוש דובות חומות סוריות החיות בספארי, בת 29 (גיל מבוגר בטבע תוחלת החיים של הדובים הנעה בין 25-30 שנים). בו נולדה בספארי ולפני כשלוש שנים התגלה אצלה גידול.

היא עברה במהלך חייה 2 ניתוחים אחד ניתוח מסובך להסרת הגידול מאזור החזה, שעל אף מורכבותו הרבה הצליח ואפשר לה להמשיך ולהיות פעילה וחיונית ובקשר הדוק עם אחותה. לקשר הזה עוד נחזור בהמשך.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הטיפול בדובה בו (דוברות הספארי)

לאחרונה מטפליה ראו כי הגידול שהוסר מאזור החזה חזר לאותו המקום. בו היא דובה קשישה ואנו יודעים כי בערוב ימיהם דובים סובלים מבעיות במפרקים ובעמוד השדרה ויתכן שהשילוב של שני הגורמים גורם לה לכאבים. בשבועיים האחרונים מצבה החמיר. נראה כי היא מתקשה בהליכה ורגליה האחוריות אינן מצליחות לשאת את משקל גופה.

ד"ר אלעד סמית' וטרינר הספארי יחד עם הצוות המקצועי וצוות מחלקת הטורפים, המחלקה האמונה על הטיפול בדובות, סבורים כי הקושי הנגרם מהמסה הגדולה בחזה יחד עם גילה המבוגר והתחלואה הטבעית בגילאים האלו, לא משאירים מקום רב לאופטימיות לגבי אפשרויות הטיפול בה וכל שנותר הוא לאפשר לה לחיות ברווחה המגיעה לה עד כמה שניתן.

אתגר נוסף אתו מתמודדים מטפלי מחלקת הטורפים היא בבט, אחותה של בו מאותה אם. הן צמודות זו לזו מהרגע שנולדו ועד היום מחוברות. בכל מקום בו תהיה בו תהיה גם בבט. הן אוכלות ביחד, נכנסות לבריכה ביחד, תמיד ביחד. והמטפלים כבר חושבים על היום שאחרי ועל הפרידה והקושי אתו תצטרך בבט להתמודד כאשר בו תלך לעולמה.

שלי אלדד, ראש ענף טורפים: "אנחנו מנסים להקל על בו ולעטוף אותה עד כמה שניתן. כמו תמיד  אנחנו מרפדים בכל בוקר את בתי  הלילה של הדובות בשקי יוטה קש וצמחים. בו מקבלת פעמיים ביום משככי כאבים שאנו מרסקים ומוסיפים למזון המיוחד שהותאם לה, לגילה ולמצבה הרפואי, כזו העשירה בסיבים תזונתיים כדי שתחוש שובע אך לא תעלה במשקלה, משהו שיכול להכביד עוד יותר על התנועה שלה.

בו, יחד עם שתי הדובות האחרות, החלה לקבל תוסף תזונה – סידן אמורפי. זהו תוסף חדש וניסיוני בטח בכל הקשור לחיות בר המכיל סידן נגיש יותר מהסידן אותו הן צורכות במזון. הוא נספג בגוף בקלות רבה יותר ובעל סגולות אנטי דלקתיות. חברת "אמורפיקל ישראל" מסייעת לנו בייעוץ ומתן הסידן כחלק מהתמיכה הניתנת לדובות הקשישות ללא קשר למצבה של בו.

שי קויפמן מטפל במחלקה ומטפל בבו: "בו היא דובה מיוחדת במינה. בצעירותה הייתה מאוד חזקה ודומיננטית. הייתה מאוד פעילה ואוהבת מים. אוהבת להיכנס לבריכה ולשחות. היא אוהבת במיוחד להשתכשך מתחת לברז המים כאשר אנחנו פותחים אותו.

בו היא דובה קלאסית בהתנהגותה למשל באוכל אותו היא אוהבת. היא בעיקר אוהבת פירות מתוקים כמו מלון ואבטיח, דבש וסילאן, לפעמים מחליטה לעשות דיאטה ממזון מסוים. אם היא החליטה שנמאס לה, היא תחדל מלאכול את אותו המזון ותחזור אליו שבוע או שבועיים לאחר מכן. דובה עם אופי כבר אמרנו?".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

לא נפרדות. בו ובט (דוברות הספארי)

הדוב החום הסורי הוא טורף גדול ומיומן. הזכרים הבוגרים מגיעים למשקל של עד כ-250 קילוגרם, ולמרות זאת הוא זריז יחסית ובעל טפרים ארוכים וחדים המסייעים לו לצוד ולחפש מזון באדמה.

דובים הם אוכלי כל ומגוון המזונות שלהם רחב מאוד. החל ממזון צמחי כמו פירות, זרעים, עלים, פקעות ובצלים, ועד לבעלי חיים אחרים בעיקר עופות וחיות קטנות. הדוב החום הסורי מוגדר כתת-מין של הדוב החום. ותפוצתו באיזור טורקיה, צפון עיראק, אזור הקווקז ובאיראן.

עד תחילת המאה ה-20 היו דובים חומים סוריים גם בישראל אך הם נכחדו מהטבע עקב ציד. הדוב האחרון ששרד בישראל, ניצוד בשנת 1917 באזור החרמון.