"אב בית דין שסרח אין מנדין אותו
אלא אומר לו: 'הִכָּבֵד ושב בביתך' (מל"ב יד,ט)
חזר וסרח מנדין אותו מפני חילול השם" (מו"ק יז,א)
"מעשה בתלמיד אחד שהיה מגמגם (רש"י: בעל קרי היה)
א"ל רבי יהודה בן בתירא: בני, פתח פיך ויאירו
דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה" (ברכות כב,א)
רבים משיחין בהתנהלות של פורום תקנה ושל הרב אלון, אך לא חקר האמת הלזו היא שטורדת את רוחי. לענין זה יצאתי ידי חובתי במסמך הקורא לבדוק (ע"י מעין 'בית דין בורר' של שלשה אישים) את פרוצדורות ה"חקרת ודרשת" ואת תהליך קבלת ההחלטות, בשלב ההרחקה ובשלב הפרסום. נאמנים עלי דוברי הפורום ואעפי"כ מוטב היה שגורם חיצוני יסיר כל ספק בעיקר בקשר להליכי הבירור, הענישה והפרסום. תשובות אובייקטיביות לשאלות אלו יעניקו אימון רב ל'פורום תקנה', הממלא תפקיד כל-כך נצרך. אינני מסכים כלל לטענה ש"יש משטרה ושופטים בישראל" ורק הם מופקדים על תקנת הציבור.
כאמור, לא היעדר מידע פרוצדורלי מסעיר את רוחי, וגם לא שאלת סמכות 'השפיטה החברתית', אלא המפולת החינוכית האדירה שניחתה על ראשנו. אין אפשרות להגזים בחומרת המשבר האמוני והצונאמי החינוכי; נפלו השמים ונתקו מוסרות תבל.
ושלש הערות משורשרות בפי, והן תלויות זו בזו.
להיאלם
לאחר לבטים רבים, ולאחר קריאת 'חומרים חינוכיים והסברתיים' רבים שנכתבו בבמות שונות, כולל שאלות נוקבות שעלו ע"י בני נעורים או מבוגרים, דתיים או חילוניים, הגעתי למסקנה כי מוטב להיאלם. התשובה האמיתית למרבית השאלות היא "אין תשובה!" (כמו שכתבתי במדור זה לאחר 'חורבן האיטי', למרות שכאן מדובר באסון בידי אדם ושם בידי שמים). האם יש למישהו תשובות לתהיות כמו "האם פסה אמונה בחכמי תורה"? "האם כל תורת הרב אלון היתה צביעות?" "איך התורה לא מגינה ומצילה?" וכיו"ב. כל השאלות כבר נשאלו, ותשובות רבות כבר ניתנו ואפילו נמרחו, ודי בהן! המשך השיח המדשדש ודש שוב בנושא רק מרועע יסודות אמונה. אני מעדיף איפוא את האמת שאין לי תשובות. אבטל דעתי רק אם פסיכולוגים אמינים ושומרי אמונים ישכנעו שגם דישה כזו תועלתה מרובה.
אני מזדהה לחלוטין עם תחינתו של דוד המלך, בעקבות תשובתו מחטא בת-שבע (סנהדרין קז,א) אשר ביקש "דלא לישתעו בי רבנן" (=שלא ידונו בי בבית המדרש). ותפילתו נתקבלה, בניגוד לבקשת החסיון המוחלט, "שלא יכתב סורחני", שלא נתקבלה, כמבואר בגמרא שם.
להיעלם
בקשת הרב אלון שלא לדון ב'סורחנו' בבתי כנסיות ובבתי מדרשות יכולה להתקבל רק אם ינהג כדוד ויקים עוּלה של תשובה בדורנו, בהכאת "חטאתי" תנ"כית, ללא פירוט החטא ("כסוי חטאה"; תהלים לב,א). אם אמנם יתעלה למדרגה זו נהיה עדים חיים ל…כתיבת פרק נוסף בתנ"ך, בגובה עינינו!
ואם לאו, ויכתב סורחנו ולא תיכתב תשובתו, או-אז יכבד וישב בביתו, כעצת חז"ל המצוטטת בראש המדור לתלמיד חכם "ששמועותיו רעות". בטוחני כי ימצא אפיק לרוחו ולהגיגיו בעולמנו הממוחשב המזמן אינספור דרכי ביטוי גם למי שספון-טמון בביתו, מאחורי הפרגוד והמסך.
"אין דברי תורה מקבלים טומאה"
ואם שני אלה ייעשה לו אזי הגענו לדילמה הנוקבת מכל: ותורתו עד כה מה תהא עליה? תשובתי, המותנית בהמלצות הנ"ל: "אין דברי תורה מקבלים טומאה", כמצוטט בראש המדור. אכן, קביעה זו קשה וטומנת בחובה שאלות אמוניות וחינוכיות נוקבות (שאיני מפרטן מן הטעם דלעיל: "דלא לישתעי בי רבנן"). אעפ"כ, אני מחזיק בעמדתי שספרי הרב אלון יהיו ראויים להתייצב בארון הספרים היהודי.
החרמת ספרים ודעות, שבכתב ובע"פ, האופיינית לציבור החרדי, הפכו לנשק-חם גם במחוזותינו; בקהילות הציונות הדתית ובמוסדותיה. וכבר אירעו תקדימים בחצרותינו, שלא אזכירם, בעיקר על רקע של השקפות עולם שונה או חריגה. אני סובר, לאחר העיון, כי גם התנהגות פסולה של המחבר אין בכוחה להטביע חותם של טומאה על תורתו. נימוקים ינתנו (אולי) במועד מאוחר יותר…
אכן, בסמיכות לקטע שצוטט על "הכבד ושב בביתך נאמר (מו"ק טז,ב) על ת"ח ש"תורתו מכרזת עליו". לפיכך, בכל מקרה, ראוי לדלג על אמרותיו ותורתו של הרב אלון בסוגיות הצניעות, הקדושה, הטהרה. ישתקע הדבר ולא ייאמר ותשתקע ה'פרשה' ולא תעלה על לב.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
