סיפורו של עידן ברמן, תושב קיבוץ כפר עזה מתחיל ביום שבת ה-7 באוקטובר, קולות האזעקה העירו גם אותו, אך מה שציפה לו בהמשך היום, הוא לא תיאר לעצמו שיהיה בסיטואציה הזו.

בראיון לסרוגים, עידן מספר על הפחד באותו הבוקר, על אחיו גלי וזיו תושבי שכונת הצעירים בקיבוץ שנחטפו לתוך עזה. המפגש עימו היה מחוץ לביתו של אחיו גלי שעידן מקווה שבקרוב יוכל להתאחד עימו בחזרה יחד עם זיו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

עידן ברמן (צילום: לירן וינשטיין, סרוגים)

שעות רבות ללא אוכל ומים

עידן מספר על רגעי האימה של אותו הבוקר ה-7 באוקטובר. "הייתי בדירה שלי שהיא קצת רחוקה מפה אבל בתוך הקיבוץ, שעות של בלבול וחוסר אונים, לא ידוע אם יפתחו את הדלת או ינסו לפתוח את הממ"ד, האם ניתן לצאת לשירותים, לשתות מים או לדבר בטלפון. הרבה שעות בלי לאכול ולשתות", הוא מציין.

לדבריו, "בקבוצות הווצאפ באותו הזמן היו מאות התכבויות של 'אצלי בבית', 'אצלם בבית'. הדור הצעיר חטף כמעט הכי הרבה פה. אני פיזית לא ראיתי מחבלים אבל שמעתי ערבית מחוץ לחלונות, הייתי לבד, לא מעכלים את הסיטואציה, נשאר סגור בממ"ד בשקט. תוך כדי ההודעות בווצאפ מנסים לקלוט ולהבין מה קורה סביב, הכל מבולבל".

ביתו של של החטוף זיו ברמן (צילום: לירן וינשטיין, סרוגים)

הוא ממשיך לתאר את הרגעים הקשים. "חילצו אותי יום למחרת בראשון בצהרים, הגיע כוח של צה"ל, הוציאו אותנו עם רכבים ממוגנים, הייתי מהאחרונים שחולצו. אחרי הגיעו עוד כמה משפחות. הכל מסביב או שרוף או הרוס, תחת אש, תחושות לא נעימות".

ביתו של זיו ברמן (צילום: לירן וינשטיין, סרוגים)

"ראינו שהצלב האדום בלשון המעטה לא עושים כלום"

אותו הבוקר לא הסתכם בניסיון להינצל מתוך התופת, במרחק לא רב מביתו התגוררו שני אחיו התאומים זיו וגלי. עידן מספר על אותם רגעים בהם ניסה לאתר אותם. "היה לנו קשר איתם עד סביבות 10:30 עד שניתק החשמל ונגמרה הקליטה והדבר היחידי ששמענו מהם זה אחרי 11 יום שנאמר לנו שהם חטופים".

הפוגרום בבית (צילום: לירן וינשטיין, סרוגים)
הבית שרוף (צילום: לירן וינשטיין, סרוגים)

עידן מתאר את אחיו בני ה-26 במיטב בני גילם, "נהנים מהחיים, שמחים רוב שעות היום, אני בטוח שגם בחלומות שלהם הם שמחים", הוא מקווה. לדברי עידן, אחיו הם אנשים שעוזרים, חברים תמיד באים לבקר, השכונה פה מוקד עלייה לחברים, יושבים בערב ובצהרים. קשה עכשיו לחשוב שהם לא פה כדי לעשות איתם את הכיף הזה".

המקרר עדיין פתוח (צילום: לירן וינשטיין, סרוגים)

האם שוחחתם עם גורמים בינלאומיים?

"הרבה משפחות פונות בכל כיוון שהן יכולות לפעול, אנחנו באותו מקום וסיטואציה. עם מי שנוכל להיפגש נפגוש, ראינו שהצלב האדום בלשון המעטה לא עושים כלום. אחי היה במשלחת באו"ם והפעלנו לחץ, כל מקום שנוכל להגיע ולהפעיל לחץ שהאחים שלי ושאר החטופים ישוחררו אנחנו נעשה את זה.