אפרים יכמן הובא למנוחות: "אין בכוחן של מילים לתאר" - סרוגים

אפרים יכמן הובא למנוחות: "אין בכוחן של מילים לתאר"

סמ"ר אפרים יכמן הי"ד נפל בקרב בצפון רצועת עזה, יכמן שירת בגדוד שקד של חטיבת גבעתי, הגיע מהיישוב נווה דניאל והוא הנופל השמיני ממכינת ירוחם

author-image
אפרים יכמן הובא למנוחות: "אין בכוחן של מילים לתאר"
  באדיבות המשפחה

צה"ל התיר לפרסום בשעות הבוקר (ד') את שמו של סמ״ר אפרים יכמן, בן 21, מהיישוב נווה דניאל, לוחם בחטיבת גבעתי שנפל בקרב בצפון רצועת עזה, אפרים יכמן הי"ד הוא הנופל השמיני שאיבדה ישיבת ירוחם מאז פרוץ הלחימה.

ראשית ספד לאפרים הי"ד אלוף משנה אורן זיני שספד: "אפרים, אין בכוחן של מילים לתאר את האובדן בגדול עם נפילתך, התגייסת בנומבר 2021 למסלול בני ישיבות בחטיבת גבעתי, מתוך אמונה בחשיבות השירות הצבאי וההגנה על המולדת, בחרת לשרת כלוחם ולבצע שירות משמעותי, עבר בהצלחה מסלול להכשרת לוחמים שבסופו הוצבת בגדוד שקד, לאורך שירותך השתתפת באירועים מבצעיים שונים, ובמקביל הקפדת על דמירת מצוות והלכה, היית לוחם נחוש ואמיץ, עשית הכל בענווה, בשקט, ברצינות ובדבקות במשימה. תמיד באווירה טובה ואף פעם לא הראת קושי, עכשיו צעדתי מבית הורייך שם אחיך הראה לי תעודה שהסרת מכולם, תעודת הצטיינות שקיבלת ממפקד הפלוגה המבצעית בגדוד שקד, זו ההזדמנות לספר לכל האנשים שבאו שקיבלת את תעודת ההצטיינות כי אתה הצנעת את זה".

"שבועיים לפני תחילת המלחמה יצאת לחופשת שחרור, היית אמור לחזור ללימודים בישיבה, בשביעי לאוקטובר עם התפתחות האירועים בדרום, התבקשת להתייצב ביחידה, ומיד התייצבת. נכון להילחם, להגן ולהציל את אזרחי מדינת ישראל בארץ שכל כך אהבת. נלחמת באומץ יחד עם חברייך לצוות ולפלוגה באירועים מורכבים מעבר לקווי אויב, ואף סיכנת את חייך מתול תחושת שליחות ומשימה. רק לפני חודש ימים איבדת את חברך הטוב סמל ראש איתן דוב רוזנצוויג הי"ד, התגייסתם יחד למסלול הביינישים ולמדתם יחד בישיבה, שירתתם בגדוד שקד, ביום שישי האחרון אף הגעת לבית העלמין לציין שלושים ימים לנפילתו, אתמול ה-26 לדצמבר 2023 י"ד בטבת תשפ"ד בעת שלחמת תחת צוות קרב של גדוד 52 בפעילות מבצעית בשכונת דארג' תופאח ברצועת עזה נפגעת מאש מחבלים ונפלת חלל. באירוע זה נפלגו גם סגן מפקד הפלוגה סרן ירון אליעזר ז"ל וחברך סמל ראשון איתי בוטון ז"ל, לוחמים נוספים נפצעו ועדיין מאושפזים בבית החולים, אחד מהם מפקד המחלקה שלך נמצא פה שוכב על אלונקה, ובא לכבד אותך בדרכך האחרונה".

" משפחת יכמן, בחירתו של אפרים להתגייס לשירות קרבי מעידה על החינוך שקיבל בבית, ועל הערכים והמורשת אותם הנחלתם לו אתם, היו גאים באפרים, בפועלו, וברוח שנשא בכל דרכו, אין נחמה במילים אל מול הידון והשכול אשר פקדו אתכם, בשעה קשה זו אני מבקש בשמי ובשם מפקדי וחיילי החטיבה בגדוד שקד, שגם אני זכיתי לשרת בגדוד המובחר הזה, ואף הייתי מ"פ בגדוד הזה, הרשו לי להשתתף בצערכם ובאבלכם הכבד, לנצח נעמוד לצדכם לעד תהיו חלק ממשפחת גדוד שקד וחטיבת גבעתי, אפרים, תודה שהיית חלק מאיתנו, תחסר לנו מאוד, נוח על משכבך בשלום ותהיה נשמתך צרורה בצרור החיים, אדוני עוז לעמו ייתן, אדוני יברך את עמו בשלום. אפרים אני מצדיע לך".

ראש ישיבתו של אפרים, ראש ישיבת ירוחם הרב אוריאל איתן ספד גם הוא לתלמידו שנפל בקרב: " אפרים אהובנו, אוי מי היה לנו, קראנו השבת בהפטרה מדברי יחזקאל הנביא 'ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים, וכל בית ישראל חבריו' עץ אפרים, היית ממש עץ, שורשים עמוקים, גזע מוצק, ענפים בכל כך הרבה כיוונים, יונק מהעומק, חיים זורמים בתוכך , כל הזמן צומח מצמיח בעקביות, בטבעיות, צעד אחר צעד סנטימטר אחרי סנטימטר, מתרומם אל הגבהים, חי מקרין את החיות שלך לכל עבר, היית עץ אפרים, מקום לחסות בצילו, מקום בטוח, ופירות, איזה פירות נפלאים התחלת לתת. עץ אפרים וכל בית ישראל חבריו, כולם כולם חברייך, ואתה בריח התיכון שמחבר, שכולם מתחברים זה לזה בגלל שהם מתחברים אלייך, היה לך שלום לחבר את כל עם ישראל, מכל הקרעים, והכאבים והשברים. קראנו עלייך ממש ממש בשבת הזה".

"השבץ ההיא שיצאת בה, אחרי שבועות ארוכים היית מלא ברכה ממש כמו אפרים, בנו של יוסף, אפשר היה לדמיין יד ימין של ברכה חופפת על ראשך, ברוך השם, היה ממש אפשר לומר עלייך 'בך יברך ישראל לאמור' כמו אפרים, ראשון, בלי לעשות שום מאמץ להתבלט, בלי לשים לב שהוא ראשון, היית ברוך כישרונות, בהרבה הרבה תחומים, נבון, סקרן, מתעניין מנגן, ולא רק בכלי אחד, בהרבה הרבה כלים. צפה לי תמונה שלך נותן את הלב על התופים במסיבות חגיגיות של הישיבה, של הגיטרה שהולכת איתך תמיד, כשהאמת? בכלל היית נגן פסנתר, אבל מצאת את התפקיד שהיה נדרש".

" בעיקר, היית ברוך אישיות, אהוב על כולם, קשור לכולם, כדברי יחזקאל ' כל בני ישראל חבריו' תמיד חיוך על השפתיים, בוגר, מעמיק ומשרה ביטחון על כל הסובב אותו, ומעל כל האישיות והברכות, צמח הקשר העמוק שלך אל הקודש, היית מלא ברכת השם, מלא אהבת השם, מלא אהבה לתורה, שכל יום ויום היה ניתן לראות אותה על הפנים שלך, הגעת לישיבה, לא היה אפשר לפספס אותך, שילוב כל כך מיוחד של שקט ועוצמה, בלי רעש, עמוד, יציב, עץ אפרים דמות להישען עליה, למדת בדרך מיוחדת, שכולה שקידה, בלי שום לחץ לא בריא, היה ממש מרגש לראות אותך צומח בכל כך הרבה חיות, ביציבות, לגובה, לא נח לרגע, יודע בדיוק מה אתה רוצה, לא מתבלבל, היית משתתף בכל השיעורים, בעיניים בורקות, מתמעמק בגמרא, מעמיק באמונה שותה בצמא את כל מה שיש בבית המדרש לתת"

"איזו נשמה יקרה נלקחה מאיתנו, היית ירא שמים, עובד השם אמיתי בכל דרכייך, יראה ארץ ישראלית, מלאה באור ושמחה, היית ראשון הראשונים, מהראשונים שפותחים את הישיבה, מהראשונים שפותחים בבית המדרש, מהראשונים שמתפללים בשבת ודבק בתורה. יש אנשים של תנועה וזריזות ויש אנשים של עוצמה ויציבות, היה בך שילוב מפעים של שתי הסגולות הללו, כמו עץ נטוע חזק בקרקע, היית אהוב על כולם ממש, חבר בישיבה, ובמיוחד מקומך בבית המדרש, תמיד היית שם, כמו עמוד שמחזיק את בית המדרש, יכולתי להרגיש אותך עומד שם ולדעת שהכל יציב, כמה תחסר לנו, את כל זה עשית בלי שום מתח, בבקריאות, בזרימה, אפשר היה להרגיש איך זה מגיע ממקומות כל כך שלווים, הייתה בך אהבה עצומה לתורה, היו לך שאיפות גבוהות, עבודה עצמית עקבית ורגישה, מלאת עומק, שרק עכשיו אנחנו מתחילים להבין אותה באמת, מתוך השילוב שבין מה שבלב, הרצון העמוק לצמוח בתורה, הכישרונות, הבגרות, העומק והשקידה, נועדת ממש לגדולות".

"קשה לתאר את ההקרנה של האישיות שלך, הביטחון שהשרת הביא את כולם להיות בחברתך, ידענו תמיד שאפשר לסמוך עלייך מהישיבה התגייסת לגבעתי, שירתת במסירות מתוך תחושת אחריות עמוק לעם ישראל, תחושת הרצון שלך לתת הייתה בכל כיוון שלך, מעל הכל ביטאת את הרצון הגדול שלך לחזור לבית המדרש, את הגעגוע העמוק, ומצד שני היית מסור עד הסוף לפקידך הצבאי, תמיד כשהתראנו היה את החיוך, לפני פחות משבוע נפגשנו בפעם האחרונה, יצאת הביתה אחרי שבועות ארוכים בעזה, לפני שהלכת הביתה הגעת לאזכרה של חבריך איתן, איך זה התאים לך, המחשב על הזולת לפני המחשבה על החופש הקצר שלך, החזקת את כל החבורה הלוחמת שם, שמעתי את הקריאה לקדוש ברוך הוא 'שמור לנו עליו, שמור לנו על חבריו, תן לנו ניצחון גדול והשיבנו שלמים, בריאים ושלמים' כמה חלמתי לזכות לפגוש אותך צומח ועולה בישיבה שוב, לא ידעתי עד כמה התפילה והחלום האלה גורליים"

"שמואל וליאת, בנימין היקר, יוסף יקירי שנרקם קשר מיוחד בנינו, אחיות יקרות שאר כל בני המשפחה, משפחה אצילית, קרקע מלאה באמונה בטוב בתורה, שבה הפרח הזה אפרים צמח, אנחנו מודים על האפשרות לפגוש את אפרים, התפללנו בצעקה גדולה לקדוש ברוך הוא, שיאמר לצרותנו די שישלח ישועה גדולה לעמו ישראל, הרגשנו שעמוד השידרה נסדק, אפרים אני רואה אותך בעיני רוחי, מחזק, את עולה ומצטרף לגיבורי ישראל חברייך, בתפקידך אתה תהיה שם הבריח התיכון שמחבר את כולם להיות אחד".

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
לכם משפחה נפלאה
גילה | 27-12-2023 20:51
כואב, כואב כל כך. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. משפחה לתפארת.