הלוחמים שהיו במסגד בג'נין בו קראו "שמע ישראל" מספרים לסרוגים את מה שקרה בתוך מחנה הפליטים, על הלחימה הקשה, הרצון להרים את המוראל ואת הכאב שגילו כי הודחו דרך התקשורת עוד לפני משפט.

"חוסר הגיבוי היה מכה קשה ללוחמים שמוסרים את נפשם"

ג', לוחם מילואים שלחם בג'נין והגיע למסגד מספר "אנחנו לוחמים שעזבנו הכול, משפחה, ילדים, עבודה, מגיעים ללחימה אינטנסיבית עם פיצוצים ומטענים וחשיפה של טרור ובמקום להתרכז בעיקר, בניצחון ובלחימה הקשה, שמים פוקוס על המעשה הקטן של "שמע ישראל" שהגיע נטו להרמת המורל של הפלוגה, חוסר הגיבוי היה מכה קשה לכלל הלוחמים שמוסרים את נפשם על העם והארץ".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

שמע ישראל בג'נין (שימוש לפי סעיף 27א)

ג' מתאר את השתלשלות הדברים "כמה שעות לפני שהגענו למסגד פעלנו במבצע איתורים מאד גדול של מטענים, מצאנו מטענים שיכולים להתפוצץ על חיילים ואפילו מטענים שיכולים לפוצץ רכבים משוריינים. ג'נין זה לא משחק של כמה ילדים שזורקים אבנים אלו מחבלים שמטרתם לעשות שמחת תורה 2, ג'נין לא שונה מעזה. בעזה מפוצצים מסגדים ואף אחד לא אומר שזה לא מוסרי, גם בג'נין הטרור הוא עמוק וצריך לטפל במקור".

"רצינו קצת להרים"

"מה שרצינו לעשות" אומר ג', "זה להרים את הרוח, זה לא דבר שלילי לא מבחינת ערכי צה"ל ולא מבחינה פוליטית".

"היינו במבצע מטורף, ירו עלינו מספר פעמים, באיתורים מצאנו מטענים ונשקים, היו מחבלים שהסתובבו בג'נין ובהכוונת המודיעין היה מספר מדוייק של מחבלים שהיה צריך לחסל. זוהי עיר שלמה מלאה בטרור, מצאנו מאות מכשירי קשר, מה שמוכיח כי הם פועלים כצבא מאורגן. בג'נין יש טרור כמו בעזה, הם עדיין לא עשו כמו ה-7.10 אבל הם לא רחוקים מזה, מצאנו שם הרבה מאד אמל"ח ודגלי חמאס".

"אף אחד לא חשב לפגוע במסגד גם אם זה כרוך בסכנה"

על יום המבצע ג' מתאר "קמנו באזור חמש בבוקר, שלוש שעות של פעילות אינטנסיבית. בדרך כלל, מאתרים שלושה מטענים והכי הרבה זה שבעה מטענים במבנה, פה מצאנו 35 מטענים (!). החיפוש היה אינטנסיבי עם ריח נורא של גופה באוויר. הנוהל הצבאי הוא לפוצץ את המבנה שבו נמצא המטען. בגלל שמצאנו מטען בתוך מסגד ואנחנו מכבדים את המקומות הקדושים שלהם, הוצאנו את המטען בידיים החוצה, זה דבר חריג מאד. המטען היה בגודל מטף, הוצאנו אותו מחוץ למבנה על מנת לפוצץ אותו בחוץ, אף אחד לא חשב לפוצץ את המטען במסגד גם אם זה היה כרוך בסכנה"

"נכנסנו לנוח מהמבצע המסוכן הזה, ישבנו לאכול קצת חטיפים ותוך כדי החיפושים במסגד מצאנו את הרמקול, אז עשינו מורל לפלוגה ולמחלקה להרים לעצמנו, אגב, את המורלים לא שידרו, רק הפסוק "שמע ישראל" הפריע להם"

ג' מוסיף כי נמצא אמל"ח גם בצריח של המסגד "מצאנו בצריח תרמילים שמוכיחים כי ירו על החיילים מהמסגד וגם כרזו אזעקה מהמסגד להזהיר את המחבלים על בואנו, הם בעצמם לא שומרים על כבוד המסגדים שלהם ואנחנו מכבדים את המסגד יותר מהם".

(אמל"ח בג'נין, צילום: דובר צה"ל)

"פרסמו בתקשורת שאני מודח תוך כדי שאני בלחימה עם מחבלים"

ג' עובר להזדעק על התקשורת שניפחה את האירוע "מי שגינה ראשון את העניין לא היו האויב אלא התקשורת, הם לא גיבו את החיילים והם מיהרו לדווח עלינו כמודחים עוד לפני שהיה משפט. עוד לא הגיעה אלינו הפקודה וכבר פרסמו שהוא מודח תוך כדי שאנחנ בלחימה עם מחבלים. דובר צה"ל היה צריך לאמת את הדברים ורק מאוחר בעשר בלילה קיבלנו הודעה שהם מודחים. ההדחה היא השהייה לשבוע, שבוע הבא הם יחזרו ללחימה. התקשורת חיממה את הסיפור, עד שקצת עלה המורל והייתה אווירה טובה, כל עם ישראל שמח שהמוסריות המעוותת של ה-7.10 השתנתה ופתאם עצוב וכואב לגלות שכלום לא השתנה"

ג' מסביר כי הלוחמים לא פעלו נגד הנהלים "לא הייתה בעיה, לא פגענו בפקודה או בערך של צה"ל, לא תודרכנו אחרת. חברה' שלחו את הסרטון בקבוצה ולא העלנו על דעתנו שזה יעשה רעש לטוב ולרע. הלכנו עם נעליים על השטיח ואכלנו במסגד וזה בניגוד לחוקי המסגד ולא אמרו על כך כלום לחיילים".

גם בדרג הפיקודי לא הבינו על מה המהומה "אנחנו הרגשנו שהמ"מ, המ"פ, המג"ד ואפילו המח"ט שהוא בכלל דרוזי מבין אותנו, גם בשיחה איתו לא היה לו הרבה במה להאשים אותנו, הוא העניש כי זה מה שהפוליטיקה לחצה. הוא לא שמע את הצדדים אלא קיבל הנחתה מלמעלה, הכוח של התקשורת הוא חזק, היא מכתיבה את הטון, הם קבעו גזר דין בעוד החייל עוד נלחם למען ישראל".

"אנחנו מרגישים כמו חיילי שש-בש, משתמשים וזורקים"

ההדחה פגעה בלוחמים טוען ג' "אני יכול להגיד בברור שהמורל של הלוחמים ירד משמעותית, אפילו היו 150 חיילים שאיימו לעזוב את הגדוד אבל בסוף החליטו שתושבי הגזרה לא אשמים. אפילו שמזלזלים בנו הלוחמים, ואנחנו מרגישים כמו חיילי שש- בש שמשתמשים בנו כשצריך אותנו ואז זורקים, החליטו החיילים לגלות אחריות ונשארו בגזרה. אך הם מאד פגועים וכועסים ומרגישים מופקרים על כל שטות".

ג' מתאר את מה שקרה בשטח למול מה שמגיע בסוף לתקשורת "לחמנו בג'נין בתנאים קשים, כשלא היו מנות קרב אכלנו דברים ישנים ממה שמצאנו בבתים, לא ישנו כמעט, שמירות בלי סוף, עצוב לי שאחרי הלחימה האינטנסיבית מדברים רק על הרמקול במסגד ולא על כל ההצלחה של מיגור הטרור ללא נפגעים ב"ה"

ג' גם הודף את הטענה כי זה חימם את הגזרה "המג"ד טען כי הרמטכ"ל וראש השב"כ מודאגים כי המעשה חימם את ערביי ישראל. ערביי ישראל אף פעם לא היו חמודים, לא חסר להם תירוצים להתחמם, תמיד אנחנו אחראים למעשים שלהם".

(אמל"ח בג'נין, צילום: דובר צה"ל)

"העלאת המורל צריכה להיות אחת ממטרות המלחמה"

אשתו של ג' מצטרפת לשיחה ומוסיפה דגש מיוחד "המלחמה היא לא רק על הקיום הפיזי שלנו אלא גם על הרוח. לאוייב היה חשוב לתעד, להחליש ולהפחיד ולהוריד לנו את המורל. העלאת המורל בעם צריכה להיות אחת ממטרות המלחמה. המינימום הוא לגבות את הלוחמים כשהם עושים משהו שמרים את הרוח. אחרי שהעם שמח וקיבל כוח מ"שמע ישראל" בג'נין שלא שונה מעזה, שם מותר להגיד שמע ישראל, ההדחה הייתה פשוט לירות לעצמנו בנגמ"ש. זה ממש בזיון מול האויב ושידור חולשה".

ומוסיף ג' שזו היתה פעולה מבצעית לחלוטין "הייתה פקודה בג'נין להוריד לאויב את הדגלים ולשרוף אותם, כדי להוריד להם את המורל, יש פה מלחמה על הרוח ואנחנו לא נחיה בהשפלה. טענו שהמעשה לא היה מבצעי, אני חולק על זה, זה סופר קריטי להרים ללוחמים את המורל, זה כמו שנאכל משהו לא הכי בריא כדי לקבל סוכר וכח, אז גם כאן. בחנוכה טענו שזו מצווה להדליק נרות בעזה ולכן הדליקו, על פי ההלכה הם יוצאים ידי חובה ע"י המשפחה שמדליקה עבורם, אבל זה חשוב להדליק בשביל הרוח, בשביל המורל".

"נכנסים לצה"ל שיקולים פוליטיים שהם לא שיקולים מבצעיים"

ג' מתאר את הכאב של כל הלוחמים שהיו איתו ואת הפוליטיקה שחלחלה לצה"ל "הלוחמים חוו חוסר גיבוי מוחלט כי צה"ל מתנהל על פי הפוליטיקה, הפוליטיקה מאיימת ואז נכנסים שיקולים פוליטיים לצה"ל שהם לגמרי לא שיקולים מבצעיים, יש הרבה אג'נדות שמשפיעות על הפקודות לחיילים. לנו כלוחמים אסור לדבר פוליטקה אבל כשזה מגיע מלמעלה זה מותר. כשאני אראה מטען או רימון אני אמשוך את חבר שלי ולא מעניין אותי אם הוא שמאלני, דרוזי או נוצרי אנחנו החיילים בלי פוליטקה והם כופים עלינו את הפוליטקה שלהם".

גם בהפרות סדר, יש הרבה פוליטקה, טוען ג' "אנחנו מסכנים את עצמנו בשביל לא לפגוע באויב שנלחם איתנו בידויי אבנים ובקבוקי תבערה, אסור לנו להגיב כל עוד לא נשקפת סכנת חיים ממש, אסור לשים דגל ישראל על הרכב הצבאי- "דוד", צריך לשמור על פרופיל נמוך, הפוליטיקה נכנסת עמוק עמוק לצה"ל".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

5ced9743-d146-45b2-991c-cce81129c49b

"הגענו ללב ג'נין, במסגד מלא טרור ואמרנו את הפסוק הכי חשוב לעם ישראל"

ג' רואה את האירוע הרבה יותר גדול מהאירוע הפרטי של הלוחם שהודח. "חשוב לי להבהיר שהסיפור הוא לא סיפור פרטי, אנחנו בטוב ב"ה, זה משהו גדול יותר, זה עונש לכל עם ישראל, עם ישראל הפסיד, זה אירוע מערכתי שמשתקף פה. אנחנו הרמנו את הדגל ש- 80% מהעם מאמין בו, ניצחנו, הגענו ללב ג'נין, איפה שרוצים להרוג אותנו. אמרו שם את הפסוק הכי חשוב לנו כעם ודווקא שם תוקעים לנו אצבע בעין. אבל אנחנו לא נשבר בגלל דברים כאלה, אם זה כבר התפוצץ אז יש פה נקודה שצריכה להתחדד, עם ישראל צריך להיות גאה".