חיילים השמיעו את 'שמע ישראל' ברמקולים במסגד, והדיחו אותם מלחימה. מה דעת הרב על כך?
איני מכיר את פרטי המעשה, לכן איני יכול להביע דעתי על העונש. באופן כללי, מפקדי צה"ל יודעים מה שהם עושים. לגופו של עניין, אין לנהוג כן מכמה נימוקים, שכל אחד מהם מספיק.
א. אין להתגרות, לבזוז או להשחית שלא לצורך לחימה. אין זה מוסרי.
ב. קל וחומר בענייני דת.
ג. הרי זה גורם סכנה ונזק למדינתנו, שתאבד תמיכה ממדינות אחרות, ובמיוחד מארה"ב ששומרת עלינו מאיראן, מחיזבאללה, מהחות'ים ואחרים, מספקת לנו טנקים, מטוסים, תחמושת וכו'.
ד. זה מסכן את יהודי הגולה ואת בתי הכנסת שם.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
ה. יש מסגדים עם פירי מנהרות, אמצעי לחימה, מסתור למחבלים, ואנו חייבים להשמידם. אם אנו מחללים את המקומות הללו נסתבך, כשיהיה צורך אמיתי להרוס אותם.
ו. לעומת אויבינו, פראי אדם, שטבחו, בזזו, השחיתו וחיללו ללא רחמים את כל הקדוש והיקר לנו, אנו עם סגולה, שאינו נוהג כמותם.
ז. יש להתמקד במלחמה בטרור ולא במלחמה באיסלאם.
ח. קצת בדומה לענייננו, יש אומרים שצריך לאבד את עובדי עבודה זרה. רבן יוחנן בן זכאי כבר אמר בזמנו: דרש זה של ריב"ז מובא גם באבות דרבי נתן (נ"ב פי"א): הוא [ריב"ז] היה אומר, אל תסתור במותיהם [של גוים] שלא תבנם בידך, אל תסתור של לבנים שלא יאמרו לך בא ועשם של אבנים, ע"כ (אבות דרבי נתן נ"ב פי"א. מובא בהתקופה הגדולה להגרמ"מ כשר, עמ' רס-רעג. ועיין ספר עלה נעלה סי' לח). וכשנשאל הגר"ש גורן: מדוע הוא לא ביקש שיפוצצו את כיפת הסלע במלחמת ששת הימים, אמר: "חס וחלילה אם זה היה קורה. היינו צריכים לצאת לאמריקה ולאסוף כסף ולבנות את המסגד מחדש. אם לא – זה היה ממש נורא ואיום: וזה היה חילול השם הגדול ביותר, שאנחנו נבנה מסגד על הר הבית במקום המקדש" (משיב מלחמה ח"ד, הר הבית, הקדמה עמ' 24. ומובא בהמחזיר שכינתו לציון לרב שי הירש ח"ג עמ' 243).
ט. כן כתב הרב הראשי לישראל, הג"ר יצחק יוסף, במכתב לרב הראשי לצה"ל, הג"ר אייל קרים, שיש אין לנהוג כך.י. בסיכום: אין זה נצרך לניצחון.
אך חייב אני להוסיף שאני הדל מוטרד בשאלות אחרות: חיילים שנהרגים, שבויים, אלמנות ויתומי מלחמה, בנות זוג של לוחמים שחיות בפחד. אז אנא שאל אחרים. סליחה, אין לי פניות נפשית לזה.
מה דעתך בנושא?
37 תגובות
6 דיונים
עינת
תודה על דבריך השפויים. הקיצוניים במדינה , בן גביר ודומיו מחרבים ומפוררים אותנו יפים דבריך בשעת טירוף המנהיגים בעת הזו
23:37 19.12.2023שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
פנסיונרית
הבנתם את דברי הרב? למה שתבינו אתם ששונאים כל מי שלא חושב כמוכם מאמין בקיצוניות שלכם ושונא כמוכם. ימנים לאומנים שכמוכם עם יהירות חסרת כל בסיס בלי כבוד למי שלא...
הבנתם את דברי הרב? למה שתבינו אתם ששונאים כל מי שלא חושב כמוכם מאמין בקיצוניות שלכם ושונא כמוכם. ימנים לאומנים שכמוכם עם יהירות חסרת כל בסיס בלי כבוד למי שלא דומה לכם עם רעיונות פשיסטים מעניין מה הייתם אומרים אם ערבים היו נכנסים לבית כנסת וצועקים ברמקולים אללה הוא אכבר. חסרי בושה ומוסר אנושי מימימלי. לפחות הרב לימד אותכם משהו.
המשך 23:35 19.12.2023שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
שאלתי - אל
מי שסומך על מפקדי צהל - נהרג .... מדרגת סגן אלוף ומעלה, כולם מיושרים עם הקרן להשמדת ישראל. צריך רבנים יהודים, גאים בארץ ישראל. מי שסומך על צבא הגנה לישמעל, לסודאנים, להומאים וללסביות -...
מי שסומך על מפקדי צהל - נהרג .... מדרגת סגן אלוף ומעלה, כולם מיושרים עם הקרן להשמדת ישראל. צריך רבנים יהודים, גאים בארץ ישראל. מי שסומך על צבא הגנה לישמעל, לסודאנים, להומאים וללסביות - מת. אנו במלחמת קיום. עשרות אבנים, יריות פוגרומים אך ורק בגלל השמאל הנןמני על חשבון דם יהודים. מי שגירש יהודים מארץ ישראל הם הרבנים. מי שמשחק את הלאום היהודי מתעודת הזהות הם הרבנים. מי שתומך במצעדי הזוועה, בשטיפת מוח לילדים הרכים שלנו הם גם הרבנים. לא שמעתי קולות צעקה על שום דבר. ערברב.
המשך 18:09 19.12.2023שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
אורלי
הנה הוא האלוקימ . מחזקת את ידי החיילים שלנו
16:07 19.12.2023שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
"כִּי צַיִד בְּפִיו"
שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרוֹת נִרְאוֹת כְּמִתְחַסְּדוֹת, וְיִתָּכֵן שֶׁהָרַב סֵרַב לְהִתְפַּנּוֹת וּלְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְּאוֹהֵב הוּא לְעֵשָׂו מִצַּד יִשְׂרָאֵל - וְיִדּוֹן עַל כָּךְ, שֶׁהָיָה עֵשָׂו צָד בְּפִיו אֶת אָבִיו, וְשׁוֹאֵל בְּדִקְדּוּקֵי...
שְׁאֵלוֹת כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרוֹת נִרְאוֹת כְּמִתְחַסְּדוֹת, וְיִתָּכֵן שֶׁהָרַב סֵרַב לְהִתְפַּנּוֹת וּלְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן, שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְּאוֹהֵב הוּא לְעֵשָׂו מִצַּד יִשְׂרָאֵל - וְיִדּוֹן עַל כָּךְ, שֶׁהָיָה עֵשָׂו צָד בְּפִיו אֶת אָבִיו, וְשׁוֹאֵל בְּדִקְדּוּקֵי מִצְווֹת, וּמִתְרָאֶה שֶׁהוּא כָּשֵׁר, וְתוֹכוֹ פָּנוּי מִכְּלוּם. כְּשֶׁהָיָה בָּא עֵשָׂו מִן הַחוּץ, הָיָה אוֹמֵר לְאָבִיו: "אַבָּא, הַמֶּלַח מַהוּ שֶׁתְּהֵא חַיֶּבֶת בְּמַעֲשֵׂר?" וְכֵן דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל שֶׁהָיָה עֵשָׂו אוֹמֵר לְיִצְחָק כְּאִלּוּ הוּא הָיָה בביהמ"ד, הָיָה אוֹמֵר לוֹ אָבִיו: "בְּנִי, הֵיכָן הָיִיתָ הַיּוֹם הַזֶּה?" וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: "בְּבֵית הַתַּלְמוּד, לֹא כָּךְ הוּא הֲלָכָה מִן כָּךְ וְכָךְ? לֹא כָּךְ אִסּוּרוֹ? לֹא כָּךְ הִתִּירוּ?" וּמִתּוֹךְ דְּבָרִים אֵלּוּ הֲוָה צָדוֹ בְּפִיו, עַל כֵּן אֲהֵבוֹ (ע"פ תַּנְחוּמָא "תּוֹלְדוֹת" סִימָן ח).
המשך 14:37 13.08.2024שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
דעת
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אִם בִּתְשׁוּבָה תְּבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְזֶה תָּשׁוּב ה' לְהָשִׁיב ה' לְ-ו', מִיָּד מִשְׁתַּלֵּם שֵׁם יְהוָֹה בְּיִחוּד שָׁלֵם, שֶׁכֵּן אַתָּה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל "שׁוּבָ"ה יִשְׂרָאֵל עַד יְהוָֹה...
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אִם בִּתְשׁוּבָה תְּבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְזֶה תָּשׁוּב ה' לְהָשִׁיב ה' לְ-ו', מִיָּד מִשְׁתַּלֵּם שֵׁם יְהוָֹה בְּיִחוּד שָׁלֵם, שֶׁכֵּן אַתָּה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל "שׁוּבָ"ה יִשְׂרָאֵל עַד יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ", שׁוּב ה', "עַד יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ" לְחַבֵּר יְהוָֹה אֱלֹהִים שֵׁם מָלֵא, מִיָּד "יְהוָֹה אֱלֹהִים אֱמֶת", שֶׁנֶּחְתָּמִים בְּחוֹתָם אֶחָד שֶׁלֹּא נִרְאֶה כִּי אִם יִחוּד אֶחָד, וְזֶה חוֹתַם אֱמֶת שֶׁכֵּן נִרְאִים בְּיִחוּד אֶחָד בְּרֹאשׁ תּוֹךְ סוֹף. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. הֲרֵי אֲנַחְנוּ שָׁבִים לְפָנֶיךָ בְּכָל יְכָלְתֵּנוּ בְּעַד כָּל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, וְאִם הִיא תְּשׁוּבָה שֶׁלֹּא מַסְפֶּקֶת לַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לְפִי שֶׁאֵינָהּ תְּשׁוּבָה כָּרָאוּי, "הַשִׁיבֵנוּ יְהוָֹה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה כִּרְצוֹנְךָ", וּרְצוֹנֵנוּ תְּקַבֵּל, וּתְצָרֵף מַחֲשָׁבָה טוֹבָה לְמַעֲשֶׂה. וַהֲרֵי אִימָא עִלָּאָה שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה, לָהּ רָאוּי לְעוֹרֵר לָנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְלִזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים, לְטַהֲרֵנוּ, בּוֹ "וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת", וְכֵן תְּעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִם אֵין זְכֻיּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל לְעוֹרֵר אוֹתָהּ, הֲרֵי "לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ", רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ דַּלִּים וְרֵיקִים, שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶׂה". רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וְזֶה אָדָם שֶׁהוּא (נוֹטְרִיקוֹן) אֵפֶר דָּם מָרָה. בָּשָׂר – בוּשָׁה סְרוּחָה רִימָה. דָּם – דָּבוּק מָוֶת, שֶׁהוּא ס"מ מַלְאַךְ הַמָּוֶת רוֹצֵחַ בְּפִתּוּיָיו, בּוֹ "כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ", שֶׁהֲרֵי בַּנֶּפֶשׁ יֵשׁ דְּבֵקוּת מָוֶת זֶה וְאִלְמָלֵא אַתָּה עוֹזֵר לוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ, שֶׁהֲרֵי נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בּוֹ, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ 'אֱלֹהַי נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא', הֲרֵי הִיא סְגוּרָה בְּתוֹךְ הַגּוּף כְּמוֹ מִי שֶׁאָסוּר בְּזִיקִים. וְאִם תֹאמַר שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ הַרְבֵּה עַל הַגּוּף, אֵינוֹ כֵּן, שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁחָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, שַׂר בֵּית הַסֹּהַר שׁוֹלֵט עַל הֶחָבוּשׁ, וְהֶחָבוּשׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְאוֹת כֹּל כַּךְ שְׁלִיטָתוֹ, וְכֵן הַנְּשָׁמָה חֲבוּשָׁה בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁהוּא הַגּוּף, שַׂר בֵּית הַסֹּהַר הוּא ס"מ הַשּׁוֹלֵט עַל הַגּוּף, שֶׁנֶאֱמַר "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה", וּלְפִיכָךְ רָאוּי לְךָ שֶׁתָּדִין אוֹתָם לְכַף זְכוּת שֶׁהֲרֵי הֵם בְּתוֹךְ גּוּף טָמֵא, בְּאֶרֶץ טְמֵאָה, בֵּין רְשָׁעִים טְמֵאִים, בְּבֵית אֲסוּרִים טָמֵא הַסּוֹבֵב אוֹתָם, וְאִישׁ טָמֵא צַר וְאוֹיֵב רַע וּבְלִיַּעַל עוֹמֵד לְנֶגְדָּם תָּמִיד, בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה מְפַתֶּה לִבְנֵי אָדָם בְּכֹחַ שֶׁנֶאֱמַר "יֵשׁ בּוֹטֶה כְּמַדְקְרוֹת חָרֶב", וְנֶאֶמַר בּוֹ צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לְהַמִיתוֹ, וְאִלְמָלֵא הַחוּט שֶׁלְּךָ הַמִּתְחַזֵּק בָּהֶם הָיוּ מְשֻׁקָּעִים בְּטֻמְאָה ח"ו, וְזֶה הַחוּט הוּא קַו הַיִּחוּד שֶׁלְּךָ, הַמַּמְשִׁיכִים בְּקִוּוּיָם, וְזֶה הַקַּו, קַו אֱמֶת לְהַרְאוֹת שֶׁאֱמֶת יְהוָֹה לְעוֹלָם, וְלוּלֵי זֹאת אִי אֶפְשַׁר לָהֶם לַעֲמֹד בְּטַהֲרָתְךָ שֶׁהֲרֵי הֵם שׁוֹכְנֵי בָּתֵּי חֹמֶר שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אַף שֹׁכְנֵי בָּתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם", זֶה "עָפָר טִמֵּא אֶרֶץ עֲמָמִים". אֵל יָשָׁר, חָסִיד, וְנֶאֱמָן, הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת שֶׁאִי אֶפְשַׁר לָהֶם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה נְכוֹנָה כָּרָאוּי, אֶלָּא אַתָּה תְּקַבֵּל תְּשׁוּבָה קְטַנָּה וּמְעוּטָה זֹאת שֶׁלָּנוּ בְּעַד עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת שְׁכִינָתְךָ, וּמִיָּד תְּעוֹרֵר תְּשׁוּבָה עֶלְיוֹנָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וּלְהָשִׁיב נִדָּחִים שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָֹה". הַתֵּר, הֶתֵּר יֹצֵר בְּרֵאשִׁית אִם נִשְׁבַּעְתָּ, יְהוָֹה צְבָאוֹת יָעַץ, מִי יָפֵר, שֶׁהִיא אִימָא עִלָּאָה. סְלַח, סְלַח אַבִּיר יַעֲקֹב לַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה, שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר", שֶׁהֲרֵי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה, מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא, מִי תְּקַיְּמֵהוּ אִימָא וַדַּאי. "הַשִׁיבֵנוּ יְהוָֹה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם", טַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת, הַדְרִיכֵנוּ בִּנְתִיב מִצְווֹתֶיךָ כִּי בּוֹ חָפַצְנוּ", הָסֵר לֵב הָאֶבֶן מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא כֹּבֶד הָאֶבֶן, שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "וַהֲסִירֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר". סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ מְחָל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָּשַׁעְנוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ אַתָּה, "יְהוָֹה, יְהוָֹה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וַחֲטָאָה וְנַקֵּה". לְפָנֶיךָ אֲנִי כּוֹרֵעַ, וּמִשְׁתַּחֲוֶה, מְבַקֵּשׁ, וּמִתְחַנֵּן, "סְלַח נָא לַעֲווֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדְּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה", וּמִיָּד תָּשִׁיב, "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ". וְכֵן נֶאֱמַר "וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה", בִּשְׁגָגָה וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי כְּשׁוֹגְגִים נֶחֱשָׁבִים מֵרֹב דֹחַק וְצָרָה וְצָרוֹת וִיגִיעוֹת, וְחשֶׁךְ הַמַחֲשִׁיךְ עֲלֵיהֶם וְטֻמְאָה הַמְסַבֶבֶת אוֹתָם, וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ, שֶׁכֵּן הִתְפַּלֵּל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לְפָנֶיךָ, שֶׁנֶאֱמַר "וְהִתְפַּלְּלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם – שֶׁהֲרֵי אֵין לָנוּ בֵּית הַמִקְדָשׁ לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ, וְלֹא מִזְבֵּחַ לְהַקְרִיב עָלָיו קָרְבָּנוֹת, וְלֹא כֹּהֵן שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ. אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד, תְּקָרֵב הַיּוֹם אֶחָד, שֶׁאָמַרְתָּ "וּמַשְׁתִּי אֶת עֲווֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד", כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא. "לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲווֹנוֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ". אֲדֹנָי יֱהוִֹה "אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ בְּגָדְלְךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם בְּיַד חֲזָקָה, זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֵן אֶל קְשִׁי הָעָם זֶה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ", "וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ, בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה". מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תְּעוֹרֵר הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת בַּעֲבוּר שְׁכִינָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה הַנְּתוּנָה בְּתוֹךְ לְבָאִים, בֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת זְאֵבִים שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים" וְהִיא יוֹנָתְךָ רַעְיָתְךָ תַּמָּתְךָ חֲבֵרֲתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתְךָ – אֵשֶׁת נְעוּרִים לֹא תִמְאַס, חַי יְהוָֹה. מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תְּעוֹרֵר הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת בַּעֲבוּר אַבְרָהָם אוֹהַבְךָ שֶׁאָמְרוּ עָלָיו בֶּן ג' שָׁנִים הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, וְשָׁב אֵלֶיךָ מִכָּל הַגִּלּוּלִים שֶׁל אָבִיו וְהִפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִתְנַסָּה בַּעַשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, כֵּן תְּעוֹרֵר נֵס זֶה לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא אִימָא תְּשׁוּבָה, וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא נֶאֱמַר "וְנָשָּׂא נֵס לַגּוֹיִם", שֶׁהֲרֵי מִי שֶׁיִּשָּׁאֵר יִהְיוּ גֵּרִים גְּרוּרִים שֶׁנֶאֱמַר "בָּהֶם אָז אֶהֱפֹךְ… וּלְעָבְדּוֹ שֶׁכֶם אֶחָד", וּמִצִּדּוֹ תְּעוֹרֵר הַתְּשׁוּבָה לְעַמְּךָ בְּחֶסֶד, וְזֶה חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת שֶׁאֵין מְצַפִּים לְתַשְׁלוּם שָׂכָר שֶׁהֵם זְכֻיּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַתָּה בְּעַצְמְךָ תְּעוֹרֵר בְּחַסְדְּךָ, שֶׁכֵּן אֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְךָ שֶׁנֶאֱמַר "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָֹה כִּי עִם יְהוָֹה הַחֶסֶד". מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תְּעוֹרֵר תְּשׁוּבָה זֹאת בַּעֲבוּר יִצְחָק יְחִידְךָ הַנֶּעֱקָד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהָיָה נֶעֱקָד עַל הַמִּזְבֵּחַ הָיוּ עֵינָיו לְמַעְלָה לְעוֹרֵר אִימָא עִלָּאָה, בּוֹ "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים", שֶׁהֵם הַר עֶלְיוֹן אִימָא – הַר "בֵּית יְהוָֹה". בֵּית יְהוָֹה – קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. "הַר" הוּא אִימָא הַשּׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. הַר תַּחְתּוֹן הַר הַמּוֹרִיָּה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וַהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁגָּבַר עַל יִצְרוֹ בִּגְבוּרָה – כֵּן תְּעוֹרֵר הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת בְּכֹחַ גְּבוּרָתְךָ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְאוּיִים, עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתְךָ וּלְכָה לִישׁוּעָתָה לָנוּ. מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תְּעוֹרֵר תְּשׁוּבָה זֹאת בַּעֲבוּר יַעֲקֹב תְּמִימְךָ שֶׁסָּבַל כַּמָּה צָרוֹת שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי", וְכֵן בְּסוֹף הַגָּלוּת וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, שֶׁהֵם כַּמָּה נִסְיוֹנוֹת שֶׁמִּתְנַסִּים הַצַּדִּיקִים כְּדֵי לְעוֹרֵר הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת, וְיַעֲקֹב עַצְמוֹ מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲמֹד ח"ו, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה הֵם שֶׁלֹּא עָמְדוּ בְּנִסְיוֹנָם וְקִלְקְלוּ, הֲרֵי עַתָּה זְמַן וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעַ כִּי תְּהִלָּתֵנוּ אַתָּה. מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תְּעוֹרֵר תְּשׁוּבָה זֹאת בַּעֲבוּר מֹשֶׁה נֶאֱמָן בֵּיתְךָ שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁתְּקַבֵּל תְּשׁוּבָתָם, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אָנָא חָטָא הָעָם הַזֶּה חַטָּאָה גְּדוֹלָה" וכו', וְעַתָּה "אִם תִּשָּׂא חַטָאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ, וְכֵן הוּא סוֹבֵל חֳלָאִים בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל כָּל הַגָּלוּת, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְהוּא מְחֹלָּל מִפְּשָׁעֵינוּ מְדֻכָּא מֵעֲווֹנוֹתֵינוּ", וַהֲרֵי זְמַן שֶׁיֵּאָמֵר "וּבַחֲבוּרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ", לְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה לְכָל יִשְׂרָאֵל. מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תְּעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בַּעֲבוּר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא אִישׁ מַכְאוֹבוֹת שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאוֹבוֹת וְיָדוּעַ חֹלִי", בַּעֲבוּר הַפֶּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁנִּסְתְּמָה שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה עִלָּאָה, נֶאֱמַר בּוֹ "נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו, כְּשֶׂה לַטֶּבַח יוּבַל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גּוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה", וְלֹא יִפְתַּח פִּיו, וְאֵין לוֹ מְנַחֵם, שֶׁהֲרֵי כָּל הַבְטָחוֹת וְנֶחָמוֹת חָלְפוּ וְעָבְרוּ לָהֶם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "עָבַר קָצִיר כָּלָּה קַיִץ וַאֲנַחְנוּ לֹא נוֹשָׁעְנוּ". רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲלֹא נֶאֱמַר בְּךָ "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִּקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי יְהוָֹה". פְּתַח פִּיךָ לָאִלֵּם וְנֶאֶמַר בּוֹ "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" – מִצַּד אִימָא, יָהּ וַדַּאי, שֶׁבִּזְמַן שֶׁהִיא תִפָּתַח, מִיָּד פֶּה הָעֶלְיוֹן יִפְתַּח לְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בְּכָל יִשְׂרָאֵל. מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. תַּעֲמִיד מְלִיצֵי יֹשֶׁר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְלַמֵּד סַנֵּגוֹרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ, לִפְתֹּחַ שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לָהֶם, שֶׁהֲרֵי ס"מ הָרָשָׁע "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" לִסְתֹּם הַפֶּתַח הַזֶּה שֶׁלֹּא יִפָּתַח, וּבְאֵלֶּה הַמְּלִיצִים יֵאָמֵר "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד… מָצָאתִי כֹּפֶר", שֶׁאָמְרוּ עָלֶיהָ כּוֹפְרָא כַּפָּרָה, בִּתְשׁוּבָה שֶׁתְּגַלֶּה אִימָא עֲלֵיהֶם. מֶלֶךְ הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. קַבֵּל תְּשׁוּבָתֵנוּ מִקִּירוֹת לִבֵּנוּ וּתְעוֹרֵר תְּשׁוּבָה בְּלֵב יִשְׂרָאֵל. "אֲדֹנָי יֱהוִֹה סְלַח נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא" "אֲדֹנָי יֱהוִֹה חֲדַל נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא", רְפָאֵנוּ יְהוָֹה וְנֵרָפֵא. הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אַתָּה", וְתַעֲלֶה שְׁכִינָתְךָ בִּתְשׁוּבָתֵנוּ שֶׁהֲרֵי זֹאת תּוֹחַלְתֵּנוּ וְתִקְוָתֵנוּ, "אַל יֵבֹשׁוּ בִּי קֹוֶיךָ יְהוָֹה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
המשך 14:05 27.12.2023שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
איריס
מותר בקול מקום להגיד שמע ישראל זאת הארץ שלנו מספיק לחשוב אם זה מוסרי או לא . כשהם טווחו בנו הרגו רצחו אנסו חטפו אנשים נשים וטף והרגו הרבה...
מותר בקול מקום להגיד שמע ישראל זאת הארץ שלנו מספיק לחשוב אם זה מוסרי או לא . כשהם טווחו בנו הרגו רצחו אנסו חטפו אנשים נשים וטף והרגו הרבה מחיילינו זה מוסרי??? די לפחד מהם או להיות יפה נפש זה הארץ שלנו ולהגיד שמע ישראל זה בכל מקום בעולם
המשך 16:16 21.12.2023שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
איריס
אם היו שומעים אז לרבי מילואבביטש היינומרוויחים ובגדול הרבי הציע לגרש את כל הערבים שהיו פה אבל אז לא שמעו לקולו והשאירו אותם פה ועד עכשיו אנו סובלים מהם הרבי...
אם היו שומעים אז לרבי מילואבביטש היינומרוויחים ובגדול הרבי הציע לגרש את כל הערבים שהיו פה אבל אז לא שמעו לקולו והשאירו אותם פה ועד עכשיו אנו סובלים מהם הרבי ראה שזה יקרה והציע להעיף אותם
המשך 16:11 21.12.2023שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
א מ
לגבי התגרות- תאמין לי הרב שגם להרוג עשרות אלפים ובהם המוני ילדים, ולפוצץ מאות מסגדים זה לכאורה נחשב התגרות. לגבי בזיזה וכו'- כל עוד זה חלק מהפלת המורל של האויב...
לגבי התגרות- תאמין לי הרב שגם להרוג עשרות אלפים ובהם המוני ילדים, ולפוצץ מאות מסגדים זה לכאורה נחשב התגרות. לגבי בזיזה וכו'- כל עוד זה חלק מהפלת המורל של האויב זו מצווה. חשוב להזכיר שלומר שמע ישראל זה לא חילול הקודש שלהם, יותר חילול זה לאכסן שם נשק ולהסית כנגד יהודים. לסיום- אנחנו בזמן מלחמה, האומות יכבדו אותנו יותר אם נדבוק בערכינו היהודיים ולא אם נהיה מבולבלים ומפוחדים.
המשך 11:14 21.12.2023שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
רועי
זה בדיוק הראש של השמאל שחודר למחננו של הדתיים !! איזה בלבול של אמונה וממלכתיות ובקיצור איבד את כל התוקף היהודי !! איפה דוד המלך !! יואב בן צוריה !! מתי תפסיקו...
זה בדיוק הראש של השמאל שחודר למחננו של הדתיים !! איזה בלבול של אמונה וממלכתיות ובקיצור איבד את כל התוקף היהודי !! איפה דוד המלך !! יואב בן צוריה !! מתי תפסיקו לפחד ממה יאמרו הגויים ותגידו את האמת .. הם יערכיו אותנו באמת ... תלמדו מהתוקף וההשקפה של הרבי מילובביץ!!!
המשך 20:27 20.12.2023שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
יוסי
האם דוד לא התלונן על יואב האלים והקיצוני? בן גביר אדם רע
13:03 21.12.2023שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר