מחקר יודע הדגים פעם כיצד כאשר יושב אדם בחדר המתנה ורואה עשן מתחיל לבצבץ – הוא קם במהירות ממקומו, אוסף את חפציו, וממהר להתרחק. לעומת זאת, אם יושבים לידו אנשים נוספים שמתעלמים מן העשן – פעמים רבות ימשיך גם הוא לשבת בנינוחות יחסית, ויתעלם מן הסכנה. מה שעומד מאחורי ההתנהגות המוזרה הזו היא מושג פסיכולוגי שנקרא "בורות פלורליסטית", שמשמעותה היא שלעיתים, התנהגות החברה שמסביבנו משפיעה עלינו לרעה, להפוך ל"בורים", בגלל אמונות חברתיות כוזבות.

ל"בורות פורליסטית" שלושה מאפיינים מרכזיים: ההתנהגות של האדם לא הולמת את רגשותיו, הוא חושש שאם יציג את עמדתו האמיתית תיגרם לו מבוכה, והוא משוכנע שה"אחרים" יודעים כנראה משהו שהוא אינו יודע, או מכירים את הסיטואציה טוב ממנו, ולכן אינם פועלים כפי שהוא מרגיש שיש לפעול.

במשך שנים רבות פועל הימין בישראל תחת "בורות פלורליסטית" שכזו. פעם אחר פעם, גם כשכבר הגיע לשלחן מקבלי ההחלטות, ואפילו כשניסה להביע את מחאותיו, הוא פגש שם צבר מומחים שתמכו מקיר לקיר בשלל עמדות שהיו נראות לו, לימין, באינסטינקט הטבעי שלו, כמוזרות מאד: הם תמכו בהסכמים שהכניסו לישראל טרוריסטים וטענו שלהביא להם נשק יסייע לביטחון, הם טענו פה אחד ש"ההתנתקות טובה לישראל", ובהמשך הם המשיכו להסביר שחיזוק החמאס מסייע לנו לשמור על השקט.

חיילים ברצועת עזה (צילום: חיים גולדברג/פלאש 90)

אף אחד מהרעיונות הללו לא עבר לנו טוב בבטן. הרגשנו שזה לא הדבר הנכון. שזה מציב אותנו בעמדת סכנה. שאסור לנו להסכים. אבל עמדתם החד-משמעית של כל גורמי הביטחון, עם הגורמים המדיניים הבכירים שהצטרפו אליהם והתקשורת שהסבירה שכל חשיבה אחרת היא "הזויה" – ניצחה פעם אחר פעם.

אבל לא עוד. העם התעורר. העם הפנים שהבורות הזו הביאה אותנו לעברי פי פחת. למדנו על בשרנו, בדרך הקשה ביותר האפשרית שמה שאנחנו מרגישים באינסטינקט הבריא שלנו – לא פחות נכון מהערכות ה"מומחים". זה לא אומר שצריך לזלזל בהם. חלילה. מדובר באנשים חכמים, מסורים למדינה ולביטחונה, ושחוות דעתם חשוב שתישמע. אבל מדובר גם באנשים שחובה עלינו לאתגר בזוויות חשיבה נוספות, כי במקומות מהם הם מגיעים – זה פחות מקובל.

לקחי המלחמה מתחילים להילמד

בדיון שנערך השבוע בממשלה אודות הכנסת פועלים פלסטיניים לישראל הוצגה חזית אחידה של צה"ל והשב"כ, אליהם הצטרפו גם ראש הממשלה ושר הביטחון, שתמכו במהלך. הם גם הסבירו שזה יסייע לנו במצב הנוכחי. הדברים נכונים גם בנוגע להעברת הכספים המוחזקים בידי ישראל לרשות הפלסטינית. נערך דיון בממשלה, נשמעו כל הדעות, ומכיוון שרוב השרים התנגדו למהלך – לא נערכה הצבעה וממילא לא התקבלה החלטה.

ישיבת הממשלה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

זהו מקרה חריג מאד המלמד שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. די לבורות הפלורליסטית. חוזרים לחשוב עצמאית, חוזרים להיגיון הבריא. בזמן מלחמה – נלחמים.

ההצבעה הזו מהווה נקודת מפנה ישראלית, המוכיחה כי לקחי המלחמה מתחילים להילמד. הדרג המדיני מבין כי עליו לחשוב באופן עצמאי, להאזין היטב ולשקול היטב את המלצות הצבא וכוחות הביטחון, אך ההחלטה נשארת בידיו. אנו מדינה שיש לה צבא ולא צבא שיש לו מדינה, ורק כך, בזכות חשיבה של גורמים מגוונים שיחשבו יחדיו כיצד נכון לפעול בכל סיטואציה – נצליח לנצח. רק ביחד ננצח.

_____

צבי סוכות מכהן כחבר כנסת מטעם סיעת הציונות הדתית.