האם השכולה: "גם מי שעני בכוחות יכול להדליק אור"

העיתונאית עפרה לקס שאיבדה את בנה סגן נווה לקס בקרב מול המחבלים בשבעה באוקטובר כותבת היום פוסט מחזק לחנוכה למצוא בתוכנו האור בתוך החושך הגדול.

"על ילד אחד כבר לא צריך להתפלל"

עפרה פותחת בבתחושות שמעוררות אצלה חג החנוכה ובכאב שיש ילד אחד שכבר לא צריך תפילות, הוא בעולם טוב יותר "אח, חנוכה, איזה חג. חג האור והניסים, חג משפחתי, חג של תפילה על הילדים ועל החינוך שלהם. חג שבקצה שלו, כשהחנוכיה מלאה וגדושה, יש לי בו יומולדת, חג שנוחת באמצע החורף, ומחמם את הלב. האמת? השנה אני קצת חוששת ממנו.

הזמנים בהם מתכנסת כל המשפחה מדגישים את ההרכב החסר שלה. על ילד אחד כבר לא צריך להתפלל, הוא כבר בעולם שכולו טוב, הרוג מלכות שעקף את כולנו בסיבוב, וחנוכה של השנה שעברה עוד כל כך נוכח עם הזיכרונות מנוה שלנו".

"אחרי שהאור ידלק, הוא כבר יגרש חושך וכל יום יוסיף והולך"

עפרה, אם שכולה, מאמינה ובוטחת שגם מי שמרגיש עני בכוחות יכול למצוא בעצמו זיק של אור "איך אדם יכול להדליק נר ולסלק את החושך אם הוא מרגיש שאין לו מאיפה להדליק? שאין בתוכו אור? ההלכה אומרת שאין דבר כזה. פשוט אין. "אפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק". לכל אחד יש איזו אנרגיה, איזה כוח, איזה זיק קטן בתוכו, שממנו הוא יכול להעלות נר חנוכה. אפילו אם הוא עני עכשיו בכוחות. ואחרי שהאור הזה ידלק, הוא כבר יגרש חתיכת חושך, והסביבה תהיה מאירה יותר, וביום הבא הוא יהיה מוסיף והולך".

"אם לא נוותר לעצמנו בטוח נמצא שם משהו שממנו אפשר להתחיל"

מתוך הכאב שלה היא קוראת לעסוק באור, לא לוותר לעצמנו גם אם זה מתבקש ומתפללת על הניצחון "רבים האנשים סביבנו שאולי צריכים לשאול השנה נר או פתילה כדי לעסוק באור ולדבר על ניסים. אם נחפש בפנים ולא נוותר לעצמינו, בטוח נמצא שם משהו שממנו אפשר להתחיל. שנזכה לאורות רבים, של ניסים של יחד ושל ניצחון".

זו לא פעם ראשונה שעפרה לקס, מוצאת את הכוחות לעשות טוב גם ברגעים קשים, שבועות בודדים אחרי נפילת בנה היא ירדה לדרום להתנדב בחקלאות "מתפללת לימים שהיחד ימשיך"