כשאל"מ במיל' אליהו פלאח (52), מנהל הגרעין התורני בישיבת הסדר באשקלון ואב ל-6 ילדים, לחם כגולנצ'יק בעזה לפני כ-30 שנה, הוא לא חשב שעשרות שנים אחר כך שני בנים שלו ימצאו את עצמם לוחמים בדיוק באותם המוקדים. "הבן הצעיר שלי, נועם בן העשרים, משרת בגדוד 13 והיה עם הכוחות הראשונים שנכסו לעזה", מספר האב אליהו, "הבן המבוגר יותר, בנימין, נשוי עם שלושה ילדים, הוא צנחן. גם הוא היה בעזה מספר ימים".

זה בטח לא קל כששני הילדים שלך בעזה?

"הייתי חייל בגולני. לפני שבוע השתחררתי ממילואים בגדוד החילוץ המדברי של פיקוד העורף. את השכונות, בהן ילדיי נלחמים, אני מכיר מהרגליים. כשאתה יודע מה הם חווים ואיפה הם מסתובבים, החשש כמובן מתעצם".

פגש את הבן אחרי 51 יום בעזה

לפני כחודש מפלס הדאגה עלה כשהגדוד של נועם פלאח, הבן הצעיר של אליהו, הותקף על ידי כמה חוליות מחבלים ברצועה. המחבלים יצאו מהפירים, ירו לעבר הגדוד טילי נ"ט, הפעילו מטענים וניסו לטפס על הנמ"רים בהם נסעו. לאחר קרב ממושך, יחד עם כוחות ארטילריה שסייעו מהאוויר, הגדוד של נועם חיסל מספר מחבלים והצליח להדוף את המתקפה.

"אם לי קשה, לאשתי, ניקול, המציאות הזו קשה שבעתיים", משתף אליהו, "בלילות היא לפעמים מתעוררת מצליל של מסרון. לאחרונה היא גם שמה שלט בחצר – 'לא נכנסים לבית בלי בשורות טובות'. הפחד שיקרה להם משהו מלווה אותך כל הזמן".

השבוע נרשמה הקלה כשנועם יצא עם הגדוד להפוגה בת כמה שעות. כך, בני משפחתו של נועם זכו לראותו – בשטח כינוס – אחרי 51 יום בהם לא נפגשו כיוון שהוזעק לצבא כבר ב-7 באוקטובר.

פלאח הבן בבניין המועצה המחוקקת בעזה
הפגישה בשטח הכינוס

"היה מרגש לראות אותו אחרי כשלושה שבועות שבהם הוא לחם בעזה, והיה בינינו נתק מוחלט. נועם ואני התחבקנו שניות ארוכות. אשתי הייתה בעננים. במפגש היינו אשתי ואני, שתי הבנות, ועוד בן שלנו. נעם גויס בחודש מרץ האחרון וסיים את מסע הכומתה כמה ימים לפני הפעולה הקרקעית. בזמן הפסקת האש, נועם נמצא עם הגדוד שלו מחוץ לעזה. רק נקווה שכולם יהיו בריאים ויזכו למפגשים מרגשים עם בני המשפחה, כמו האיחוד שהיה לנו השבוע".