יש שדרנים ופרשנים שהם חלק מחווית הספורט שלנו לא פחות מהשחקנים על הדשא, אם זה יורם ארבל ו:"ככה לא בונים חומה", או משה גרטל שדרן השחייה עם: "נוחו בשלום על משכבכם"  לצופים בסיום שידור. אחד מהשדרנים שהיו חלק מפס הקול של הספורט הישראלי בשנות ה-70 עד 90 הוא נסים קיוויתי שנולד ב-23 בנובמבר 1926.

נסים קיוויתי הוא פס הקול של הספורט הישראלי בשנות ה-70 עד ה-90, עם שידורי אולימפיאדות, מונדיאלים וספורט ישראלי היום הוא חוגג 97 נולד בתל אביב בשנת 1926, ונמשך לספורט מילדות. בגיל 20 זכה באליפות ארץ ישראל בריצת 1500 מטר. במקביל לעיסוקו בספורט, הצטרף גם להגנה והגדנ"ע. במלחמת העצמאות שירת כלוחם בחטיבת גבעתי שהחלה את המלחמה בתל אביב, כשלאחר מכן עסקה בסלילת הדרך מתל אביב לירושלים, בהמשך המלחמה הועברה גבעתי לחזית הדרומית ועסקה בהדיפת צבא מצריים.

אחרי המלחמה חזר קיוויתי לעסוק בספורט במקביל לשירותו הצבאי, כשבאליפות ישראל ביולי 1949 זכה בתארים בריצות 400 מטר ו-800 מטר. כשהשתחרר החליט לעבור לגור בלונדון, כדי ללמוד הנדסה. למרות הלימודים הוא לא זנח את הספורט כשהמשיך להתאמן  באתלטיקה ,תחת פרנץ שטאמפל האוסטרי אחד המאמנים הגדולים ביותר באותה תקופה.

נסים קיוויתי אלוף ישראל

במכביה השלישית ב-1950 שהייתה המכביה הראשונה אחרי 15 שנים, והראשונה במדינת ישראל הריבונית. השתתף קיוויתי במדי בריטניה וזכה בשלוש מדליות. באותם שנים החל לנצל להתעסק באהבתו השנייה, התקשורת. הוא הצטרף לרשת ה-BBC כחלק משדרני השידור העברי של ה-BBC, ששידרו בעברית בעיקר למאזינים בישראל.

ב-1952 נשלח מטעם ה-BBC לסקר את אולימפיאדת הלסינקי, שהייתה הראשונה בה ישראל השתתפה וב-1953 שידר את טקס ההכתרה של המלכה אליזבת השנייה שהפכה ברבות הימים למלכה עם הכהונה ארוכה בהיסטוריה עד מותה ב-2022 . קיוותי החל לצבור תאוצה והחל לשמש ככתב של הטלוויזיה הישראלית בלונדון, ב-1966 כשהיה בלונדון, עזר ליצור שינוי בכדורגל הישראלי.

המשלחת הישראלית לאולימפיאדת הלסינקי (צילום: לשכת העיתונות הממשלית)

ולטר וינטרבוטום, היה המאמן הראשון של נבחרת אנגליה בכדורגל  שאימן את נבחרת שלושת האריות בין 1946 ל-1962. בתקופתו כמאמן החל לפרסם צילומים, ומאמרים על דרכי האימון. אחרי מספר שנים הוא קיבץ את המאמרים לספר ראשון מתוך שלושה שנקרא "יסודות הכדורגל". קיוויתי תרגם את יסודות הכדורגל לעברית,  כשלחלק מהמושגים לא היה להם תחליף בעברית וקיוותי המציא אותם.  חלק מהמונחים שהמציא נקלטו בעברית ומשתמשים בהם עד היום.

סיקר את הטבח במינכן

את הקישור למשחקים האולימפים החל באולימפיאדה השחורה במינכן 1972 שם סיקר את הטבח במשלחת הישראלית, הוא המשיך לשדר באולימפיאדות במשך שלוש עשורים עד 1988. במקביל חצה את הים והפך לכתב ידיעות אחרונות בוושינגטון. ב-1979 עזב את ידיעות והתמסר לטלוויזיה הישראלית כשהוא מתחיל לשדר גם כדורגל לצד יורם ארבל.

הוא שידר את מונדיאל 1986 ו-1990. לקראת מונדיאל 1990 שידר את משחקה החשוב של ישראל במוקדמות המונדיאל מול אוסטרליה, אז אלי אוחנה כבש את מה שהוגדר מאוחר יותר כשער החשוב בתולדות הכדורגל הישראלי, כשהוא משווה ומעלה את נבחרת ישראל  לפליאוף העלייה למונדיאל על חשבון האוסטרלים שם הפסידה לקולומביה 0:1 בחוץ, וסיימה ב-0:0 בבית, ושוב לא הצליחה להעפיל למונדיאל.

אלי אוחנה במשחק מול הפועל תל אביב (צילום: משה שי/ פלאש 90)

הוא השתתף בהנחיית מבט ספורט, ו"משחק השבת"  הוא שידר משחקים בליגת העל בכדורגל ובכדורסל ומשחקי נבחרת ישראל, וכן משחקים מליגת העל בכדורסל במהלך שנות השמונים ותחילת שנות התשעים עד פרישתו ונהיה פס קול עבור חובבי הספורט לגווניהם. ב- 2014 קיבל עיטור על מפעל חיים בספורט.

ב- 2016, אחרי יום ההולדת ה-90 שלו, התארח עם אשתו זיווה אצל נשיא המדינה רובי ריבלין , שאמר לו: "הבאת אלינו הביתה את יסודות הכדורגל, את יסודות הספורט כולו". עוד הוסיף הנשיא: "חווינו את המשחקים איתך ואני שמח שאתה כאן היום כדי שאוכל להגיד לך תודה על כל מה שהענקת לנו ולמדינה. אתה עוד איש צעיר יקירי, אני מקווה שנוכל להמשיך וליהנות מהידע שלך עוד שנים".