בג"צ אשרר היום (שני) בהרכב מורחב, פסק דין שניתן לפני מספר חודשים, אשר מרחיב את יישום חוק השבות. ההרחבה קובעת כי אלמנת בנו ואלמנת נכדו של יהודים – זכאיות לעלות ארצה מכוח חוק השבות גם אם אינן יהודיות בעצמן וגם אם בעליהן לא היו יהודים.
התגובות להחלטה זו של בג"ץ לא איחרו לבוא וגולשים רבים ברשת תקפו את ההחלטה, הן על מהות ההרחבה והן על העיתוי.
בין התוקפים היה גם יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן שמיהר לגנות את ההחלטה וכתב בחשבון הטוויטר שלו: "החלטת בית המשפט העליון מהיום בעניין הרחבת חוק השבות, היא טעות קשה. גם לגופה, אבל בעיקר בעיתוי שלה.
זה לא הזמן להוציא החלטות שנויות במחלוקת, על חודו של קול בנושאי ליבה של זהותה היהודית של המדינה.
בזמן שכל העם ונבחרי הציבור יוצאים מגדרם כדי לצמצם מחלוקות ולהימנע מעיסוק בנושאים רגישים, היה מקום לצפות שגם בית המשפט העליון יתרום את חלקו למאמץ המלחמתי בכך שיימנע מהחלטות המעוררות תחושות קשות בקרב ציבור גדול ומשמעותי, ובקרב לוחמים שברגעים אלה ממש מוסרים את נפשם למען מה שמאחד בינינו.
המשימה של כלל מדינת ישראל חייבת להיות אחדות וניצחון. מצער ומאכזב ששופטי בית המשפט העליון לא התעלו לגודל השעה", סיים רוטמן.
צילום: העיוות של חוק השבות: 40% מהעולים אינם יהודיםהחוק אושר על ידי ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן. בפסק הדין המקורי הרחיבו השופטים יצחק עמית וענת ברון את תחולת החוק, מול דעתו של השופט דוד מינץ, ואילו בהרכב המורחב אושררה קביעה זו ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה.
את חוות הדעת העיקרית של המיעוט כתב השופט נעם סולברג, הסבור שכבר לשונו של סעיף 4א(א) אינה מאפשרת את ההרחבה המבוקשת. זאת, מאחר שבסעיף הקטן הבא נאמר ש"אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן (א) עודו בחיים או לאו ואם עלה ארצה או לאו".
מכאן למד סולברג כי "תכליתם המרכזית של החוק ושל הסעיף – עידוד עליית יהודים ארצה, ומתן פתרון לאלה מהם שנישאו בנישואי תערובת – אינה מתקיימת, ככלל, באלמנתו של זכאי שבות המבקשת לעלות ארצה; גם תכליותיו הנוספות של הסעיף מתמלאות באלמנה במידה פחותה, אם בכלל".
תגובות