איגרת ללוחם השב לביתו | הרב שמעון בן שעיה - סרוגים

איגרת ללוחם השב לביתו | הרב שמעון בן שעיה

יצאת לחופשה קצרה, מי יודע מה ראית ומה עבר עליך, העייפות והלאות הטבעית שהצטברו במשך שבועות ארוכים בוודאי מבקשים לנוח להשתחרר ולהתמלא בכוחות מחודשים, אך רגע לפני שאתה ששב לביתך לרעייתך ולילדיך, תן דעתך מה עבר גם עליה ועליהם

author-image
איגרת ללוחם השב לביתו | הרב שמעון בן שעיה
  (צילום: יוסי זמיר / פלאש90; תמונה קטנה: הדר בן שעיה)

ימים מלאי הוד וגבורה עוברים על כלל ישראל. ימים שעתידים בעז"ה להטביע חותם של נצח על תהליכי גאולתנו ופדות נפשנו. החוסן הביתי והחוסן הלאומי משפיעים זה על זה ויחד עם זאת פער מובנה נעוץ ביניהם. למעבר בין החזית לבית ומהחמימות הביתית חזרה לחזית; מזירת הקרב אל המרחב הזוגי ומהמשפחתיות העוטפת בחזרה ללחימה – מוקדשות השורות הבאות. באהבה ובהערכה ללוחמינו באשר הם.

בין החזית לבית

"אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה, אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו, כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו, ושמא תאמר: אני מרבה והוא ממעיט?! שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים".

בשעת הלחימה באופן טבעי נדרש לתת בעיקר את החוסן והרוח הגבית ללוחמים על מנת שיתפנו למשימתם במסירות ובשקט נפשי, ובאופן מופלא החברה הישראלית כולה מתגייסת עתה לתת את כל אשר נדרש לחזית, אך מעבר לקלעים בשקט ובצניעות מוסרות את נפשן נשותינו שנושאות את עול הבית והילדים במסירות ובשמחה כשותפות מלאות במאמץ המלחמתי, חלקן אינו נופל מחלקו של הלוחם ואפשר שהן בפשטות הלביאות הלוחמות בחזית העורף.

אשריכן נשות החיל

מפליא לראות אותן, את נשות החיילים ואף את אימהותיהם, מלאות העוז, המגלות כוחות נפש מעוררי התפעלות על אף הקושי, בהבינן במודע או באינטואיציה נשמתית ישרה ופשוטה את גודל השעה ונחיצות החוסן של יקיריהן במערכה הקשה הזאת במיגור הרוע מהעולם. ויחד עם זאת, הימים הארוכים הדאגה והאינטנסיביות אינם פוסחים מעל נשותינו. בן הזוג שנקרא ללחימה נחלץ מפרטיותו, מהווה איבר של הציבור ומתגלה בו מעלה כלל ישראלית מכוחה הוא מתמלא בכוחות שאינם שגרתיים. במובן מסוים במצב כזה הוא מאותגר פחות בזוטות פרסונאליות של היומיום השגרתי והוא מצוי בכמעין ספירה כללית וציבורית אחרת. לעומת זאת בת זוגו נושאת על כתפיה יומיום את השגרה השוחקת נטולת ההילה והזוהר..

זוגיות במלחמה

לוחם יקר ואהוב! יצאת לחופשה קצרה, מי יודע מה ראית ומה עבר עליך, העייפות והלאות הטבעית שהצטברו במשך שבועות ארוכים בוודאי מבקשים לנוח להשתחרר ולהתמלא בכוחות מחודשים, אך רגע לפני שאתה ששב לביתך לרעייתך ולילדיך, תן דעתך מה עבר גם עליה ועליהם.

הגבורה שגילית בחזית אינה נשארת רק שם. תפקידך עתה בבית לבטא גבורה מסוג אחר; הבנה ורגישות לקושי לכאב ואולי גם לחרדה שעברו על זוגתך ושמא גם על ילדיך, כאן שעתך הגדולה להפיח בהם את הרוממות שספגת בימי הלחימה; את הרוח הגדולה שמייתרת עייפות וקושי. מרכז תשומת הלב בבית בשעות אלו צריך להיות מופנה לאשת בריתך, התאמץ להקשיב לה מתוך רגישות, עדינות סבלנות והכלה למקום בו היא נמצאת, אל תהיה שיפוטי כלפיה כאילו היא עסוקה בזוטות, אם קשה לה, נסה לרומם רוחה כפי פניותה לכך. יתכן שעברו עליה ימים לא קלים והיא מוצפת ולא בדיוק נמצאת במקום ההרואי והכללי בו אתה נמצא, אל תביט עליה חלילה בזלזול, בניכור או בתסכול, מותר לה!

פעמים שהאתגר בעורף נטול התהילה וחסר הלכידות החברתית הממריצה, מורכב יותר ובוודאי שוחק, אך דע לך אחי שגבורתה של אשתך במרחב הביתי רבה היא! מה ששלך, שלה הוא!ככל שתבין את המקום של רעייתך ותגלה אמפטיה עמוקה וכנה היא תחוש שאתה שותף מלא איתה ונושא עימה יחד את האתגר בליבך, וכשרעייתך תתמלא בכוחות מחודשים היא תוכל להמשיך לתת לך רוח גבית וחוסן מלא עוז ואהבת אמת שיפיחו בך כח בשובך ללחימה להוסיף חייל ועוצמה.

שיתוף בקושי

מותר לך לשתף בקושי ובכאב שחווית! זכור כי אין בכך חולשה ואף להיפך, זאת אנושיות טבעית לחלוק את שעבר עליך כדי לקבל כח להמשיך במלא המרץ והמסירות. ויחד עם זאת כאשר אתה שב ליחידתך וחובר לאחיך הלוחמים אתה שב לזקיפות הקומה הכלל ישראלית שנוסקת אותך הרבה מעבר למסוגלות השגרתית של חייך הפרטיים, ושם אתה שוב מתמלא בתעצומות כלל ישראליות.

בין הפרט לכלל

ביציאתך למערכה אתה מותיר הכל מאחוריך ומתמקד בלחימה וגם (כדברי הרמב"ם) מניח בצד את זכרונם של אהוביך הוריך אשתך וילדיך, לא מתוך התנכרות חלילה אלא כחלק מהתגייסות למהלך הרבה יותר רחב. בחזית אינך עסוק במשפחתך הפרטית אלא במשפחה הרבה יותר גדולה, במשפחת כלל ישראל לדורותיהם, בחזית אינך אדם פרטי! הפכת להיות כלל ישראלי לכן אתה נלחם עבור המשפחה הכלל ישראלית שלך, אך בחזרתך לביתך אתה נדרש ליצור את המיזוג העדין והרגיש בין הממד הציבורי שאתה חלק ממנו לבין התא הפרטי שלך, מעבר חד שאינו בהכרח פשוט אך בהחלט אפשרי.

נוצר חסד לאוהביו

חייל יקר ואהוב! יתכן שחששות עשויים לחלחל בך שמא הריחוק הממושך מהבית יפגע בשלמות ביתך הפרטי, אך דע לך שמסירות נפשך לאומה ולתקומתה הינה גם הבטחת החוסן והשלמות של הבית הפרטי שלך, כמובן שמגמתך היא טובת הכלל אך רבש"ע נוצר חסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו אף בשמירת ביתם הפרטי, זוהי הבטחה מפורשת של רבנו הרמב"ם: "וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא". אשרינו שאלו הם חיילנו ומה טוב חלקנו שאלו הן נשותיהם! בתפילה שיקויים בך וברעיך הלוחמים לצידך "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה"צא לשלום וחזור לשלוםוה' הטוב עז לעמו ייתן – ויברך את עמו בשלום.

=======

הרב שמעון בן שעיה הוא פסיכותרפיסט ומטפל זוגי

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
ימים מלאי הוד?...
דתיה לאומית | 06-11-2023 21:44
ימים מלאי הוד? אתה לא נורמלי.
'ימים מלאי הוד' לפאשיזם החרד"לי הארור
תורה ועבודה | 07-11-2023 8:23
כמובן שהם נאמנים ככלבים נקלים נתניהו שהביא עלינו את האסון הנורא הזה.
2
האייתוללה שמעון רואה...
למך | 07-11-2023 11:17
האייתוללה שמעון רואה סימני גאולה,,, בבון פרימיטיב עובד אלילים
שוב
ישראלי | 07-11-2023 17:44
שוב התורה הנוראית מבית מדרשו של.. שלא רואה את האדם.. ואת עם ישראל האמיתי.. רק את האידיאות המנותקות מהאדם והחיים. איכס מגעיל
3
רד אלינו. מרגיש התנשאות. 'אנחנו'...
תקצר. | 20-11-2023 6:48
רד אלינו. מרגיש התנשאות. 'אנחנו' בריאים ממך.