"אבל אשמים אנחנו" – כתב בשבת עמית סגל על המחדל, שמתגלה כגדול ממחדל יום הכיפורים של 73.  "אשמים אנחנו שכילינו את כוחות המדינה בויכוחים על הוילה ושכחנו את חיות הטרף שבג'ונגל סביבנו… ששכחנו להיות אחים וקיבלנו מלחמה…"

לא, עמית סגל, לא ולא.  אל נא תטיל את האשמה על כולנו.  אל נא תשֵת עלינו חטאת אשר לא נואלנו ולא חטאנו.

יש אדם אחד הנושא בעיקר האחריות ובעיקר האשמה, והוא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו:

יש אדם אחד, שגורלו האישי כנאשם בפלילים חשוב לו מגורל החברה והמדינה; שמבקש לשנות לחלוטין את הכללים המקובלים של המשטר הדמוקרטי – המשטר היחיד המאפשר להחזיק אותנו יחד כחברה וכמדינה ראויות לשמן – כדי להציל את עצמו.  הוויכוח אינו אפוא על "וילה";  הוויכוח הוא על יסודות הבית, יסודות המשטר היחיד הראוי לבית המשותף שלנו.

יש אדם אחד, שמעל ושמועל בתפקידו יומיום, כאשר הוא מסית, מדיח ומסכסך בין המגזרים שונים בחברה.

יש אדם אחד, שנהנה מהסלמת הוויכוחים, שהפכו במהלך החודשים גם למאבקים אלימים.

יש אדם אחד, שמינה ממשלה גזענית וקיקיונית, חסרת כל יכולות למעט יכולות הסתה והרס.

יש אדם אחד, שעומד שנים ארוכות בראשנו, אך אינו סבור שהוא צריך לעשות דבר כדי לנסות לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שממנו כולנו סובלים.

יש אדם אחד, שסירב במפגיע לשמוע אזהרות חוזרות ונשנות של ראשי הצבא בעבר ובהווה על ההשפעה הרעה והקשה של "הרפורמה" הממשלתית על צה"ל ויכולותיו.

יש אדם אחד, שהחליש את החברה בישראל ואת המדינה כולה במו ידיו והתנהלותו.

יש אדם אחד, שאטם את אוזניו וסגר את עיניו מן הכתובת הברורה, שנכתבה על "קיר" ההחלשה הזו.

וגם כעת, לאחר שמאות הרוגים, אלפי פצועים ועשרות חטופים "רשומים" על שמו, לא רק שהוא אינו נוטל על עצמו את האחריות למצב, אלא הוא אף אינו עושה את הצעד המתבקש המינימלי – קרי, כינון ממשלת חירום רצינית, שתסיים את הזוועה שנקלענו אליה באופן המיטבי האפשרי.

אז לא, עמית סגל.  לא "שכחנו להיות אחים" ולכן "קיבלנו מלחמה", כטענתך.  המלחמה היא תוצאה ישירה של החולשה הפנימית, שאותה "טיפח" העומד בראשנו באופן עקבי ומכוון.

לא אנחנו חטאנו, לא אנחנו בגדנו, לא אנחנו גזלנו ולא אנחנו דיברנו דופי.  ראש הממשלה הנבחר שלנו – הוא שחטא, שבגד שגזל ושדיבר דופי.  הוא עשה ועושה כך בזדון וביד רמה; הוא, חברי ממשלתו, שליחיו ועושי דברו.

וכעת, אכן נתאחד כאחים.  נתאחד במלחמה מול אויבינו מבחוץ, נתאחד באבל, נתאחד בסבל וביגון שפוקדים אלפי משפחות בישראל.

אך אסור לנו להמשיך להתאחד סביב ראש הממשלה הזה.  מי שאחראי ליצירתה של מלחמה נגדנו אינו כשיר ואינו אמין לנהלה.

במקום לקרוא לנו-כולנו אשמים, בידך, עמית סגל, לקרוא לראש הממשלה הנבחר שלנו לעשות, מה שהיה עליו לעשות זה מכבר – להניח לנו ולפרוש לביתו.  ויפה שעה אחת קודם.

==

נעמי גרנות היא משפטנית, ירושלמית, אם לחמישה, בוגרת בני-עקיבא. לשעבר המשנה למנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה.