יהודה ולד מגיב לרב בני לאו: אתמול (שלישי) נערך ערב הידברות בסוכתה של חברת הכנסת מיכל וולדיגר מהציונות הדתית, בו השתתפו הרב בני לאו, חבר הכנסת חילי טרופר וחברת הכנסת לשעבר איילת נחמיאס ורבין.

בשלב מסויים, עם כניסתו של הרב יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית לסוכה, הרב בני לאו נטש את המקום.

כעת יהודה ולד, מנכ״ל מפלגת הציונות הדתית, מגיב לנטישתו של הרב לאו. "אתמול היה ערב שיח בסוכה. ‏והיה רגע שמאוד כאב לי. ‏הרב בני לאו שמסוגל לשבת ולדבר מכל הלב עם שקמה ברסלר וחבריה שקראו לנו נאצים, להכיל אנשים שמעודדים סרבנות ומפרקים את צהל, להקשיב ברגש למי שמחלל תפילות יום כיפור. ‏אבל כשהשר וסרלאוף הגיע – הוא קם והלך.‏ איתו הוא לא מסוגל לנהל שיח ולהקשיב".

"עולם הפוך מצאתי. ‏אהבה לאחים לנשק- ‏שנאה לגרעינים התורניים,‏ הכלה לרבנים רפורמים-‏תקיפה של רבני הציונות הדתית, ‏חיבוק למחללי המסורת-‏יריקה למתפללים. ‏כל כך פוגע ועצוב.‏ שנאה לאחים הכי קרובים שלך. ‏שנאת חינם".

הרב בני לאו. (צילום: דמוקרטיוי)

"יש לנו עוד הרבה על מה לדבר"

גם ח"כ וולדיגר, שהאירוע נערך בסוכתה, הגיבה לרב לאו. "תודה הרב בני לאו שכיבדת אותנו בנוכחותך", כתבה וולדיגר. "שמחתי לארח אותך בסוכתנו, כמו ששמחתי לארח את יתר אורחינו, לרבות איילת נחמיאס ורבין – שיש לי עמה ואף עמך כבוד הרב אי הסכמות, כנראה לא מעטות, שאני מאמינה שהן יותר על הדרך מאשר על המהות".

"כאבתי שבחרת לצאת מהסוכה כשנכנס אליה שר במדינת ישראל, תהיה מפלגתו אשר תהא, במיוחד כשאתה כותב על המסע שעשית עם איילת, "מסע לעמק השווה". במיוחד כשאתה כותב שהמסע הזה היה "מסע ממקום למקום על כל הרצף הישראלי מתוך אמון שלכל אדם יש את החלום שלו ואת הכאב שלו". במיוחד כשאתה ממשיך וכותב – "מתוך אמון שבמפגש מתחולל משהו שאחריו יש סיכוי לאיחוי".

יצחק וסרלאוף (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"והנה אתה בוחר להתעלם או אולי קיצוני מכך, לעזוב את הסוכה כששר ממפלגה שאתה לא מסכים מגיע. אז אולי המסע שלכם לא היה על כל הרצף הישראלי, אלא רק למקומות שנראים לך מתאימים ומהרחוקים מדלגים? גם הדברים שלך כב׳ הרב שנאמרו אמש ואתה מזכיר אותם גם בפוסט על אותו שר במפלגה שלי".

"אינני יודעת במה המדובר, אבל כן אומר ששר תפקידו לשרת את כלל האוכלוסייה ואין על כך מחלוקת. בטוחני שגם אותו שר שאליו אתה מתייחס חושב, מאמין ופועל כך. עדיין הוא מי שהוא ואמונותיו נותרו כפי שהן . כך היה מאז ומתמיד וכך מצופה שיהיה. הרי נבחרי הציבור נבחרים על בסיס המצע שלהם, על בסיס דעותיהם ואמונותיהם, בין היתר כיצד לדעתם על המדינה להתנהל, לחלק את משאביה ועוד".

"האם אתה מציע שנבחרי הציבור יצהירו על דבר אחד ויעשו בפועל את ההיפך? התפקיד כמובן מחייב להקשיב ולשרת את הכלל, אבל לא מחייב להחליף אידיאולוגיות ואמונות. אני סבורה שמחלוקות אידיאולוגיות היו וכנראה תמיד יהיו ולא נכון ששיח של אהבה, כבוד ואחדות יהיה תלוי בוויתור עליהם. המפגש אמש לא בא לשנות דעות, אלא לנסות ולשנות שיח וסגנון. אני מניחה כבוד הרב שיש לנו עוד הרבה על מה לדבר ומקווה שאף נעשה זאת".