כשחושבים על כדורגל בירושלים, השם הראשון שקופץ הוא לראש הוא בית"ר ירושלים, שש אליפויות ישראל, שמונה גביעי מדינה ועשרות אלפי אוהדים ממלאים את טדי. אבל התואר הראשון של עיר הבירה הגיע בכלל מהיריבה העירונית הפועל ירושלים, שמאז הספיקה לצאת למסע ארוך שכלל התרסקות קשה, פיצול ביציע וחזרה עד למקום הרביעי בליגה בעונה החולפת.
אז לכבוד ראש השנה, נסיים עם את סדרת הסיפורים על הקבוצות שהחלו מחדש, עם הקבוצה האדומה מבירת ישראל. הקבוצה הוקמה בשנת 1926, והייתה חלק מהקבוצות שהקימו את ליגת העל בארץ ישראל בשנת 1931/1932, אך סיימה במקום האחרון עם ניצחון בודד בעוד המשטרה הבריטית זוכה באליפות.
להתחיל הכול מחדש: סיפורה של הפועל תל אביב
0
0
באותו הזמן לא היו ירידות ליגה, וגם בשתי העונות שלאחר מכן, סיימה הפועל במקום האחרון כשהיא ללא ניצחון. לאחר מכן במשך מספר שנים לא השתתפו האדומים בליגה בשל הבעיות הביטחוניות שנבעו מהמרד הערבי, ומנעו מעבר בין המחוזות השונים. בחלק מהשנים הליגה חולקת למחוזות ולא נקבעה אלופה, בשנת 1940 הוחלט שמחוז תל אביב יחשב לאליפות ישראל, הפועל סיימה שנייה במחוז ירושלים, מה שלא שינה הרבה.
בשנים הראשונות הפועל ירושלים הקבוצה הבכירה בעיר
ב-1942 הוחלט לקיים פליאוף בין מנצחות המחוזות על האליפות, הפועל סיימה שלישית במחוז ירושלים ולא העפילה. הליגה אוחדה ב-1944, וב-1950 אחרי קום המדינה לראשונה התקיים מערך ירידה ועלייה בין הליגות והפועל התמקמה בליגה השנייה. דווקא היריבה העירונית בית"ר עלתה ליגה ב-1954, אך ירדה עונה לאחר מכן.
באותם שנים התקיים הדרבי ירושלמי ראשון ב-1947, בו בית"ר ששיחקה תחת השם נורדיה, בגלל האיסור של הבריטים על פעילות של בית"ר, ניצחה 1:3. בעונת 1955 עברה הפועל לאצטדיון משלה, אצטדיון קטמון ועזבה את אצטדיון ימק"א בו שיחקה בית"ר. הקבוצה שיחקה באצטדיון עד שנת 1980.
הפועל חזרה לליגה בסיום עונת 1956/57 ובעונת הראשונה בליגה סיימה במקום העשירי, עונת 1959/60 הייתה עונת השיא של המועדון שסיים במקום הרביעי בליגה מרחק של שש נקודות בלבד מהאלופה הפועל פתח תקווה. באותם שנים האדומים הצליחו לבסס את עצמם כקבוצת מרכז טבלה בליגת העל, והקבוצה הבכירה בעיר כשבית"ר הייתה קבוצת אמצע טבלה בליגה השנייה.
ירושלים של זהב
בעונת 1966/68 שהייתה עונה כפולה ממספר סיבות פוליטיות וספורטיביות, שוחקו 60 משחקים והפועל הצליחה לסיים במקום החמישי. בסיום אותה עונה עלתה בית"ר לליגה הראשונה, ולראשונה בהיסטוריה שתי הקבוצות שיחקו בליגה הראשונה. הדרבי הראשון בליגה הבכירה שהתקיים בעונה לאחר מכן, נצבע באדום כשבאותה תקופה משחקים בהפועל השחקנים הגדולים, נחום תא שמע, אלי בן רימוז', ועלי עות'מאן שהיה השחקן הערבי הראשון בנבחרת ישראל (יחד עם ג'ימי טורק).
בעונת 1969/70 סיימו שתי הקבוצות הירושלמיות, צמודות בטבלה עם 10-10-10 במאזן הניצחונות הפסדים, ותיקו, כשבית"ר מסיימת מעליה בגלל הפרש שערים. כשבמפגשים הישירים כל קבוצה מנצחת פעם אחת. עונת 1972/73, היה רגע השיא של המועדון, כשהקבוצה סיימה במקום השלישי, אך העיקר היה עם תואר ראשון לירושלים בגביע המדינה.
הפועל דילגו מעל הפועל חיפה בשלב הראשון 0:2 ו-1:3, ברבע הגמר הביסה את שמשון תל אביב עם 0:8 במשחק הראשון, וניצחון טכני במשחק השני אחרי ששמשון לא התייצבו. ניצחו את הפועל ת"א בחצי הגמר עם 1:2 בסיכום שני המשחקים, בדרך לתואר ההיסטורי עם ניצחון 0:2 בגמר במשחק חד צדדי מול הכוח רמת גן האלופה של אותה שנה מול 17,000 צופים בבלומפילד.
אלפי האוהדים המאושרים פרצו למגרש והכותרות למחר הכריזו: "ירושלים של זהב", והגדירו את השמחה כ: "שמחה שאולי רק ירושלמים יוכלו להבין". האוהדים שהסתערו על שחקניהם כמעט חטפו את הגביע, והכריזו: "הגביע הוא שלנו"!.
מגביע המדינה לליגה השלישית
כגודל השמחה כך גודל ההתרסקות כשעונה לאחר מכן הפועל סיימה במקום ה-11 בליגה, והודחה עוד לפני שמינית הגמר עם הפסד 1:3 בדרבי בסיבוב החמישי. הפועל המשיכה לנוע בין שיפולי הצמרת למרכז הטבלה לפני שירדה ליגה בעונת 1978/79 כשבאותם שנים בית"ר ממשיכה לחזק את ההגמוניה בעיר עם שני גביעים ושלוש סגניות בליגה.
בית"ר עצמה ירדה עונה לאחר מכן בעוד הפועל עולה בחזרה, אך גם הצהובים- שחורים חזרו בחלוף שנה. בעוד הפועל ירדה שוב בעונת 1982/83. הפועל החלה להתנדנד בין הליגות, כשבית"ר זוכה באליפויות ראשונות לעיר הבירה, ומוסיפה שלושה גביעים בשנות ה-80. בשנת 1995, שלוש שנים לאחר שהקבוצות הירושלמיות עברו לשחק באצטדיון טדי ונפרדו מקטמון וימק"א, נמכרה הפועל ירושלים ליוסי יונה, שצירף אליו לניהול את ויקטור יונה.
הקבוצה עוד הגיעה לגמר גביע המדינה ב-1999 שם הפסידה למכבי חיפה, אך עונה לאחר מכן הגיעה ההתרסקות הגדולה כשסיימו במקום האחרון בליגה, והודחו בגביע כבר בסיבוב השמיני, הראשון בו קבוצות ליגת העל מצטרפות עם הפסד 0:2 בדרבי. שנה לאחר מכן ירדה עד לליגה השלישית, והפכה לקבוצה שנעה בין הליגה השנייה לשלישית.
הפועל ירושלים והפועל קטמון
בעונת 2002/03, הייתה הפועל על סף עלייה לליגת העל, כשהייתה צריכה ניצחון במחזור הסיום ברעננה, אך סיימה בתיקו מה שזכה לשם "טראומת רעננה". ההידרדרות הלכה וגברה כשבעונת 2006/07, לא יכלו אוהדי הפועל להגיע למשחקים מכיוון שלקבוצה לא היה כסף לשלם לחברת האבטחה, בסיום אותה ירדו שוב לליגה השלישית.
השפל הנוראי הביא חלק מהאוהדים לעשות מעשה, ולאחר שלא הצליחו לקנות את הקבוצה מידי בעליה המסוכסכים החליטו על הקמת קבוצה חדשה, בהתחלה חברו להפועל מבשרת/אבו גוש, אך לאחר שנתיים הקימו קבוצה עצמאית בליגה ג, בשם "הפועל קטמון ירושלים". במקביל הקבוצה המקורית עברה לניהול חיצוני, שהצליח לעלות אותה לליגה הלאומית, אך עזב אחרי שנתיים והקבוצה חזרה לליגה א.
ארבע שנים לבד אחרי שהוקמה הפועל קטמון היא הגיעה אל הליגה הלאומית, שם הפועל ירושלים הייתה. למעט ירידת ליגה לעונת אחת הפועל קטמון התקבעה בצמרת הלאומית אך לא הצליחה לעלות ליגה, באותם שנים נפגשו הקבוצות שבע פעמים, למשחקי דרבי שהיו קשים לאוהדים משני הצדדים, אלו שנשארו עם הקבוצה המקורית ואלו שעזבו, נעשו ניסיונות איחוד לאורך השנים שלא צלחו.
בחזרה לצמרת הכדורגל הישראלי
בשלושה דרבים ניצחה הקבוצה החדשה, בשניים המקורית ושניים נוספים נגמרו בחלוקת נקודות. החובות של הקבוצה המקורית הלכו וגדלו ובעונת 2018/19 ירדה עד לליגה הרביעית, לעונה הבאה היא כבר לא נרשמה והפועל ירושלים חדלה להתקיים. בעקבות ההתפרקות קנתה עמותת האוהדים של הפועל קטמון, את הזכויות על השם וההיסטוריה, והפכה להפועל ירושלים.
בעונת 2020/21 הגשימה הפועל ירושלים חלום של שני עשורים כשעלתה לליגת העל, כשתחת הנהגתו של המאמן הצבעוני זיו אריה שסיימה במקום השני בליגה אחרי הפועל נוף הגליל. בעונה שלאחר מכן שרדה הקבוצה בליגה ברגעים האחרונים, כשעונת השיא הגיעה בעונה החולפת ב-2022/23 עם פליאוף עליון ומקום רביעי בליגה.
במהלך העונה ניצחה הפועל ירושלים פעמיים את האלופה מכבי חיפה, כולל 0:3 בסיבוב הראשון. הפועל גם ניצחה דרבי, עם 0:1 דרמטי בסיבוב הראשון מול עשרות אלפי אוהדי בית"ר המומים. אז האם חמישים שנה אחרי התואר הראשון, יצליחו האדומים מהבירה לזכות בעוד תואר?
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים