אחרי 13 שעות ארוכות של דיונים, הדיון בבג"ץ על החוק לצמצום עילת הסבירות הסתיים הערב (שלישי), כשפסק דין צפוי להינתן בחודשים הקרובים. לממשלה והכנסת ניתנו עוד 21 ימים לטובת השלמת טיעונים בכתב.

לקראת סוף הדיון, עו"ד אילן בומבך ביקש להבהיר את דבריו שנאמרו על מגילת העצמאות, אשר עוררו סערה ציבורית נרחבת. "ראיתי שעשו עליי סיבוב על מה שאמרתי כל מיני גורמים באופוזיציה. דבריי המאד ברורים שממשלת ישראל ואני הקטון תומכים ורוצים שהכרזת העצמאות תמשיך להיות המסמך המכונן" טען. "כל מה שאמרתי זה לא חלילה לפגוע באנשים שחתמו על ההכרזה – כל מה שאמרתי שבית המשפט הזה לא נתן תוקף על חוקתי להכרזת העצמאות. לממשלת ישראל אין לה כוונה לשנות את הכרזת העצמאות או לבטל אותה כמלוא הנימה".

העו"ד שמיצג את הממשלה, אילן בומבך (צילום: יונתן זידל, פלאש 90)

רוטמן: "אל תנסו לקחת לעם ישראל את הדמוקרטיה"

כאמור, בתחילת הדיון יו"ר וועדת חוקה שמחה רוטמן נשא דברים בפני השופטים, שקטעו את דבריו פעם אחר פעם. רוטמן השיב להם כי מבחינתו הם לא אמורים לדון ואין להם סמכות לדון בחוק היסוד.

רוטמן תקף את עצם קיום הדיון ואמר: "למעשה, עצם קיום הדיון הזה מעיד שבית המשפט לא מכבד את שיקול הדעת של הציבור. עצם המחשבה כאילו ניתן לקיים דיון משפטי, נקי וסטרילי, כשהשאלה הבסיסית העומדת לדיון היא האם בית המשפט פועל כשורה כיום? או פעל כשורה בעבר, מעידה על טשטוש ערכי".

האם אתם יכולים להיות אלה שישפטו בשאלה זו, ללא מורא, ללא משוא פנים, ללא שתהיו משוחדים בשל כך שאתם עוסקים בכבודכם, במעמדכם ובסמכויותיכם? ברור לי שאתם חושבים שאתם פועלים כשורה, אבל אם אתם תהיו הפוסקים האחרונים גם בשאלה הזו, היכן האיזונים? היכן הבלמים?".

רוטמן בדיון היום (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

בהמשך טען בומבך כי שופטי העליון "מדברים על תרחיש קיצון". לדבריו "הממשלה והכנסת מצפים שהעליון יסמוך עליהם. שלא יעשו שימוש במה שעלול להיחשב בנשק גרעיני – העתירות נגד חוק יסוד זה נשק יום הדין". בהמשך לדברים טען השופט עמית, כי העליון הוא בית המשפט המרוסן בעולם,  1.6 החלטות בשנה. אז בוא תסביר לי למה? למה צריך את התיקון הזה?". השופט עמית העיר: "הדין זו עילת הסבירות".

"הרעיון של ההפיכה – מבנה שמתאים לתיאוקרטיה"

מנגד, יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגע אמר כי "הרעיון של ההפיכה המשטרית הזאת להפוך את רשויות השלטון של מדינת ישראל יהיו במבנה אנכי כך שהרשות המחוקקת והרשות השופטת יהיו כפופות לרשות המבצעת זה מבנה שמתאים לתיאוקרטיה".

במהלך הצהרתו השופטים השמרנים הקשו על הטיעון של שרגא שיש פגיעה ברכיב הדמוקרטי של המדינה. שרגא גם עשה בפתח דבריו השוואה לעליית המשטר הנאצי.  השופט יחיאל כשר לעו"ד אליעד שרגא: "מה הקשר בין התיקון של הסבירות לפגיעה בעצמאות בית המשפט – עצמאות בית המשפט היא שהוא פוסק לפי היקף שיקול דעתו. לא על היקף סמכותו".

בהמשך הדיון, השופט נעם סולברג הבהיר שתיקון עילת הסבירות דרך הכנסת היא איננה הדרך הנכונה : "מי שרצה בתום לב או לא בתום לב לחבר בין ההרצאה לבין החקיקה עכשיו אז הסופתי שלא נקטתי כל עמדה. אם רוצים להיאחז בתיקון החוקתי שאינו חוקתי – הדוקטרינה צריכה להסתכל במבט רחב ולא להשקיף על כל חוק יסוד בחוקה נפרדת. עוד לא הגענו למצב של חוקה השימוש בדוקטרינה הזו בלתי אפשר בשלב הנוכחי".

הנשיאה חיות התייחסה לדבריו של השופט וציינה:  כי "עילת הסבירות היא אחד הכלים המרכזיים שיש לבית המשפט, שהתפתח בפסיקה. גם חברי סולברג סבור שיש לצמצמה לא סבר שהפלטפורמה לעשות את זה היא חוק יסוד. המקום הטבעי לצמצמה במקום בו התפתחה בית המשפט".