אחרי תשובת הייעוץ המשפטי לכנסת, גם הממשלה מגישה את התייחסותה לעתירה נגד החוק לצמצום עילת הסבירות ודורשת מבית המשפט העליון לדחות את העתירה על הסף.

את התגובה הגיש עו"ד אילן בומבך, לאחר שהממשלה החליטה לדרוש ייצוג עצמאי מהיועמ"שית, וזו אישרה את הבקשה. הדיון בהרכב מורחב של 15 שופטי העליון יתקיים ביום שלישי הקרוב.

"בתשובתה מבהירה ממשלת ישראל כי אין לבית המשפט הנכבד סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד, ולכן תגובת הממשלה ממוקדת אך ורק בעניין זה. ממשלת ישראל סבורה כי דין השאלה העקרונית בעניין הסמכות לדון בחוקי יסוד – לדחייה".

"לדחות את העתירות על הסף"

"הממשלה סבורה שאין בכוחו של בית המשפט הנכבד לשים עצמו עליון על הריבון בישראל ולנכס לעצמו סמכות ביקורת על חוקי היסוד, שהם קודקודה של הפירמידה הנורמטיבית במערכת המשפט הישראלית."

עמדת הממשלה מבהירה שהאי שוללת את הרעיון שיש בכלל לשופטי בג"ץ סמכות דיון על חוקיות של חוקי יסוד שאושרו בכנסת: "בהעדר החלטה של הריבון או נציגיו, להעניק סמכות לבית המשפט הנכבד להיות עליון גם על החלטותיו העליונות ביותר של הריבון עצמו, סבורה הממשלה כי אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לברוא לו מקור סמכות כזה בעצמו".

נשיאת העליון אסתר חיות (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

"סמכויותיו של בית המשפט הנכבד, לרבות אלו הקבועות בסעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה, לא ניתנו לו מעצמו אלא מן הריבון, בחוק היסוד. אין בכוחו של בית המשפט הנכבד לדון בתוקפן של נורמות מן המדרג שממנו הוא עצמו יונק את מקור סמכותו, כלומר חוקי היסוד; קל וחומר, בעת שמדובר על חוק יסוד: השפיטה, שהוא-הוא מקור סמכותו; וביתר שאת כשהתיקון דנן עניינו בהיקף סמכות השיפוט של בית המשפט הנכבד".

"סבורה ממשלת ישראל כי אין מקום לקיומו של דיון בטענות העותרים, שכן יש לדחותן על הסף. ממשלת ישראל סבורה כי אין די בדחיית העתירה לגופה בעניין התיקון דנן, אלא יש הכרח לדחות עקרונית את הרעיון כי חקיקת יסוד ותיקוני חקיקת יסוד הנם בני-ביקורת שיפוטית. על בית המשפט הנכבד לבטל את הצווים שהוציא, לדחות את העתירות על הסף בשל היותן בלתי-שפיטות ומחוץ לגדרי סמכותו, ולחייב את העותרים בהוצאות המשיבים."