50 שנה למלחמת יום כיפור מפרסם היום (חמישי) ארכיון המדינה אלפי תמונות, מסמכים, הקלטות ותיעודים המספרים את סיפור המלחמה הקשה, האזהרות שניתנו קודם פריצתה, האדישות שאחזה במנהיגי המדינה, ההתייעצויות הביטחוניות, ישיבות הממשלה וחומרים נוספים.

רבות דובר על אי הבנתם של האוחזים בהגה ההנהגה על הלחימה ההולכת וקרבה, הפרוטוקולים שנחשפו מעצימים את התובנות ומראים כי למרות אזהרות שניתנו, התמהמהו מקבלי ההחלטות להכין את השטח לקראת המלחמה וסמכו על צה"ל כצבא בלתי מנוצח.

משה דיין בעת ביקורו בגדה המערבית של תעלת סואץ עם פרוץ המלחמה (ארכיון המדינה)

ב-3 באוקטובר 1973, שלושה ימים קודם המלחמה, התקיימה התייעצות צבאית-מדינית אצל ראש הממשלה גולדה מאיר. בדיווח שנתן אריה שלו, ראש מחקר באמ"ן, אמר כי "מגמות סוריה לפתוח במלחמה בטווח הקצר, יש לנו על כך ידיעות".

"איני רואה את הסכנה כקונקרטיה לתקופה הקרובה"

הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר ביטל את החששות ואמר "בשלב זה אני חושב שאיננו עומדים בפני התקפה משותפת מצרית-סורית, יש תכנונים משותפים, הם היו כל הזמן. התקפה משותפת שלהם היא כמובן דבר אפשרי, אבל היא פונקציה של מצב מדיני וצבאי. וזה יוכל לקרות ביום אחד מן הימים, איני רואה את הסכנה כקונקרטיה לתקופה הקרובה".

איננו עומדים בפני התקפה משותפת מצרית-סורית. דבריו של דדו (ארכיון המדינה)

בבוקר יום המלחמה מתכנסת ישיבת הממשלה, הידיעות על פינוי חפוז של נשים וילדים שמבצעים הרוסים ברוסיה ובמצרים מצביעים כי הערבים מתכננים מתקפה על ישראל, מסקנת הנוכחים היא כי ההתקפה תחל עם חשיכה, במוצאי יום הכיפורים. משה דיין אומר למשתתפים "ברור שהמטה היה רוצה שנעשה מכת מנע, לפני שהם פותחים באש לפתוח עליהם באש, אך עם זאת מצהיר שר הביטחון: "עד שלא יפתחו באש, גם אם אנו רואים ויודעים שכל התכונה הזאת הם מכינים לנו, לא נהיה אנו הראשונים הפותחים במלחמה".

לקראת סופה של הישיבה נשמעת אזעקה עולה ויורדת, לאחריה נכנס תא"ל ישראל ליאור, מזכירה הצבאי של ראש הממשלה ומדווח: "זה מתחיל כבר ויש הזנקות בסוריה, הסורים פתחו באש".

זה מתחיל, הסורים פתחו באש. תא"ל ישראל ליאור (משה פרידן/לע"מ)

"יש לנו מלחמה קשה מאוד, הקרבות קשים"

במקביל דאגתה של ראש הממשלה על המצב במאבק המדיני מול הערבים ותומכיהם המבקשים להציג כי ישראל היא זאת שפתחה בהתקפה על סוריה ומצרים. בישיבה שנערכת בסופו של יום – מוצאי יום הכיפורים גולדה רועמת על דבריו של מובוטו ססה סקו נשיא קונגו שאמר כי ייתכן ואין מנוס מניתוק היחסים עם ישראל: "מצד מובוטו זה באמת שפלות, אין מילה מתאימה יותר בשבילו, מה לא עשינו בשביל ארצו ובשבילו, אם יש לו צבא לגיבור הזה הרי כל זה אך ורק תודות לנו. ולפני ימים אחדים ביקש שקצינים שעמדו לנסוע כבר הביתה שיישארו אצלו".

בישיבת הממשלה שהתקיימה למחרת – ה-7 באוקטובר שררה אווירת נכאים, הרמטכ"ל פתח בדבריו וסיפר לחברי הממשלה: "אנחנו בשלב הבלימה והוא באמת שלב קשה, יש לנו מלחמה קשה מאוד, והקרבות הם קשים. התברר שהמצרים השיגו קצת יותר הישגים אבל התעייפו בעצמם והתקדמותם נבלמה, לעומת זאת הצליחו הסורים בשעות האחרונות של הלילה לפרוץ באופן חמור".

 

הקרבות קשים מאוד. פינוי פצועים באיזור הלחימה (ארכיון המדינה)

בישיבה נוספת שהתקיימה באותו היום לקראת ערב התוודה שר הביטחון משה דיין: "אני רוצה להתוודות שהערכתי לפני המלחמה הזאת הייתה הרבה יותר נמוכה לאופן שבו הערבים יילחמו והרבה יותר גבוהה על היכולת שלנו ביחסי כוחות הקיימים, התוצאות שישנן עכשיו בקרב הן לעת עתה כי הלחימה הערבית היא הרבה יותר גבוהה מששערנו ויכולת ההתמודדות שלנו ביחסי הכוחות הגרועים איננה נותנת את התוצאות הטובות שציפינו להן".

צליחת התעלה והסכם הפסקת האש

מבצע 'אבירי לב' היה נקודת המפנה במלחמה בה צה"ל יזם סדרה של קרבות שמטרתם צליחת תעלת סואץ וכיבוש השטח ממערב לה, ובשיאו כותרה הארמייה השלישית המצרית. מן הפרוטוקולים שנחשפו עולה כי בדיון מיוחד שנערך שלושה ימים לפני המבצע העלה הרמטכ"ל אלעזר חששות אם פעולה זו תמוטט את הצבא המצרי ותתרום להפסקת האש הרצויה מבחינתו.

חששות הרמטכ"ל לפעולת צליחת התעלה (ארכיון המדינה)

בדיווח שנתן האלוף ישראל טל, סגן הרמטכ"ל לראש הממשלה באמצעו של הקרב אמר כי "המצרים לא תפסו עוד את העניין, עשינו להם הטעיות ותשומת הלב שלהן מופנית לשם, היה לנו מזל והארטילריה שלנו החזיקה תחת אש חזקה, במלחמה אי אפשר לדעת, זה יכול להיות מבצע מכריע שאין כדוגמתו". צליחת התעלה הושלמה בהצלחה והיוותה תפנית חשובה במלחמה.

ב-24 באוקטובר נכנסה לתוקף הפסקת האש.

 

הודעה על הפסקת האש (ארכיון המדינה)