הבוקר ימלאו שלושים שנה לישיבת הממשלה בה הובא הסכם אוסלו השנוי במחלוקת לאישור השרים וחברי הממשלה, בישיבה ההיסטורית השתתפו גם מפקדים בכירים בצה"ל ובראשם הרמטכ"ל דאז, ומי שכיהן לימים כראש ממשלת ישראל, אהוד ברק. לקראת המאורע שחרר אתמול ארכיון המדינה את פרוטוקולי הישיבה בה דנו החברים בהסכם, בהשלכותיו הביטחוניות, ואף בהכלת הפגנות הימין בישראל.

מן הפרוטוקולים עולה התמונה כי גם האנשים שאימצו את ההסכם עם ארגון הטרור אש"ף בראשותו של רב המרצחים יאסר ערפאת חששו מן התנאים השונים שהובאו בהסכם, ומהיכולות של המשטרה הפלסטינית שהוקמה והתחמשה בחסות ההסכמים שהובילו האמריקאים, חששות שלימים התבררו כמוצדקים, ואף היו עדינים ביחס למציאות העגומה באינתיפאדה השנייה.

רב המרצחים יאסר ערפאת (צילום:Moshe Shai/FLASH90)

רבין: "ההתיישבות היהודית סיבכה את החיים"

עם תחילת הישיבה פתח ראש הממשלה דאז יצחק רבין: "אני רוצה לפתוח ולומר, זה הסכם לא פשוט, ברור שלו אנחנו מנהלים את המשא-ומתן עם עצמנו, אני בטוח שהניסוחים היו הרבה יותר טובים. יש בניסוחים גם ניסוחים לא סימפטיים, אני מנסח את דברי בזהירות. אבל מוכרחים לראות את כל המרכיבים השונים בראיה הרבה יותר כוללת".

רבין התייחס להתיישבות ואמר: "ההתיישבות היהודית בעיקר באזורים הצפופים סיבכה את החיים, זו הייתה המטרה הפוליטית שלה. זו הייתה התיישבות פוליטית ולא ביטחונית, בלי שום תרומה ביטחונית, הייתי אומר כמעט ההיפך אבל לא אגיד את זה, הם באים הנה להפגין, אבל צה"ל וחיילי המילואים שומרים על הישובים שלהם, לא הם".

זה הסכם לא פשוט. יצחק רבין ז"ל (צילום: משה שי, פלאש 90)

פרס: "תן לו נשק, תן לו משטרה"

בהמשך הישיבה הסביר רבין כי "יש ערבי שרוצה שלום, יש מיעוט ערבי (חמאס) שמתנגד לשלום, המיעוט חמוש הרוב לא חמוש, אני אומר בואו ניתן לרוב את המשטרה כדי להגן על עצמו, בירדן המלך התגבר על חמאס". בתגובה ענה לו שמעון פרס ששימש באותה העת כשר החוץ: "גם אני חושב (שאש"ף יגבר על חמאס), אך תן לו נשק, תן לו משטרה".

"תראה איזה מצב אבסורדי" המשיך פרס, "מאש"ף אתה לוקח את המשטרה, לחמאס אפילו אתה משאיר כמה אקדחים, הרי זה לא חשוב כמה אקדחים יש לו, גם חשוב מי מוכן יותר לירות ולהרוג, אש"ף במצב נורא – הם נשארו בלי כסף, בלי נשק ובלי ידידים, באיזה שהוא מקום אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, נניח שאש"ף ייעלם, מה יהיה אז, עם מי נדבר, על מה ננהל משא ומתן, עם מי ננהל משא ומתן".

נניח שאש"ף ייעלם, עם מי נדבר. שמעון פרס (צילום: פלאש90)

ברק: "מקריאה ראשונה אני מבחין בבעיות קשות"

בהמשך הישיבה פנה רבין לנוכחים: "ברצוני לומר שלא שיתפתי את הצבא בכל השלבים הללו מסיבה פשוטה, הבעיה בעיקרה היא פוליטית וההכרעה היא פוליטית, צה"ל לדעתי מסוגל לתת את התשובות במצבים השונים. כמובן, זה מצב פחות נוח מאשר המצב הנוכחי מבחינה ביטחונית, כי במצב הנוכחי יש חופש מלא להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר".

בשלב זה רשות הדיבור ניתנת לרמטכ"ל דאז, אהוד ברק: "כמוכם קראתי את המסמכים בצורה מדויקת רק ביממה האחרונה, מקריאה ראשונה אני מבחין בבעיות קשות ביותר ביישום רכיב הביטחון בתוך ההסכם הזה, הן בשלב של עזה ויריחו, והן בשלב היותר רחוק. זו נסיגה מרצועת עזה ויריחו כשעדיין הישובים הישראליים, התנועות של ישראלים נשארים באחריות ישראל, באחריות צה"ל".

מדובר פה על משטרה פלסטינאית חזקה. אהוד ברק (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

ברק ממשיך ומתייחס לאחד הנושאים הטעונים בהסכם, "הדבר הבא הוא נושא המשטרה הפלסטינאית, מדובר פה על הקמת משטרה פלסטינאית חזקה, יש לשים לב שיש פה פתח לחיצוניים, גם שוטרים חיצוניים – ויש כבר שוטרים פלסטינאיים שעברו אימון בירדן ועכשיו יוצאת קבוצה נוספת, הם עשויים להביא אנשים נוספים ולעשות להם הכשרה קצרה, כולל אנשים עם רקע של השתייכות לארגונים צבאיים או פרה צבאיים פלסטינאיים, אנשי "צבא השחרור הפלסטינאי". שר הפנים אריה דרעי מתערב ואומר כי "אנו עדיין במצב שאפשר לקרוא להם ארגוני טרור, לא צריך להרבות מילים".

חיים רמון: "זכותו של הימין להפגין"

בישיבת הממשלה התייחסו גם למחאות הימין נגד ההסכם המסתמן, שר הבריאות חיים רמון פנה לראש הממשלה ואמר: "אני בהחלט חושב שצריך להקפיד על כך, שלא זו בלבד שזכותם להפגין וזכותם לנקוט בכל האמצעים הלגיטימיים, אלא שהממשלה תבטיח את זכותם זו". רבין עונה: "לא צריך להגזים".

זה קרב על הדמוקרטיה. חיים רמון (צילום:Ari Dudkevitch / FLASH90)

רמון השיב: "אני מציע להגזים, מכיוון שזה קרב על דמוקרטיה, ובדמוקרטיה צריך לאפשר לאזרח להפגין באמצעים לגיטימיים והשלטון צריך לאפשר לו לעשות זאת". רבין: "אבל לא הטרדות בלתי פוסקות, הבעיה היא מה זה אמצעים לגיטימיים". בסיומה של הישיבה אישרה הממשלה את ההסכם ברוב של 16, שניים נמנעו כאשר אחד מהם הוא שר הפנים אריה דרעי.