"המשאית שהמתינה בקצה השכונה כבר הייתה כמעט מלאה כשמשפחת קלימי הגיעה אליה. שרה נגררה אחריהם וכל מהותה נקרעה בין ביתו של סבא, שם הייתה אמא, לבין המשאית שתביא אותה סוף סוף אל ביתה בירושלים הרחוקה…"

שרה שקעה אל תוך עצמה ורק מדי פעם הביטה לאחור, מדמיינת לראות את אמא מגיחה אליה מן הסמטה. אבל כל שראתה היה כמה משכניהם המוסלמים שהחלו מתגודדים סביב המשאית, ובמרחק מה מהם עמדו כמה שוטרים. רגע לפני שטיפסה אל המשאית, הסתובבה שרה ומבעד למסך דמעותיה ראתה את אמא מנופפת אליה בשתי ידיים נישאות מעל ראשה.

"שרה! חכי, שרה!"

רגע לפני הגאולה, שרה, גיבורת ספרי "בית נע ברוח", נקרעת מעל אמה ומשפחתה. כל-כך הרבה תקוות, חלומות וכיסופים מתנפצים אל לוח ליבה, רגע לפני שחלום הבית בירושלים עומד להתגשם. ולמרות הכל, היא יוצאת למסע הסוער וסוללת לה דרך בתוך הקשיים הרבים, בדיוק כמו כל האנשים שהגיעו לארץ הזאת, בנו אותה, הקריבו למענה, כאבו ושמחו בה.

יש ברגע הפרידה הזה מן הכאב שבא עם הגירה ועקירה. כאב של פרידה מכל מה שמוכר ואהוב, לעיתים גם ממשפחה, ויציאה לדרך ולארץ לא נודעת. למעלה מ-75 שנים חלפו מימי החלוציות הראשונים וממש בימים אלה, כשהמדינה הצעירה עדיין נאבקת על חייה ודרכה, תנועה הפוכה של פרידה והיפרדות צוברת תאוצה בקרב רבים. יש המבקשים להיפרד מכל מה שמוכר ואהוב (וכנראה גם ממה שפחות אהוב) בעם ובמדינה שלנו, ולצאת שוב אל הגלות. הפעם, מבחירה. מכל צד מלהיבים חרמות וחרמות שכנגד, משחיזים מילים כסכינים וחותכים זה לזה בבשר החי.

לא לומדים מההיסטוריה

במקום שבו אין מנהיגות, גם רעיונות מוזרים ומופרכים קונים להם מקום בקרב ההמון. האחרון שבהם הוא הרעיון לחדש ימינו כקדם – להפריד ולפלג את העם לשתי ממלכות: ממלכת יהודה וממלכת ישראל. ממלכה לליברלים וממלכה לשמרנים. כששמעתי לראשונה על רעיון חידוש הממלכות, זה היה כאילו כל הצבעים בעולם כבו פתאום והוא נצבע בשחור ולבן חד-משמעי. מבהיל לחשוב שעל מצע הרוחות הסוערות בתוכנו בימים אלה, גם רעיון עיוועים שכזה על פילוג העם לשני עמים, אוסף סביבו תומכים ומאמינים. כאילו מעולם לא הייתה מלחמת אחים בתולדותינו, כאילו לא הוקרבו מספיק חיים למען העם האחד והמדינה האחת.

בחילופי המהלומות בין המחנות כיום, כל צד מרגיש נרמס, שקוף, לא מיוצג וכולם שוכחים להיות עם ואדם ולא השתקפות פוליטית. באופן מעורר חלחלה, מונחים שעד עכשיו דיברנו בהם בהקשרים של האויבים המקיפים אותנו מכל עבר, כמו חילופי אוכלוסיות, היפרדות, פדרציות או שתי מדינות לשני עמים, תופסים פתאום מקום לגיטימי בשיח על פילוג העם היהודי לשני עמים.

ברגעים כאלה, עצוב עד מאוד להבין שבמקום ללמוד מההיסטוריה, יש מי שמבקשים לשחזר אותה על כל קלקוליה. הרי מרגע ההיפרדות וההתפצלות לשתי ממלכות לאחר מותו של המלך שלמה, נמשכה מלחמת אחים עקובה מדם לאורך כ- 130 שנים! ואי אפשר להימנע מלתהות: האם זה מה שאנחנו מבקשים לעצמנו בימים אלה?

אף אחד כנראה לא רואה עצמו רק כליברל או רק כשמרן. זו דיכוטומיה של הגדרות שמתעלמת מהמורכבות של בני אדם שחיים על רצף שיש בו כל האפשרויות. האם באמת התשובה היא להפריד בין הורים וילדים שחושבים שונה אלה מאלה? או בני זוג? אחים ואחיות? ומה עם הזכות הבסיסית של כל אדם לחיות את חייו בכל הגוונים מבלי שיצמצמו אותו להגדרה כזו או אחרת? ואיזו ליברליות היא זו שמאלצת אנשים לחיות רק בצבע אחד? להיות ליברלי או שמרני. נראה שאפילו הדרך הליברלית עצמה לממלכה הנפרדת, מביטה על המציאות באופן שמרני מאוד, כשהיא מחלקת את בני האדם באופן חד-ממדי שכזה.

שרה, גיבורת הספר, נפרדת מאמא שלה וממשפחתה בעל כורחה כדי להגיע לעיר כיסופיה ירושלים. במהלך חייה היא נפרדת מבתים רבים שמהווים עבורה בתים זמניים, נעים ברוח, ומחפשת תמיד את הבית החסר בתוכה. לנו, לכל מי שחי כאן, יש בחירה וברירה – חופשית יותר או פחות. יש לנו בית – קטן ככל שיהיה ביחס לעולם הרחב. יש לנו משפחות וקהילות. אין לנו זכות לפרק את כל מה שנבנה בעמל רב על גבם של מי שהקריבו עצמם למען קיומנו כעם אחד במדינה אחת.

לעלות בחזרה על דרך המלך

אולי זה הדור הזה שממהר לחתוך ולעזוב כשמשהו לא עובד. אולי זה הפחד מעתיד לא בהיר ואולי זה רק כדי להרגיש שיש אלטרנטיבה. בכל אופן, זה הזמן שמנהיגים ינהיגו וייתנו לעם להיות עַם. להיות בני אדם שנלחמים על מה שיש ומה שהושג בדם, צער וכאב ולא לנטוש ולהחרים, לא להיפרד ולהתגרש.

זה הזמן לנצח את עצמנו, להתחיל לרפא פצעים ישנים וחדשים ולעלות על דרך המלך, שגם אם אינה הבחירה הקלה, בעיניי היא הבחירה היחידה שתשאיר אותנו כעם מאוחד בארץ אחת.

==

אהובה בר-לב היא ירושלמית מבטן ומלידה. חובבת אפייה, נשואה, אמא וסבתא, ועוסקת גם בניהול תוכן, בכתיבה ובעריכה של מאמרים, כתבות וספרי עיון. בשנים האחרונות כתבה סיפורים קצרים לקהל קוראיה בפייסבוק. "בית נע ברוח" הוא ספר הביכורים שלה (קינמון הוצאה לאור)