אנו נמצאים כיום בתקופה בה יש מאבק תרבותי גדול במדינת ישראל על זהותה של המדינה ועל זהות בכלל: זהות האומה, זהות המשפחה וזהות האדם. התרבות הפוסטמודרנית עמלה לפרק את כל הזהויות המוחלטות ולהפוך אותן לזהויות יחסיות. כלומר כל אחד בוחר לעצמו את זהותו מתוך שוק זהויות אינסופי. בפועל זו תרבות שמחנכת את אנשיה להיות חסרי זהות בכלל, משום שזהות שכל יום יכולים להחליף אותה היא לא באמת זהות. אנשים חסרי זהות הם אנשים שמנותקים מההיסטוריה ומהעבר שלהם כי הם לא חיים רצף היסטורי ותרבותי.

חוסר זהות זה מנתק את האדם גם ממשפחתו משום שאין שום משמעות למילים "אבא" ואמא", מה עוד שתרבות זו מעודדת מלכתחילה הולדת ילדים חסרי אבא או אמא. תרבות זו שנראית נוצצת מבחוץ, המלווה בהרבה יח"צ תקשורתי ותרבותי – היא תרבות של מוות, תרבות של בדידות, ותרבות שבעיקר הורסת את החיים ולא בונה אותם. בשורש הכל התרבות הפוסטמודרנית כופרת באמת או במוסר מוחלטים, ובכך מדרדרת את החיים האנושיים לחיים חסרי ערכים ומוסר.

שגיאה: סוג קובץ לא נתמך

מנגד, יש אנשים שקמים נגד תרבות זו ונלחמים בהשפעתה על החברה. שתי קבוצות דומות אך שונות עומדות כיום בישראל אל מול התרבות הפוסטמודרנית. קבוצה אחת היא השמרנים וקבוצה שניה היא תלמידי חכמים ואנשי אמונה. בגלל שחלק מהמסקנות שלהם הן דומות, שתי קבוצות אלו, השמרנים ואנשי אמונה, משתפות פעולה ומרגישות קרובות זו לזו. אולם חשוב לדעת שיש הבדל גדול מאד בין השמרנים ובין אנשי אמונה.

אפשר להגדיר את ההבדל בכמה צורות שאחת מהן היא היחס בין דרך ארץ ובין תורה.

השמרנות יושבת על המוסר הטבעי הבריא של בני אדם. אנשים שמרגישים באופן טבעי את חשיבות הלאום, המשפחה וההבחנה שבין גברים לנשים. אנשים שמבינים שפירוק הזהויות פוגע בחברה ובאנשים ולכן הם נלחמים בו. זו מלחמה חשובה ביותר, אולם השמרנות היא התנגדות של חול, התנגדות טבעית שיש בה גם מהמשותף לשמרנים מעמים אחרים.

אנשי האמונה הנלחמים בתרבות הפוסטמודרנית, הם אינם שמרנים, או לפחות לא אמורים להיות. הם באים מתוך מבט של קודש, מתוך תורה. אמנם גם השמרנים וגם אנשי אמונה מסכימים בשורה התחתונה שיש לשמור על זהות לאומית, משפחתית ואישית אבל לא מאותה הסיבה.

תפקיד אנשי האמונה הוא להוסיף קומה על השמרנות הטבעית. אנשי האמונה מעלים את הסוגיות הללו לגובה רוחני אחר. למשל, ההבדל בין גברים לנשים הוא אכן טבעי, אבל הוא מתחיל בהבחנה נשמתית ובייעוד האלוקי השונה בין גברים לנשים. חשיבות הלאום בישראל אינה מסתכמת רק ברגש פטריוטי בריא אלא בסגולה המיוחדת שיש לעם ישראל ובייעוד האלוקי הייחודי שלו.  גם המשפחה אינה רק מסגרת חיים טבעית לאדם, אלא היא חלק מהופעת השכינה באומה.

אנשי אמונה גם שואלים מה תפקידה של התרבות הפוסטמודרנית בהשגחת ה' ובעיקר בדור גאולה. לשם מה היא באה מלכתחילה, ואילו נושאים רוחניים היא באה לברר. אלו לא שאלות ששמרנים עוסקים בהם.

לכן חשוב להבין, שיחד עם חשיבותם של השמרנים וחשיבות מלחמתם בתרבות הפוסטמודרנית, אסור לנו להסתפק בזה, משום שהם לבדם לא יצליחו. תלמידי חכמים ואנשי אמונה, נקראים בזמן הזה להעמיק בסוגיית הפוסטמודרניזם, ובהשלכות הרוחניות והמוסריות שלה, לטוב ולמוטב.

לאחרונה יצא ספר מאת הרב טאו שליט"א שנקרא "הברו נושאי כלי ה' – על התמודדות עם הפוסטמודרניזם". הרב טאו כבר שנים רבות עוסק בסוגיית הפוסטמודרנה והשפעותיה השליליות, וכעת הדברים יוצאים בספר מסודר. ספר זה הוא ייחודי, משום שהוא עוסק בסוגיות הללו לא ממבט שמרני אלא ממבט אמוני. מבט שיכול לעזור לכולנו ללמוד את הסוגיה הזו מתוך תורה. יש בספר קריאה לכל מי שהתורה ועם ישראל חשובים לו, להכיר את קלקולי התרבות החדשה ולהבין כיצד יש להתמודד איתה. הספר עוזר להבין את התהליכים העוברים על עם ישראל בימינו מתוך חשבון רוחני. אני מקווה שספר זה יהיה רק מבוא ראשוני לספרים רבים ומאמרים רבים שייכתבו על ידי תלמידי חכמים מתוך אמונה גדולה ועמוקה, מתוך מבט של קודש ולא רק מבט של חול.

=======

הרב איתן קופמן הוא חבר בארגון 'תודעת זהות'.