לפרופסור מרדכי רוטנברג, חתן פרס ישראל, יש סיפור חיים מרתק, הוא נולד למשפחה מחסידות גור, בגיל חמש פגש את היטלר, משפחתו עלתה לארץ ישראל רגע אחד לפני השואה, נלחם במלחמת השחרור במאבק על ירושלים, ולאחר מכן התחיל ללמוד עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה והתפתח בתחום. עם העמקה בלימודים התוודע פרופ' רוטנברג לגישת היהדות להכרת הנפש. באותו רגע, הוא צלל לנושא וערך דיאלוג בין התורה הפסיכולוגית המודרנית לבין הגישה הקבלית יהודית.
לאחר חמישים שנה של מחקר מעמיק ייסד פרופ' רוטנברג את מכון רוטנברג לפסיכולוגיה יהודית, יחד עם בתו ד"ר מיכל פכלר, ותלמידו ד"ר ברוך כהנא שניהם פסיכולוגיים קליניים, אנשי מקצוע ומרצים באוניברסיטת העברית.
סיפוק ה"אני" הוביל לספת הפסיכולוג
בבסיס השיטה עומד הרעיון הקבלי של "הצמצום" אותו האר"י ז"ל ביאר בכתביו, הבורא צמצם את האור האינסופי שבו כדי שהאדם יוכל להופיע בעולם. פרופ' רוטנברג מבאר כי "מתברר כי כדי לברוא עולמות לא מספיק לתת, צריך גם לפנות מקום". ומוסיף: "זוהי תחילתה של מהפכה, שכן סוד הצמצום משפיע על כל המערכות היחסים שלנו, בהם דווקא פינוי המקום הוא המאפשר צמיחה והתרחבות – בריאה ממש".
רעיון הצמצום, מתורגם ובא לידי ביטוי במימדים רבים: המימד התוך אישי, המימד הבין אישי, המימד הבין דורי, המימד העל-אישי, והמימד האוניברסלי. כך לדוגמה במערכות יחסים ובין בני זוג, בתוככי האדם עצמו וחלקי הנפש השונים: הצדדים הרציונליים שבנו, אל מול הצדדים הרגשיים שבנו. יחסיים בין דוריים בין הורים לילדים, ומחנכים לתלמידיהם. בכל אלו כוח הצמצום מאפשר לכל אחד ואחד מהצדדים להביא לידי ביטוי את כוח החיים שלו.
רעיון הצמצום נשמע הפוך מהשיטה של העולם המערבי, שדוגל בהעצמת האינדיבידואל. ד"ר מיכל פכלר בתו של רוטנברג, מסבירה כי "בעולם המערבי אנחנו רגילים לחשוב שאם אני מצמצם אני מתקפל, אני נחלש, נעלם. המימוש העצמי והשאיפה למושלמות, להשגיות, תחרותיות, וסיפוק ה"אני" כאן ועכשיו הם הערכים המובילים אך דווקא הם הובילו לספת הטיפולים בעיות בעצימות גבוהה של בדידות, ניכור, חוסר ביטחון עצמי, קושי ביצירת קשרים ותחושת חרדה כללית".
להתרכז בחלק הבריא בנפש
מכון רוטנברג מציע אלטרנטיבה, במקום לראות את האדם כבעיה, כמתוייג עם "חרדה" או "דיכאון", מה שלא מאפשר הרבה תימרון מסביר ד"ר ברוך כהנא, מייסד נוסף של המכון, כי "מסתכלים בטיפול על הצד החיובי באדם, הצד הבריא שיכול לרפא את הצד החולה. השיטה מדגישה את השורש הטוב בכל אדם, מעצימה את הנתינה, לא רק כאני בלבד אלא כאנחנו, פסיכולוגיה שמבוססת על היכולת התמידית לתקן את השבור ולהביא לריפוי".
ד"ר כהנא מוסיף כי "הצמצום הוא כח, ככל שאני מצמצם את עצמי אני מאפשר מקום לזולתי, מקום ששני הצדדים יכולים ללמוד, להתפתח ולהתרחב. החידוש של הצמצום יוצר דיאלוג, ומאפשר בכך לכל אדם לגלות את האור הייחודי הטמון בו ולהוציאו אל הפועל".
הסתכלות אחרת על מה שקורה בחברה הישראלית היום
גם אבי זדה, מטפל ומרצה בשיטה ויו"ר המכון, מרחיב על רעיון הדיאלוג ומקביל את השיח למה שקורה היום בחברה הישראלית. "שני צדדים שנלחמים מי יותר צודק, מי יותר מוביל וימי ינצח בסוף. צריך להסתכל במבט אחר, עמוק יותר על העניין, מה היתרונות של כל צד ומה הצרכים שלו, לא רק ברמת הסטטוס קוו אלא ברמה של מפגש בין עולמות אמיתי שייצור יצירה ישראלית חדשה".
הוא מסביר כי מה שמניע היום את הצדדים הם חרדות שצריך לתת להם מקום הוא מגדיר אותם כקליפות ומבאר "הקליפות הן ביטויים לא חיוביים בעלות אנרגיות שליליות שמאחוריהן יש ניצוץ, צריך להפריד בין הניצוץ לקליפה ולמצוא את הגרעין החיובי, המאפשר, המרחיב".
סוד הצמצום מביא בשורה לכל מערכות יחסים גם בתחום הייעוץ הארגוני, העובד הוא לא רק כלי שרת בידי המעביד אלא אדם שווה עם מעלות, רצונות וכוחות שאם יראו אותו ככזה הוא יביא רק טוב לארגון. מסביר זאת זדה כך "הפסיכולוגיה קידשה את התסביך האדיפלי, בסיפור של אדיפוס אין מקום לו ולאבא שלו, זה או אני או הוא. וכך האדם נמצא במאבק כוחות מתמיד. היהדות אומרת גם אני וגם הוא. יש מקום לכולם לצמוח, להתפתח ולגדול וזה לא על חשבון אף אחד אחר".
ראש האולפנה יצר מהפכה. לרישום לקורס לחצו
כמובן שאת הרעיונות הגבוהים מורידים לעולם קונקרטי של טיפול וחינוך, על האחרון מספר הרב ד"ר רונן בן דוד מנהל המסלול החינוכי במכון רוטנברג, וראש אולפנת נווה חנה באלון שבות, שעבר את תכנית ההכשרה של מכון רוטנברג ובעקבותיה עשה מהפכה באולפנה. "השיח באולפנה השתנה, נוצרה אפשרות של דיאלוג והכרה בכל הפרטים בצורה המיטבית שלהם". כך נוצר מודל חינוכי, אותו ניתן ליישם במוסדות חינוך רבים ונוספים.
חוקר החסידות, שלום (מתן) שלום, אף הוא ממרצי המכון, הוסיף כי שיטתו של רוטנברג פיתחה מושגים וכלים שממקדים ומעמיקים הבנת טקסטים קבליים וחסידיים בהיבטים פסיכולוגיים.
הבוגרים בקורס מתארים כי עברו מסע עם המרצה ועם המשתתפים בתכנית וקיבלו כלים פרקטיים לטיפול וחינוך שפשוט עובדים. הם מדווחים כי בעזרת המודלים הטיפוליים והחינוכיים הממוקדים שקיבלו הם יכלו לזהות את הנקודות המרכזיות בתהליך שעובר המטופל, למדו איך לעבוד איתו עם גישה מעמיקה וראו תוצאות.
אז איפה ומתי לומדים?
מכון רוטנברג מעביר קורס דו שנתי בפסיכולוגיה יהודית, בו נותנים מקום גם למודלים פסיכודינמיים קלאסיים וגם לרעיונות מכתבי האר"י הקדוש שמביאות רובד נוסף למבט על הנפש. הלימודים מתקיימים בירושלים (בימי שני אחר הצהריים) וגם בזום והיא מיועדת לאנשי מקצוע כמו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, יועצים חינוכיים, אנשי חינוך וכל מי שרוצה לרכוש רקע תיאורטי וכלים פרקטיים לשימוש בפסיכולוגיה היהודית.
בתחילת שנת הלימודים תשפ"ד ייפתח המחזור ה-י"ט ללימודי תעודה בתוכנית דו שנתית כולל: שלב א' תכנית יסודות הפסיכולוגיה יהודית ושלב ב' תכנית לימודים מתקדמים עבור מסיימי תכנית יסודות בפסיכולוגיה יהודית. הלימודים מתקיימים במרכז חיבה, רחוב הרצוג 75, ירושלים, וכיום גם באופן היברידי בצורה מלאה, כך שלא חייבים לצאת מן הבית.
לפרטים והרשמה לחצו כאן
הכתבה בשיתוף מכון רוטנברג
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים