בין חבריי ומשפחתי יש המפגינים כנגד הממשלה. אין לי ספק בכנות עמדותיהם וכוונותיהם. מאבקים אידיאולוגים מאפיינים את ההיסטוריה שלנו. הכול זוכרים את הצדוקים והפרושים. צדיק באמונתו יחיה. כדאי להיזכר בדברי ינאי לשלומציון. "אל תתייראי לא מן הצדוקים ולא מן הפרושים, אלא מן הצבועים, העושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס." כדי להבחין בין הצבועים למתנגדים האמתיים, חשוב להבחין בין שתי גישות יסוד כלפי הממשלה, מתונה וקיצונית. ממשלה גרועה או מובילה לדיקטטורה ולביטול הבחירות החופשיות.

התנגדות מתונה מבוססת על ההנחה כי המדובר בממשלה גרועה, אשר תוחלף בבחירות הבאות. ע"פ אסכולה זו נטען כי הממשלה מחלקת תקציב באופן לא הוגן ('שוד הקופה הציבורית'), מחוקקת חוקים הפוגעים בנשים ובלהט"בים, מגבירה את סמכות בתי הדין הרבניים, שריה מתבטאים בצורה נוראית, המינויים רקובים ומושחתים ועוד טענות הנשמעות בפי דוברי האופוזיציה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

המחאה באיילון (צילום: דוברות המשטרה)

שונה ההתנגדות הקיצונית. יש הטוענים כי הממשלה היא איום על הדמוקרטיה, מובילה לדיקטטורה. מטרתו האישית של נתניהו להינצל מהמשפט, ולשם כך הוא מתכנן להשתלט על מערכות אכיפת החוק. מטרת לוין להבטיח שלטון ימין, ולכן יוביל למצב שלא יהיו עוד בחירות חופשיות בישראל. בן גביר וסמוטריץ' ועוד כיו"ב. אחד מראשי האופוזיציה אמר "לא יהיו עוד בחירות חופשיות בישראל". 'הפיכה משטרית' מדמוקרטיה לדיקטטורה.

ע"פ הגישה הראשונה בבחירות הבאות ניתן יהיה להחליף את הממשלה, ולבחור ממשלה אשר תיטיב עם העם. האחרים טוענים כי לא תהיה הזדמנות שנייה, כיוון שלא יתקיימו עוד בחירות חופשיות בהן ניתן יהיה להחליף את השלטון.

דווקא המתונים יעדיפו להיאבק בממשלה מהאופוזיציה

ההבדל בהתייחסות לממשלה מסביר ואולי מחייב הבדל בשתי שאלות יסוד:

1. איום בפגיעה בביטחון ישראל באמצעות 'אי התנדבות' ואף סרבנות. אם מדובר בממשלה גרועה, אין לכך כל הצדקה. יש להיאבק בה בכלים דמוקרטיים ולהביא להחלפת השלטון. יתירה מזאת, הכנסת צה"ל למאבק הפוליטי כדי לחזק כוחו של מחנה מסוים, יקעקע את הדמוקרטיה, כיוון שהמחנה השני ינהג באותו אופן. את 'ספירת הקולות' הדמוקרטית תחליף היכולת של כל גורם לפגוע במדינת ישראל, כדי לכפות עמדתו על יריבו הפוליטי. אולם, אם המדובר בדיקטטורה הנופלת על ראשנו, יש הצדקה לסרבנות ולכל פעולה, כקרב אחרון על קיום הדמוקרטיה שלנו.

2. נכונות להצטרף לקואליציה. דווקא המתונים יעדיפו להיאבק בממשלה מהאופוזיציה. כך יזרזו את נפילת הממשלה, ויעלו את הסיכוי לבחירת אחרת טובה ממנה. נזקי הממשלה בטווח הקצר יתוקנו בטווח הבינוני או הארוך. אולם, אם אנו לקראת דיקטטורה, והממשלה הנוכחית מובילה למצב בו לא יתקיימו עוד בחירות חופשיות בישראל, חייבים למצות כל דרך כדי להצטרף לקואליציה, בתנאים אשר ימנעו אפשרות מימוש כוונת הדיקטטורה. וניתן לייצר בלמים משמעותיים מאוד: תפקידי מפתח בכנסת כיו"ר הכנסת, וועדת הכנסת וחוקה, משרדי המשפטים וביטחון פנים, שיריון הוועדה לבחירת שופטים וכיו"ב.

מתנגדי הממשלה צריכים לחשוף את הכזב

כלומר, המתנגדים המתונים יגנו בכל תוקף שרבוב הצבא למאבק בממשלה, ויסרבו להצטרף לקואליציה, בתקווה להחלפתה בדרכים דמוקרטיות. המתנגדים הקיצוניים יחפשו כל דרך להציל את הדמוקרטיה שלנו. ינקטו ויצדיקו מעשים קיצוניים ביותר עד כדי פגיעה בכוחו של צה"ל מחד, אך מאידך ינסו כל דרך להצטרף לממשלה, תוך שיריון הדמוקרטיה מפני כוונות הפיכתנו לדיקטטורה לאלתר.

הטוענים כי הממשלה מובילה לדיקטטורה, ולא תהיינה עוד בחירות חופשיות בישראל, אך שוללים על הסף הצטרפות לקואליציה בכל תנאי, עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. פוגעים בכללי המשחק ובדמוקרטיה שלנו, בעודם טוענים כי הם מגיניה האחרונים.

דווקא מתנגדי הממשלה מחויבים לחשוף את הכזב בשורותיהם. עליהם לגנות פעילות לא חוקית המקעקעת את כללי המשחק המקובלים, או לחילופין, לדרוש ממנהיגיהם לבחון הצטרפות לקואליציה כדי למנוע שינויים המסכנים את הדמוקרטיה שלנו. אסור ללפיד, גנץ ליברמן, מיכאלי וחבריהם לאחוז את החבל משני קצותיו. מידת נכונותם להצטרף לממשלת חירום תבהיר האם מדובר בממשלה גרועה ומסוכנת או באופוזיציה קיצונית וצבועה.

==

ד"ר הדר ליפשיץ מרצה במכללת שערי מדע ומשפט, ומורה לאזרחות ביב"ע נחלים.