נשיא המדינה יצחק הרצוג השתתף הערב (רביעי) במושב מיוחד של הקונגרס האמריקני, הנערך לציון 75 שנות עצמאותה של מדינת ישראל. במסגרת הדיון הרצוג נשא דברים בפני חברי שני בתי הקונגרס, כשדיבר על היחסים בין ישראל וארה"ב על רקע המתיחות בין הבית הלבן והממשלה בישראל, וכן התייחס להמשבר סביב הרפורמה המשפטית בארץ ואיום הגרעין האיראני.

"בעשירי בנובמבר 1987 ישבתי בבית, עם אשתי מיכל; מצפים להולדת בננו הבכור, וצופים יחד בנשיא הישראלי הראשון שהוזמן לנאום מול מושב משותף של הקונגרס, לכבוד שנת ה-40 לעצמאות מדינת ישראל. הנשיא הזה היה אבא שלי" סיפר בפתח דבריו. "עבורי, לעמוד כאן היום, בשמה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, בשנתה ה-75, מעל אותו דוכן ממנו נאם אבי זכרו לברכה – הנשיא חיים הרצוג – זו זכות של פעם בחיים".

הרצוג סיפר על החונכת שלו, שאיבדה את ארוסה שנפל בקרב על עצמאות ישראל. "הרגע ההוא, בו נודע לי על מחיר החיים שהוא שילם למען מדינת ישראל, מסמל בעיניי יותר מכל את ליבת הקשר שנרקם בין העם האמריקני לעם הישראלי" הדגיש. "כיצד האומות שהקמנו למדו להתגבר על אובדן. כמה עמוק שלובים הסיפורים שלנו. כמה רחוק הגענו כולנו, ביחד".

"עם ישראל אסיר תודה עד אין קץ"

הרצוג פנה לראשי הקונגרס, יו"ר בית הנבחרים קווין מקארת'י ויו"ר הסנאט קמלה האריס. "רק לפני שבועות ספורים, במסגרת המסע הראשון שערכת כיושב ראש, כיבדת את העם הישראלי בנאום בפני הכנסת בירושלים, בירת מדינת ישראל והעם היהודי. הידידות הכנה שהבעת בשם ארה"ב, הדהדה היטב בקרב אזרחי ישראל. תודה לך" אמר למקארת'י. "סגנית הנשיא האריס, תענוג לראות אותך שוב. אני זוכר היטב כיצד אירחתי אותך בכנסת לפני כמה שנים. דברייך המרגשים בקבלת הפנים בשגרירות ישראל לרגל יום העצמאות הישראלי לפני מספר שבועות, משקפים את הידידות האיתנה וארוכת השנים שלך ושל הנשיא ביידן לישראל".

הנשיא ציין כי "היום הוא היום הראשון בחודש אב, לפי לוח השנה העברי. במסורת היהודית זו תקופה קודרת ועצובה, שבה אנו מתאבלים על חורבן בתי המקדש. קהילות יהודיות בכל העולם מבכות במועד זה את תחילת הגלות שלנו מארצנו, גלות של אלפיים שנה שבהן לא נותק הקשר הרוחני לארץ אבותינו, ולא פסקה הכמיהה לחזור הביתה, ולהשיב לנו את עצמאותנו. לכן, הרגע הזה בהיסטוריה של עמי, שבו אני ניצב בגבעת הקפיטול כדי לחגוג 75 שנות עצמאות ישראלית, יחד עם השותפה והידידה הגדולה ביותר שלנו – הוא עבורי רגע של גאווה ושמחה. עם ישראל אסיר תודה עד אין קץ, על ההבטחה העתיקה שהתגשמה, ועל הידידות שנכרתה בינינו לאורך הדרך".

"איראן מפיצה שנאה, טרור וסבל"

בהמשך הרצוג אמר כי "נראה שהאתגר הגדול ביותר שניצב מול ישראל וארה"ב בזמנים אלה הוא תוכנית הגרעין האיראנית. בל נטעה: איראן אינה שואפת להשיג אנרגיה גרעינית למטרות שלום. איראן בונה יכולות גרעיניות, המהוות איום על היציבות במזרח התיכון ומעבר לו".

"כל מדינה או אזור שנמצאים תחת שליטה או השפעה איראנית – חוו הרס מוחלט. ראינו זאת בתימן ובעזה, בסוריה, בלבנון ובעיראק" הדגיש הרצוג. "למעשה, ראינו זאת באיראן עצמה, שם המשטר מאבד את אמון העם, ומדכא את אזרחיו באכזריות. איראן מפיצה שנאה, טרור וסבל בכל המזרח התיכון ומחוצה לו, ושופכת שמן לאש הקטלנית והסבל שבאוקראינה".

(צילום: כריס קלפוניס)

"איראן היא המדינה היחידה על פני כדור הארץ אשר קוראת במוצהר, ובמקביל מתכננת ומפתחת אמצעים – להשמדת מדינה אחרת, בת למשפחת העמים: מדינת ישראל" הבהיר. "לישראל אין גבול עם איראן. לישראל אין מאבק על משאבים עם איראן. לישראל אין סכסוך עם העם האיראני. ועדיין – המשטר האיראני, ביחד עם שלוחותיו ברחבי המזרח התיכון, פועל ומכוון להשמדת מדינת ישראל, הרג היהודים ועימות עם העולם החופשי כולו".

"האפשרות שאיראן תהפוך למדינת סף גרעינית, בין אם מתוך התעלמות ממעשיה ובין אם במסגרת הסדר דיפלומטי עמה, היא דבר שלא יעלה על הדעת" הזהיר. "העולם אינו יכול להישאר אדיש לקריאה של המשטר האיראני למחוק את ישראל מהמפה. גילויי סובלנות כלפי קריאה כזו וכלפי הפעולות והיכולות של איראן לממש אותה, הם קריסה מוסרית בלתי נסלחת. על ישראל וארה"ב, בגיבוי מדינות העולם החופשי, לפעול ביחד בכל הכוח כדי למנוע את האיום המוחשי שמטילה איראן על ביטחון העולם כולו. אני שב ואומר את מה שכל מנהיג ישראלי אומר מזה שנים: מדינת ישראל נחושה למנוע מאיראן להשיג יכולות נשק גרעיני".

"לא ניתן לדבר על שלום במקביל להסכמה לטרור"

עוד התייחס להסכמי השלום בין ישראל ומדינות ערב: "אין ספק שהשלום בין ישראל לשכנותיה, שהושג בתיווך אמריקני, חולל מהפכה במזרח התיכון. הסכמי השלום ההיסטוריים עם הרפובליקה הערבית של מצרים וירדן הוכיחו את היתרונות הרבים שיש ליציאה ממעגל המלחמה. גם ירדן וגם מצרים תרמו רבות לביסוס השלום יקר הערך, ולשיפור היציבות והרווחה באזור שלנו".

"לפני שלוש שנים הצטרפו לכך הסכמי אברהם, חוללו מהפך נוסף באזור שלנו והציתו את הדמיון. ישראל קיבלה בזרועות פתוחות ושוקקות את הקשר עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לקראת יחסי שלום ייחודיים וחמים בין עמינו. מאז חתימת ההסכמים, יותר ממיליון ישראלים ביקרו במדינות שנכללות בהסכמי אברהם – ביטוי מובהק לרצון שלנו להשתלב באזור. זהו שלום המעוגן באמון, תקווה ושגשוג. שלום שהוא שינוי של ממש בכללי המשחק".

הרצוג הבהיר כי "ידה של ישראל מושטת וליבנו פתוח לכל שותף לשלום, קרוב או רחוק. אנו מודים לארה"ב על פועלה לקידום שלום בין ישראל לממלכת ערב הסעודית, אומה מובילה באזור ובעולם המוסלמי כולו. אנחנו מתפללים שהיום הזה יבוא, ויביא עמו מהפיכה של ממש במהלך ההיסטוריה של המזרח התיכון, ושל העולם בכלל. המשאלה העמוקה שלי היא שישראל תעשה יום אחד שלום עם שכנינו הפלסטינים".

(צילום: כריס קלפוניס)

"לאורך השנים ישראל עשתה צעדים אמיצים בחתירתה לשלום, והציעה הצעות מרחיקות לכת לשכנינו הפלסטינים. הבדלים פוליטיים עמוקים ואתגרים רבים מעיבים על היחסים בין ישראל לפלסטינים, ואינני מתעלם מהם, אבל דבר אחד צריך להיות ברור: לא ניתן לדבר על שלום במקביל להסכמה או מתן לגיטימציה לטרור, במרומז או במפורש. שלום אמיתי לא יכול לצמוח מתוך אלימות. הטרור הפלסטיני נגד ישראל או נגד ישראלים, חותר תחת כל אפשרות עתידית לשלום בין שני העמים".

"ישראלים נפגעים מטרור בזמן שהם ממתינים לאוטובוס, בזמן שהם הולכים בטיילת, בזמן שהם מבלים עם המשפחה. ומהעבר השני, הצלחה של פיגוע טרור מביאה לחגיגה, המחבלים זוכים לתהילה, ומשפחות המחבלים מתוגמלות כלכלית על כל ישראלי שנפגע. זה בלתי נתפס. זו חרפה מוסרית" תקף. "טרור הוא לא מהמורה קטנה בדרך. טרור הוא שנאה ושפיכות דמים, הוא מעשים העומדים בסתירה לעקרונות השלום הבסיסיים ביותר של האנושות. ישראל לא יכולה ולא מוכנה להשלים עם פיגועי טרור, ואנו יודעים שארה"ב עומדת לצידנו בכך".

"הדור הצעיר של הישראלים והפלסטינים ראוי ליותר. כולם ראויים לעתיד לשאוף אליו: עתיד של שלום ושגשוג, עתיד של תקווה" הדגיש הרצוג. "אני מחויב בכל לבי לחזון כזה – חזון של תקווה ושלום, שלום אמת, שלום ללא טרור".

"העולם שלנו משתנה – אך אני בוחר באופטימיות"

"הקשר המיוחד שמדינותינו חולקות ייחודי בהיקפו ואיכותו, מכיוון שהוא מבוסס על ערכים השורדים דורות וממשלים, ממשלות וקואליציות. ערכים שנושאים אותנו בבטחה בעתים של טלטלות, ובתקופות של התרוממות הרוח".

"בסופו של דבר, ישראל וארה"ב דוגלות ודגלו תמיד באותם ערכים. שתי האומות שלנו הן חברות מגוונות וחפצות חיים שדוגלות בחירות, שוויון וחופש. ויחד עם זאת, אני מודע היטב לכך שהעולם שלנו משתנה" ציין. "דור חדש של ישראלים ואמריקנים תופס את עמדות ההנהגה. דור שלא נחשף למצוקות שחוותה ישראל בשנים המעצבות שלה; דור שעוסק פחות בשורשים המחברים בין עמינו; דור שאולי לוקח כמובן מאליו את מערכת היחסים בין ארה"ב לישראל".

"ובכל זאת, ברגע הזה, אני בוחר באופטימיות. משום שברור לי ששינוי הדורות אין פירושו שינוי בערכים, וגם לא שינוי באינטרסים המשותפים. כשארצות הברית חזקה – ישראל חזקה יותר; וכשישראל חזקה, ארה"ב בטוחה יותר".

הרצוג המשיך ופנה לחברי הקונגרס: "היום ניתנת לנו ההזדמנות לאשר מחדש ולהגדיר מחדש את עתיד מערכת היחסים שלנו. בפני ישראל וארה"ב עומדים אתגרים שרבים מהם דומים; כולנו חווים טלטלות המערערות את האיזון המוכר באינספור תחומים. כל אחד מהאתגרים הללו הוא הזדמנות לחפש ולמצוא ביחד פתרונות שישיאו ערך לכל הקהילה העולמית. ישראל יכולה לתרום באופן ייחודי ומשמעותי להתמודדות עם האתגרים האלה".

"יכולות שיתוף הפעולה שלנו, לצד השותפות רבת הערך, הם המפתח לעתיד ילדינו. לנו ברור: לישראל אין תחליף לארה"ב, ולארה"ב אין תחליף לישראל" הדגיש. "הגיעה העת לתכנן את השלב הבא בידידות המתפתחת שלנו ובשותפות הצומחת שלנו – ביחד. גבירותיי ורבותיי, הבה נעשה את זה ביחד – הבה נביא את השותפות בינינו לגבהים חדשים".

"אסור שביקורת תצחה את הקו"

בשלב הזה הרצוג התייחס למתיחות בין ישראל לארה"ב: "איני מתעלם מקיומה של ביקורת בין חברים, כולל ביקורת שהביעו כמה מחברי הבית המכובד הזה. אני מכבד ביקורת, במיוחד מחברים, על אף שלכבד ביקורת אין פירושו בהכרח להסכים עמה. אבל אסור שביקורת על ישראל תחצה את הקו ותהפוך לשלילת זכותה של מדינת ישראל להתקיים".

הנשיא הבהיר כי "הטלת ספק בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית אינה דיפלומטיה לגיטימית, אלא אנטישמיות. השמצה ותקיפה של יהודים, בין אם בישראל, בארה"ב או בכל מקום אחר בעולם, היא אנטישמיות. אנטישמיות בכל צורה היא חרפה, ואני מבקש לשבח את הנשיא ג'ו ביידן על שהציג את האסטרטגיה הלאומית הראשונה של ארצות הברית למאבק באנטישמיות".

"יודע שהדמוקרטיה שלנו איתנה ויציבה"

בסיכום דבריו הרצוג התייחס גם למשבר הפוליטי סביב הרפורמה המשפטית: "זה לא סוד שבמהלך החודשים האחרונים, העם הישראלי שקוע בוויכוח עמוק ומתלהט. אנו טרודים בעמדותינו החלוקות, ובבחינה מחודשת ומשא ומתן על אופי מערכת היחסים בין רשויות השלטון שלנו, בהיעדר חוקה כתובה. בפועל, הוויכוח האינטנסיבי שמתנהל שם – בבית, ברגעים אלה ממש, הוא בסופו של דבר הביטוי המובהק ביותר לאיתנותה של הדמוקרטיה הישראלית".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: לע"מ)

"הדמוקרטיה הישראלית התבססה מאז ומתמיד על בחירות חופשיות והוגנות, על כיבוד בחירת העם, על שמירה על זכויות מיעוטים, על הגנה על חירויות האדם והאזרח, ועל מערכת משפט חזקה ועצמאית. הדמוקרטיה שלנו היא 120 חברי וחברות כנסת, בתוכם יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים – אשר מייצגים כל דעה אפשרית תחת השמש הישראלית, כשהם עובדים ומתווכחים זו לצד זה. הדמוקרטיה שלנו משתקפת גם במפגינים, שיוצאים לרחובות בכל הארץ כדי להשמיע את קולם בנחרצות ולהביע בתקיפות את עמדתם. הדמוקרטיה שלנו היא דגל ישראל, כחול ולבן, שמונף ונאהב על ידי כל הישראלים שלוקחים חלק במחלוקת".

"אני מודע היטב לחוסר השלמות של הדמוקרטיה הישראלית, ואני מודע לשאלות שמגיעות מהידידים הטובים ביותר שלנו. הוויכוח החשוב בישראל כואב ומטריד מאוד, משום שהוא מבליט את הסדקים בתוך השלם. אך כנשיא מדינת ישראל, אני כאן כדי לומר לעם האמריקני, ולכל אחד ואחת מכם – שיש לי אמון רב בדמוקרטיה הישראלית. למרות שאנחנו מתמודדים עם בעיות כואבות, בדיוק כמוכם, אני יודע שהדמוקרטיה שלנו איתנה ויציבה. הדמוקרטיה היא חלק מהדנ"א הישראלי".