ועדת החוקה דנה היום (ראשון) בפעם האחרונה בהכנת החוק לשינוי עילת הסבירות לקריאה שנייה ושלישית, זאת לקראת הצבעה על נוסח החוק כבר מחר.

בדיון אמר המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, כי לשיטתו הנוסח המעודכן של החוק שהופץ בסוף השבוע שעבר רק החמיר את הבעיה בשינוי המוצע: "שינוי הנוסח לאחר הקריאה הראשונה אינו נוסח "מרוכך" יותר של ההצעה אלא אף מחריף את הקשיים שהיו קיימים עוד לפני הקריאה הראשונה. משמעות התיקון היא למעשה שחרור הממשלה ושריה מהחובה לפעול בסבירות תושבי המדינה בהחלטותיהם"

בתוך כך חברי האופוזיציה מתרעמים על העובדה שלא כל המומחים שהוזמנו הספיקו לדבר ,ושיש עוד צורך בשורת דיונים על מנת למצות את הנושא.

חבר הוועדה גלעד קריב (העבודה) אמר: "הסירוב של רוטמן לדון ברצינות במסמך של מרכז המחקר של הכנסת מעידה שהדבר היחיד שמעסיק את החבורה הזו הוא הסרת כל רסן מעל הממשלה והשרים ותאוות לכוח שלטוני בלתי מוגבל".

רוטמן וקריב (צילומים: יונתן זינדל/פלאש 90)

גם המומחה למשפט החוקתי, פרופ' יובל אלבשן אמר בדיון בוועדת החוקה: "הנוסח הנוכחי חוטא בכל מיני דברים. לא אעשה אאוטינג אבל היו הסכמות, היו מגעים מכל הצדדים ויש פה דברים שחייבים להיות בחוק ושחשוב להסכים להם- הוצאת ממשלת המעבר מכל נושא צמצום העילה זה אלמנט שהיה מוסכם על כולם. גם כך הממשלה בגרעון דמוקרטי ואין לה שום יתרון על בימ"ש. לא יעלה על הדעת שממשלת מעבר מרגע הכרזת הבחירות תקבל צמצום עילת הסבירות כמו ממשלות אחרות".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

פרופ' אלבשן בוועדת החוקה (מתוך ערוץ כנסת)

"הצמצום צריך לחול רק על החלק הראשון"

"נקודה שניה שאני יודע שח"כ רוטמן לא מסכים לה – נדרשת הבחנה בין החלטות הממשלה במליאתה להחלטות השרים – הצמצום צריך לחול רק על החלק הראשון. בהנחת המוצא החלטות הממשלה רובן מדיניות לעומת החלטות השרים שברובן אינן. החלת חובת הסבירות על השרים גם אם אין ביקורת שיפוטית- יש לקבוע בחוק שיש חובה לנהוג בסבירות. יש פער בין החובה לשפיטות שלה ותיתכן חובה גם אם אין שפיטות שלה. המשמעות של הצמצום כמו שנראה כרגע בנוסח הוא פטור מחובת הסבירות ולזה גם אתה לא מסכים. אני מבין את החשש שברגע שתיקבע חובה תהיה שפיטות של העליון אבל בבימ"ש העליון יש לא מעט שופטים נוסף על סולברג, המתנגדים לסבירות ולכן אם תקבעו את החובה שהיא קריטית זה חשוב".

"יש לעשות הבחנה בין מינויים שמאושרים בכנסת ע"י המליאה לבין מינויי השרים שעליהם צריכה לחול חובת הסבירות הרחבה. אני רואה הנהונים מכל הכיוונים וחושב שלפחות הנקודות הללו שהן קריטיות אפשר להשיג הישג. אם ההיסטוריה תשפוט בסוף שיהיה תשעה באב בגלל הסבירות אתם תצטרכו לשלם את המחיר ולכן הדבר הזה קריטי. אלו דברים שהיו מוסכמים כמעט על כולם".