היום (שישי) התקיימה האזכרה השנתית ללכתו של ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל,  יצחק שמיר ז"ל. בטקס נכחו בני משפחה, יו"ר הכנסת, ומספר חברי כנסת. יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, נאם במהלך האזכרה וסיפר דווקא על תקופתו של שמיר כיו"ר הכנסת לפני תפקידו כראש הממשלה.

"שמיר הורה להסיר את כל המיקרופונים וההתנהלות נהפכה ליותר רגועה"

אוחנה פתח: "יצחק שמיר היה עבורכם אבא וסבא, ועבור אזרחי ישראל ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל. עבורי, החל מלפני שבעה חודשים, הוא היה יושב הראש השישי של הכנסת. רבות נכתב על כהונתו של יצחק שמיר ראש הממשלה, אך בעומדי מולכם כאן היום, אבקש לומר מספר מילים על יצחק שמיר יו"ר הכנסת".

יצחק שמיר וגאולה כהן (אוסף הצילומים הלאומי)

"שמיר החל לכהן כיו"ר הכנסת ביוני 1977, בתקופה שמיד לאחר המהפך הפוליטי מה שהביא לישיבות סוערות מאוד כמותן לא נראו עד אז מצד ספסלי האופוזיציה שהרבו לשבש את סדר היום ואת יכולתם של הנואמים לשאת דברים מהדוכן באמצעות קריאות חוזרות ונשנות הישר לתוך המיקרופונים שהיו מונחים אז על שולחנות חברי הכנסת. לאור זאת הורה שמיר באחד הערבים מעובדי המשכן להסיר את כל המיקרופונים מעל שולחנות חברי הכנסת שכמובן גילו על כך למחרת וזעמו כי הנה הנה בא הקץ לדמוקרטיה אך לאחר שוך הזעם, ההתנהלות במליאה הפכה ליותר רגועה ועניינית".

המכתב של יצחק שמיר לח"כים: "מצאתי לראוי להביא בפניך את רחשי ליבו של הציבור כלפי נבחריו ודרך הייצוג בכנסת"

אוחנה ציטט מכתב שחילק שמיר לכל 120 חברי הכנסת בתקופתו: ".חבר-כנסת נכבד,  כבר אמר הלל "אל תפרוש מן הצבור". בתור נציג של צבור מצאתי לראוי להביא בפניך את רחשי ליבו כלפי נבחריו ודרך הייצוג בכנסת. נמצאתי כתובת לתלונות רבות במרוצת השנה. כתבו אלי מכל שכבות הצבור, מרחבי הארץ כולה: זקנים וצעירים, ותיקים ועולים, מורים ותלמידים, בעלי מקצועות חופשיים ובעלי מלאכה. טרחו וכתבו במרוכז וביחידים, בכתב יד ובמכונה וגם במברקים. עיקר הביקורת על מליאה ריקה, על לשון בלתי-פרלמנטרית, על קריאות ביניים קולניות ובלתי פוסקות, על אדישות לדברי הזולת וזלזול מופגן תוך עיון בעתון".

נשיא ארה"ב לשעבר וראש הממשלה יצחק שמיר. (צילום: לע"מ)

"היו אפילו שהציעו במפורש צעדי ענישה שונים. בפי אחרים תלונה שאין ביכולתם לחנך את ילדיהם על דרך דוגמא כה שלילית ביחסי אנוש – מעל בימה כה נכבדה. היכן המופת, היכן הייצוג, היכן נועם הליכות? לא הסתפקתי איפוא בתשובה ששיגרתי לכל איש ואיש, תוך ציון עבודת חקיקה נאמנה הנעשית בין כותלי הבית. החלטתי להעביר הנושא לידיעתך, שכן אמרו כבר חז"ל "לעולם תהא אימת הציבור עליך, שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה". מכתבי האזרחים בלשכתי ותוכל לעיין בהם ככל שתחפץ. בכבוד רב, יצחק שמיר – יו"ר הכנסת".

"לא ראה ביריביו הפוליטיים אויבים – אלא בני עמו, עם אחד"

לאחר הקראת המכתב המשיך אוחנה: "עותק מהמכתב המופלא הזה, שאין לו כמובן שום קשר למציאות חיינו העדכנית, אני מבקש למסור לכם, בני משפחת שמיר. שולמית שמיר הזכירה ליצחק באחת מארוחות הערב שנערכו לכבודו כשהתארח כיו"ר הכנסת בבית הלורדים הבריטי את "כל אותם חודשים על גבי חודשים בכלא בית לחם, והנה אנחנו כאן אורחים מכובדים של ממשלת הוד מלכותה". חייהם של שולמית ויצחק שמיר היו מלאי תהפוכות ומפנים בלתי צפויים. כיושב ראש הכנסת, דאג לכבד את כל חלקי הבית, מתוך רצון כן ואמיתי – חרף כל המחלוקות – להושיט יד ולבנות גשר בין החברות והחברים".

יצחק ושולמית שמיר. (צילום: Nati Shohat/Flash90)

"יצחק שמיר מראשי הלח"י והאצ"ל הותיר מאחוריו את עידן המחתרות ומשקעי העבר, וביקש למצוא את המחבר והמשותף, כי לא ראה ביריביו הפוליטיים אויבים – אלא בני עמו, עם אחד. זוהי מורשתו, ותקוותי היא כי אצליח כיו"ר הכנסת, לצעוד לאורה ולהביא להגשמתה. שולמית ויצחק שמיר, אוהבי ארצם ועמם, יהי זכרם ברוך" סיכם יו"ר הכנסת"