בדרך כלל אני כותב על ספורטאים שחוגגים היום יום הולדת או על אירועים חשובים שקרו היום בספורט, אבל היום הסיפור הוא קצת שונה.
היום צום י"ז בתמוז הוא היום בו נפרצו חומות ירושלים בדרך לחורבן בית המקדש השני. אחת הסיבות לחורבן הבית היא שנאת החינם שהביאה למלחמת אחים שפוררה את הממלכה היהודית.
מלחמת אחים מתרחשת בכל מקום בעולם ואחת מהם בתחילת שנות האלפיים פרצה בחוף השנהב, מדינה במערב אפריקה. המדינה האפריקאית קיבלה עצמאות מצרפת בשנת 1960 ובמשך 33 שנים שלט שם הדיקטטור הנאור פליקס הופואה-בואני עד מותו ב-1993.
אחרי מותו הסדקים במדינה מרובת הקבוצות האתניות התחילו להתרחב עד פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 2002, על רקע הרצון של הממשלה לשלול זכויות מסוימות מקבוצות מהגרים, ומניעת מועמדותו לנשיאות של ואלאסן ואטארה שנטען שלא נולד במדינה. ב-2003 הושג הסכם פשרה בתיווך צרפת אך הסכם התעלם מהפיל שבחדר- סוגיית האזרחות למהגרים. ההסכם הרעוע הביע למהומות אלימות שדוכאו באלימות חוזרת ע"י הממשל, עד שב-2004 התלקחה מלחמת האזרחים מחדש.
מלחמת אחים והעפלה דרמטית למונדיאל
בזמן הזה השתתפה נבחרת חוף השנהב במוקדמות מונדיאל 2006 וחלמה על הישג לאומי שיאחד את המדינה, הנבחרת הוגרלה לבית קשה עם קמרון ששלטה באפריקה באותם ימים ועם מצרים החזקה. כבר בתחילת הקמפיין ניצחה חוף השנהב במשחק חוץ את מצריים משער ניצחון של דרוגבה בדקה ה-75 שעודד במעט את האומה המפורקת.
הקמפיין המוצלח המשיך ומחזור לסיום הגיע נבחרת הפילים למשחק חוץ בקמרון כשהיא המקום הראשון, קמרון עלתה ראשונה ליתרון, דרוגבה הפך אך פייר וובו המקרוני השלים שלושער והעלה את נבחרתו למקום הראשון על חשבון חוף השנהב.
נבחרת חוף השנהב(צילום: שאטרסטוק)
למחזור האחרון הגיעה חוף השנהב בידיעה שהיא חייבת מעידה של קמרון מול מצרים שכבר איבדה סיכוי לעלות, כבר בדקה ה-20 הגיעו החדשות הרעות כשקמרון עלתה ליתרון מול מצריים, שתי דקות אח"כ גם חוף השנהב עלתה ליתרון שכאמור כרגע לא עוזר לה. היא עלתה כבר ל-3:0 כששמעה את הבשורה, מצרים ניצלה טעות בהגנה הקמרונית השוותה, כרגע חוף השנהב במונדיאל.
סודאן עוד צמצמה ל-3:1 שלא שינה כלום ובחוף השנהב נשאו עיניים למשחק בקמרון, בדקה ה-94 קמרון קיבלה פנדל ושתי הנבחרות עצרו את נשימתם, פייר וומה הקמרוני בעט לקורה ובחוף השנהב התחילו החגיגות, עלייה ראשונה בהיסטוריה למונדיאל.
דרוגבה: הניחו את הנשק, הכל יהיה טוב יותר
בזמן החגיגות לקח דרוגבה את המיקרופון ויחד עם חבריו לנבחרת כרע ברך ואמר את המילים הבאות: "גברי ונשות חוף השנהב, מהצפון, הדרום, המרכז והמערב, הוכחנו היום שכל האייבורים (תושבי חוף השנהב) יכולים להתקיים יחד ולשחק יחד עבור מטרה משותפת: להעפיל למונדיאל. הבטחנו שהחגיגה תאחד את האנשים. היום אנו מתחננים, בבקשה – על ברכינו – סלחו. סלחו, סלחו. המדינה הכי עשירה באפריקה לא צריכה להתדרדר למלחמה כזאת. בבקשה, הניחו את כלי הנשק. ערכו בחירות, ארגנו בחירות. הכל יהיה טוב יותר."
הקריאה עבדה והפסקת האש הושגה זמן קצר לאחר מכן. השחקן לא הסתפק באמירה בטלוויזיה, לאחר המשחק הוא נפגש עם מנהיגי שני הצדדים, ושכנע אותם לקיים את המשחק הבא של הנבחרת מול מדגסקר בבירת המורדים, בואקה. לאחר מכן הוא אמר: "לראות את שני המנהיגים ביחד במהלך נגינת ההמנונים היה רגע מרגש במיוחד, הרגשתי באותו הרגע שחוף השנהב נולדה מחדש".
הפגנה בחוף השנהב נגד התערבות ממשלת צרפת בפוליטיקה שלהם (צילום: שאטרסטוק)
במהלך המשחק נציגי הצדדים הלוחמים שרפו משאית מלאה בצינורות ברזל כסמל של "להבות השלום" ותקופה קצרה לאחר מכן הושג הסכם שלום בין הצדדים הלוחמים.
מספר שנים לאחר מכן שוב פרצה מלחמת אזרחים , גם כאן דרוגבה התגייס כדי לעזור לגשר בין הצדדים. הוא המשיך גם בהשקעה כלכלית והקים קרן שתשפר את התשתיות במדינתו, הקרן הקימה בין היתר חמישה בתי חולים ברחבי המדינה ובתי ספר באזורים עניים ושיפרה את חייהם של מיליוני תושבי המדינה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
