מן המפורסמות הוא שסרטי גיבורי על כלואים כבר זמן רב מלכודת מסחרית ויצירתית – אבל פעם בכמה זמן מגיע סרט שהוא סרט גיבורי על רק במקרה. "ספיידרמן: ברחבי ממד העכביש" סובל מכמה וכמה סימפטומים כרוניים של הז'נר, אבל הוא בראש ובראשונה סרט אנימציה מצוין על הרפתקה והתבגרות, עם אקשן מעולה.

לא מזיק שהוא קורה (פחות או יותר) מחוץ לעולם הקולנועי של מארוול, ושהוא מתמקד בגיבור העל הכי מגניב (כלומר, זה שהכי אהבתי כילד).

(באדיבות: פורום פילם)

אחרי שבסרט הקודם ליוינו את מסע הפיכתו של מיילס מורלס (שאמיק מור) לספיידרמן, כעת אנחנו חוזרים פוגשים אותו כשהוא כבר משופשף במקצוע, וחלק מובן מאליו משגרת החיים בניו יורק. מיילס כבר לא ילד, והוא מחכה להגיע לקולג' שבו יוכל לחקור את הקשר שבין היקומים המקבילים שאליהם נחשף בסרט הקודם.

אבל הוא לא נאלץ לחכות עד שיתקבל לקולג': בזכות מרדף אחרי נבל בשם "כתם", בעל יכולות מעבר בין יקומים, הוא נחשף ל"אגודת העכביש" – ארגון שבו חברים הספיידרמנים מכל היקומים, שמטרתו לשמור על הסדר בין כל היקומים. לצד המאבק ב"כתם" ובהרס שהוא זורע, על מיילס לברר מחדש גם מה מגדיר את ספיידרמן, ומה מגדיר אותו.

את "ברחבי ממדי העכביש" ראיתי באיימקס. חשבתי כשהגעתי שמיותר לראות סרט מצויר על מסך איימקס, וטעיתי. "ברחבי ממדי העכביש" הוא בלי ספק סרט גיבורי העל הטוב של השנה (אם "אלמנטלי" של פיקסאר לא יספק הפתעות מיוחדות – והוא לא יעשה זאת), אבל יחד עם זה הוא גם סרט האנימציה הטוב של השנה.

השיאים הטכניים שיוצרי הסרט הגיעו אליהם הפעם מתעלים אפילו על אלה שנשברו בסרט הקודם, ושוה לראות אותם באיכות ובקנה מידה של איימקס. העולמות השונים שהומצאו בסרט החדש מנקרי עיניים ומשופעים בסגנונות אנימציה מגוונים ומסחררים. הסיבה הזו לבדה מצדיקה המלצה נלהבת ללכת לראות את הסרט בקולנוע.

(באדיבות: פורום פילם)

אבל היא לא הסיבה היחידה. "ברחבי ממדי העכביש" הוא סרט התבגרות מקסים ויצירתי עם הרבה לב, והוא ניגש לסוגיות ספיידרמניות מוכרות מזוויות שגרתיות פחות: מיילס מורלס מתמודד גם הוא עם אבדן, אהבת נעורים, שמירה על זהותו הסודית והרצון להגן על קרוביו.