החקיקה להביא לדחיית הבחירות לרבנים הראשיים החדשים כבר מתקדמת, כאשר ברקע נותרה הביקורת על המהלך שמקודם על ידי מפלגת ש"ס, ובראשם שר הדתות מלכיאלי ויו"ר המפלגה אריה דרעי.

אחד הקולות החריפים ביותר נגד המהלך הוא ח"כ מתן כהנא, מי שכיהן בממשלה הקודמת התפקיד שר הדתות, שמאשים את הממשלה שפועלת לדחיית הבחירות לחודש אפריל 2024.

רק השבוע צייץ כהנא בחשבון הטוויטר שלו וכתב: "האינטרס של אריה דרעי בדחיית הבחירות לרבנות הראשית ברור. הוא צריך למצא פשרה בין שני רבנים – אחיו הרב יהודה דרעי שליט"א לחברו הרב דוד יוסף שליט"א. אבל למה סמוטריץ׳ מסכים לכזו דחיה? האם הוא מבשל החלפה בין רבנים?".

מתוך חשבון הטוויטר של מתן כהנא

גם בדיון שהתקיים בוועדת הכנסת בנושא, אמר כהנא: "הרבנות הראשית היא מוסד נעלה, והדיון הזה פוגע בשם הטוב של המוסד. הבחירות צריכות להתקיים במועדן."

עם זאת, לסרוגים נודע שכהנא תמך בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון מטעם איגוד בתי הכנסת הציוניים, שטענה שיש לדחות את הבחירות לאחרי הבחירות המקומיות שייערכו בסוף חודש אוקטובר הקרוב.

לפני הגשת העתירה, נציגי העותרים נפגשו עם ח"כ מתן כהנא שהביע תמיכה בדחיית הבחירות ובחשש לטוהר ההליך בגלל הקרבה לאותן בחירות מקומיות, והחשש שייווצר שחיתות שתעיב על הליך הבחירה התקין.

ח״כ מתן כהנא מסר בתגובה לסרוגים: "אני עדיין עומד מאחורי החשש. אך לדחות את הבחירות לרבנות הראשית עד לסוף חודש אדר כאשר הבחירות המקומיות מתרחשות באמצע חשוון זו בדיחה על חשבון הציבור".

הרבנים הראשיים (צילום: יעקב כהן, פלאש 90)

הבחירות יידחו בשמונה חודשים

כזכור, שר הדתות מיכאל מלכיאלי נתלה על העתירה הזו שהוגשה לבג"ץ, על מנת להצדיק את המהלך של דחיית הבחירות, בגלל הטענה שיש חשש לאי סדרים וטוהר הבחירות לרבנות הראשית, בגלל הסמיכות לבחירות המקומיות.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

הסיבה לכך היא המעורבות הגדולה של ראשי רשויות מקומיות בגוף הבוחר – 35 חברים מתוך 151, ועתירה דרשה מועד הבחירות לרבנות, מחשש ליצירת "דילים" בין מועמדים וראשי ערים לבין המתמודדים לתפקידי הרבנים הראשיים.

לפי החוק שכבר אושר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, כהונת הרבנים הראשיים הנוכחיים – הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף – יוארך עד ליום א' בניסן התשפ"ד (אפריל 2024).